פוטיפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פּוֹטִיפַר שַׂר הַטַּבָּחִים הוא דמות מקראית. הוא מוזכר לראשונה בספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ל"ו כאשר קנה את יוסף.

פוטיפר במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוארו של פוטיפר במקרא הוא "סריס פרעה שר הטבחים",[1] תואר שמשמעותו לא הובררה עד תום, וייתכן שמשמעו השר הממונה על שוחטי בהמות בית המלך, או לחלופין השר הממונה על ההוצאות להורג. מהמקרא משתמע שבמתחם מגוריו של שר הטבחים היה מצוי גם בית הסוהר.[2]

על פי המסופר במקרא, פוטיפר קנה את יוסף לעבד מיד המדנים,[3] ובעקבות הצלחתו בתפקיד, נתן בידו סמכויות רבות בביתו. אשת פוטיפר חמדה את יוסף בליבה וניסתה לפתות את יוסף, כשנכשלה בכך טפלה עליו אשמת שווא של ניסיון לשכב איתה נגד רצונה, ובעקבות כך פוטיפר אסר את יוסף בבית הסוהר שבו כלואים אסירי המלך.[4]

פוטיפר במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרש דורש את התואר "סריס פרעה" שנעשה לסריס מחוסר יכולת הולדה. על פי המדרש סירוסו בא עליו מידי שמים משום שכשקנה את יוסף תיכנן להשתמש בו לצרכיו המיניים.[5]

המדרש מזהה את פוטיפר עם פוטי-פרע, כהן און, שנעשה לחותנו של יוסף לאחר ששוחרר מבית הסוהר והתמנה למשנה למלך מצרים.[6]

במדרש נכתב כי אשתו הייתה חוזה בכוכבים, וראתה כי עתידים להיוולד לה צאצאים משותפים מיוסף. אך לא ידעה אם היא עצמה תהיה אם צאצאיו או שבתה תהיה האישה הנישאת ליוסף, ואכן מנשה ואפרים בני יוסף היו מצאצאיה, מבתה אסנת.[7]

על פי מדרש אחר, אחרי ששכם בן חמור אנס את דינה בת יעקב, היא הרתה ונולדה לה בת בשם אסנת, ויעקב אבינו שלח אותה מהבית למצרים, ושם אשת פוטיפר, שהייתה עקרה, אימצה אותה כבת.[8] ולמעשה יוסף נשא לאישה את בת משפחתו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוטיפר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בראשית, ל"ז, ל"ו
  2. ^ בראשית, מ', ג'
  3. ^ בראשית, ל"ז, ל"ו. בהמשך המוכרים מכונים: "הישמעאלים" (בראשית, ל"ט, א'), וייתכן שהמדנים והישמעאלים חד הם.
  4. ^ בראשית, ל"ט
  5. ^ בראשית רבה, פ"ו, ג'
  6. ^ "הוא פוטיפר הוא פוטיפרע" בראשית רבה, ע"ג ח'. ויש לכך יסוד גם במדרשים קדומים כדוגמת מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח.
  7. ^ בראשית רבה פ"ה, ב'
  8. ^ פרקי דרבי אליעזר, פרק ל"ח