פאל שטיינר (רופא)
 | |
| לידה |
5 בפברואר 1879 פאפה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
12 בספטמבר 1959 (בגיל 80) קלוז'-נאפוקה, הרפובליקה העממית הרומנית |
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי האז'ונגארד בקלוז' |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| תפקידים |
רופא, כותב ספרי עיון, אורולוג |
  | |
פאל שטיינר (בהונגרית: Steiner Pál; פאפה, 5 בפברואר 1879 – קלוז', 12 בספטמבר 1959) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, פרופסור, האורולוג והסופר הרפואי הראשון בטרנסילבניה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאל שטיינר נולד במשפחה יהודית בעיר פאפה שבהונגריה בעלת מסורת יהודית ארוכה לרבות ישיבה, כבנם של ד"ר יוז'ף שטיינר ושל הרמין קראוס. הוא השלים את לימודיו בגימנסיה בעיר הולדתו (1897) ולאחר מכן קיבל תואר ברפואה באוניברסיטת בודפשט (1902) (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). תחילה התמחה בפתולוגיה, ואחר כך במשך ארבע שנים התמחה בהובלת ד"ר דיולה דולינגר בקליניקה הכירורגית מספר 1. בשנת 1905 קיבל תעודת הסמכה ככירורג ובשנת 1906 הסמכה כקצין רפואה. בשנים 1906–1907, ערך שני מסעות לימוד למרפאות האוניברסיטאות הגרמניות, השווייצריות והצרפתיות, ולמד על חידושי הניתוחים האורולוגיים (הערות מסע. בודפשט, 1906, 1907). משנת 1907, היה רופה ומרצה במרפאה הכירורגית של אוניברסיטת פרנץ יוזף הראשון בקלוז'.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחבר במחלקה הרפואית של אגודת המוזיאון הטרנסילבנית (EME), הוא נתן מספר פעמים בשנה מצגות והרצאות, שהתפרסמו בעלון המחלקה (1907–19; 1922–37). הוא היה מחלוצי ניתוח הערמונית מסוג פרייר (אנ') בהונגריה והראשון שתרגל אותו בטרנסילבניה (נתונים על סוגיית כריתת הערמונית של פרייר. בודפשט, 1910). בשנת 1911, הוא היה הראשון שקיבל הסמכה להוראה באוניברסיטת קלוז'-נאפוקה (אוניברסיטה בשפה ההונגרית) בתחום "כירורגיה של איברי השתן ואיברי המין הזכריים", כך שהוא יכול להיחשב האורולוג הראשון בטרנסילבניה.
- משנת 1907 היה חבר באגודת המנתחים ההונגרית, ונתן הרצאות באסיפות הכלליות השנתיות שלה בבודפשט עד 1914
- בשנים 1914 עד 1921 היה מומחה בקופת הביטוח לעובדים
- משנת 1915 היה הרופא הכללי הראשי של בית החולים הצבאי וראש המחלקה הכירורגית. העבודות שלו שנכתבו באותה תקופה הן בתחום הכירורגיה הצבאית
- ב-1919 העניקה לו האוניברסיטה את התואר פרופסור
- לאחר סגירת האוניברסיטה ההונגרית (1919), הוא נשאר בקלוז', פעל בסנטוריום מריה-ארז'בט של אגודת הצלב האדום, עד שהופקע על ידי המדינה הרומנית (1929)
- אז הוא פתח סנטוריום פרטי בשם Charité עד 1941. הוא ביצע שם ניתוחים כלליים ובעיקר פרוצדורות אורולוגיות
- בינתיים השתתף בהקמת בית החולים היהודי בקולוז'וואר, ובציוד המחלקה הכירורגית שלו. הוא היה הרופא הראשי הראשון שלה (1929–1930)
- עם ייסוד האגודה הרפואית פאול ארליך לרופאים יהודים (1930) הוא זכה לכבוד בחברות בוועדה. לעיתים קרובות ערך שם הרצאות ומצגות. גם לאחר ההחלטה בוררות וינה השנייה, המשיך לקיים באופן קבוע את הרצאות האורולוגיה שלו במרפאה הכירורגית בקלוז'. בשנים 1944–1945 עמד בראש המרפאה
המחקר הראשון שלו על הפתוגנזה של קרצינומה פורסם ב-שבועון רפואי (1901/26-27), הוא היה משתף פעולה קבוע ורפרנט של כתב עת זה, ופרסם מאמר על גידולים פארארנליים ב-1934 (1936/34). בין השנים 1903 ו-1907, האוניברסיטה ההונגרית למדעים מס' 1. Annals of the Surgical Clinic, פרסם במשך שנים רבות את מחקריו וחיבוריו
- בדצמבר 1936 נבחר לנשיא אגודת הרווחה של רופאי המיעוטים ברומניה
- בשנת 1953, האוניברסיטה הרפואית של בודפשט העניקה לו תעודת יובל המכירה בחצי המאה של ריפוי ופעילות מדעית חלוצית
אשתו הייתה ד"ר שרולטה שפרינגר, רופאה שאיתה התחתן ב-15 באוקטובר 1912 בטרזווארוש, בודפשט.[1]
עבודותיו הנוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תורת הניתוח (בודפשט, 1916)
- על מפרצת בזמן מלחמה (בתוך: "חיבורים" לזכרו של ד"ר דנש סאבו ז"ל לרבע המאה לפעילותו. Kolozsvár, 1919);
- אימרה הוושי (קלוז', 1921);
- דיולה דולינגר 1849–1937 (בתוך: עלון מהמחלקה הרפואית של EME. קלוז', 1937).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Romániai magyar irodalmi lexikon: Szépirodalom, közírás, tudományos irodalom, művelődés V. (S–Zs). Főszerk. Dávid Gyula. Bukarest–Kolozsvár: Kriterion; Kolozsvár: Erdélyi Múzeum-Egyesület. 2010. (לקסיקון ספרותי הונגרי רומני: ספרות, כתיבה ציבורית, ספרות מדעית, תרבות V. (S–Zs). עורך ראשי. דויד דיולה. בוקרשט–קלוז': קריטריון; קלוז': אגודת המוזיאון הטרנסילבנית. 2010)
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מורה חדש באוניברסיטה. אופוזיציה, 1911/107.
- ינה פויה: פאל שטיינר: ניתוח כירורגי. שבועון רפואי 1916/17. *בית ההבראה Charité בקלוז' מעורר את הרוח של ערים מערביות. אופוזיציה 1929/154.
- במקום הנשיא ד"ר פרנץ ורש הפורש נכנס ד"ר פאל שטיינר. הרופא הראשי נבחר על ידי העמותה. אופוזיציה, 1936/286.
- ינה פטקי: היסטוריה של המחלקה לרפואה 1879–1934. בתוך: הפעולה המדעית של אגודת המוזיאונים הטרנסילבנית במשך שלושת רבעי מאה 1859–1934. קלוז', 1937.
- ג'רג' גל: יהודים ומורים ממוצא יהודי בפקולטה של אוניברסיטת קלוז'. עבר ועתיד 2000/1;
- ג'רג' גל: פאל שטיינר, האורולוג הראשון בטרנסילבניה . חופש, 2004. 15 באפריל