פאוליניה
| |||
 | |||
| פורטל העיר | |||
| מדינה |
 ברזיל | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 סאו פאולו | ||
| ראש העיר | José Pavan Júnior | ||
| תאריך ייסוד | 1964 | ||
| שטח | 524 קמ"ר | ||
| גובה | 139 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 97,702 (1 ביולי 2015) | ||
| ‑ צפיפות | 524 נפש לקמ"ר (2008) | ||
| קואורדינטות | 22°45′42″S 47°09′15″W / 22.761653°S 47.154074°W | ||
| אזור זמן | UTC -3 | ||
| http://www.paulinia.sp.gov.br | |||
 | |||
פאוליניה (בפורטוגזית: Paulínia) היא עיר במדינת סאו פאולו, ברזיל. אוכלוסייתה מונה 116,674 תושבים (2025).[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העירייה הוקמה על פי חוק בשנת 1964.[2]
בסביבות שנת 1880, החלה תנועה עזה בקרב החקלאים באזור שמטרתה לבנות מסילת רכבת כדי להקל על זרימת הייצור החקלאי מהחוות, תנועה שהופרעה מאוד עקב נוכחותם של נהרות אטיבאיה ויאגורי, שהקשתה מאוד על שיווק המוצרים. תנועה זו הגיעה לשיאה באישור הלוואות לבניית מסילת הרכבת, המקשרת את קמפינאס לחוות פוניל. באותו עשור החלו מספר פרויקטים של הגירה, שמטרתם להחליף את עבודת העבדים בזרים שנמלטו מסבלה של אירופה וחיפשו הזדמנויות חדשות להצלחה בברזיל.
מהגרים, רובם איטלקים, החלו להגיע לפאוליניה כדי לעבוד בחוות בסביבות שנת 1887. הגעת המהגרים וחנוכת מסילת הרכבת (ב-18 בספטמבר 1899) יצרו סדר כלכלי וחברתי חדש, המשלב את מנהגי תושבי החווה עם הרגלים, מוזיקה, תרבות ודת חדשים. ב-18 בספטמבר 1899 נחנכו מסילת הרכבת והתחנות השונות לאורך המסלול, כולן קיבלו שמות של מנהלים וחברים בחברה עצמה: 'בראו ג'ראלדו', 'חוסה פאולינו נוגיירה', 'חואה ארניה', 'חוסה גואטמוזין נוגיירה' ו'ארתור נוגיירה', בין היתר, שקיבלו את שם החווה בה שכנו: 'סנטה ג'נברה', 'דזרטו', 'סנטה טרזיניה' ו'אנג'ניו'. ברור שהשכונות בהן שכנו תחנות אלו נודעו באותם שמות. כך, נוצר הכפר 'חוסה פאולינו'. בשנת 1944, הכפר חוסה פאולינו קיבל מעמד של מחוז, בשם פאוליניה.
מאז 1942, פאוליניה הגדילה את הכנסות המיסים עבור קמפינאס עקב הקמתה, באותה שנה, של יחידה של Rhodia Indústrias Químicas e Têxteis.
חברה זו, חלוצה בעיר, שינתה באופן משמעותי את הכלכלה לא רק של המחוז, אלא של האזור כולו. בשנת 1956, חוסה לוזאנו דה אראוג'ו, עובד בדימוס של האספה המחוקקת של המדינה, הגיע לפאוליניה. מודע לפוטנציאל הכלכלי של המחוז, הוא החל בתנועת שחרור שהגיעה לשיאה במשאל עם שנערך ב-6 בנובמבר 1963, ובכך הוכרעה האוטונומיה הפוליטית של המחוז.[3]
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההרכב אתני
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הערכות IBGE, בשנת 2022 ההרכב אתני הוא:[4]
- 62.9% לבנים
- 29.5% בין גזעיים
- 6.5% שחורים
- 1.1% אסייתים
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר נמצא בית הזיקוק לנפט הגדול ביותר בברזיל.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פאוליניה (בפורטוגזית)- דפי זהב של קמפיאנס (בפורטוגזית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Estimativas da população residente para os municípios e para as unidades da federação | IBGE, www.ibge.gov.br
- ↑ Municípios Paulistas, www.al.sp.gov.br
- ↑ Paulínia – História, IBGE
- ↑ Tabela 9605: População residente, por cor ou raça, nos Censos Demográficos, sidra.ibge.gov.br
- ↑ Refinaria de Paulínia (Replan): Principais Operações, Petrobras
