אסנת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסנת
Meister der Josephsfolge 002.jpg
לידה ב'ר"ו (2206 לבריאת העולם)
מצרים, און
פטירה מצרים, תבאי
אב פוטי פרע
אם אשת פוטיפר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג יוסף
צאצאים אפרים ומנשה
מספר צאצאים 2
תקופה תקופת האבות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אָסְנַת[1] בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן הייתה אשת יוסף שניתנה לו על ידי פרעה, וילדה את ילדיו מנשה ואפרים במצרים. במדרשי חז"ל[2] מובא שילדה את מנשה ואפרים בחודשים אדר ואייר.

ספר בראשית אינו מוסר כמעט מידע על אודותיה, אך בספר יוסף ואסנת שבספרים החיצוניים היא הדמות הראשית.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור המתאר את אסנת ויוסף.

גיזרון השם אסנת אינו ברור לגמרי, אך מקובל לראות בו תעתיק של שם במצרית קדומה שפירושו: "היא של (האלה) נית".[3] שמות במתכונת דומה ידועים באוצר השמות במצרית קדומה.

שמו של אביה של אסנת, פוטי פרע, זהה מעיקרו לשמו של פוטיפר, אדונו-לשעבר של יוסף, והוא קרוב יותר לצורת השם במצרית קדומה: pꜣ-dj-pꜣ-rꜥ (פא-די-פא-רע): "זה אשר נתן רע". יש הסבורים שהסופר המקראי נקט שתי צורות כתיב שונות כדי ליצור הבחנה בין שתי הדמויות, אם כי גם הצורה "פוטיפר" מתועדת. פוטי פרע הוא כוהן און (הידועה בשמה היווני הליופוליס), עיר חשובה במצרים העתיקה ומרכז לפולחן אל השמש רע (כמו גם אלי שמש אחרים בתקופות שונות בתולדות מצרים) שכוהניה נהנו ממעמד נכבד. נישואיו של יוסף עם אסנת בת פוטי פרע מסמנים לפיכך את היטמעותו בקרב האצולה המצרית.[4]

בחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל,[5] פירשו, שאביה פוטי פרע כהן און הוא פוטיפר שר הטבחים, שהיה אדונו של יוסף והשליכו לבית הסוהר. והשתנה שמו מ"פוטיפר" ל"פוטיפרע" על ידי שהתאווה לקיים יחסים מיניים עם יוסף, ובעקבות כך סורס.

על פי כמה ממדרשי חז"ל, הייתה אסנת בתה של דינה בת יעקב שנולדה בעקבות מעשה שכם בן חמור, נשלחה עם קמע זהות למצרים, ואומצה על ידי פוטיפר, שהיה סריס ולא יכול היה להביא ילדים לעולם.[6] על פי המדרש, בטקס הכתרתו של יוסף למשנה למלך זרקו עליו בנות מצרים מתנות ואסנת זרקה לו את הקמיע שבתוכו כתוב סיפורה וכך ידע יוסף שהיא ישראלית ונשאה לאישה.[7] רבנו בחיי וחזקוני אומרים שהשם אסנת הוא מלשון סנה, שכאשר יעקב גירשה מביתו הלכה והתחבאה בין הסנה והקוצים.[8]

במדרש הגדול נאמר על הפסוק "הנה אביך חולה" שאמרה אסנת ליוסף שכל המקבל ברכה מצדיק כאילו קיבל פני שכינה, קח בניך כדי שיברכם.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסנת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נהגה בקמץ גדול.
  2. ^ ילקוט שמעוני לגרסת השל"ה, ראה בספר נפש היפה לר' רחמים נסים יצחק פלאג'י מערכת ש' אות ה'
  3. ^ Victor Hamilton, Genesis, New International Commentary on the Old Testament (Grand Rapids: Eerdmans, 1995), p. 508; אך ראו דיון אצל Kenneth A. Kitchen, "Genesis 12–50 in the Near Eastern World", in He Swore an Oath: Biblical Themes from Genesis 12-50, ed. Richard S. Hess, Gordon J. Wenham, and Philip E. Satterthwaite, 2nd ed. (Eugene, OR: Wipf & Stock, 2007), pp. 67–92 (here 84–85)
  4. ^ Nahum M. Sarna, Genesis, The JPS Torah Commentary (Philadelphia: Jewish Publication Society, 1989), p. 288
  5. ^ מסכת סוטה, דף י"ג, עמוד ב' ובעקבותיהם פירש כן גם רש"י על ספר בראשית, מ"א, מ"ה. וראה עוד בפירוש הרשב"ם שם, שפירש שעל פי הפשט אין זה פוטיפר.
  6. ^ פרקי דרבי אליעזר פרק לח, מסכת סופרים פרק כא הלכה ט'.
  7. ^ רבינו בחיי וחזקוני בשם מדרש.
  8. ^ 1 2 אוצר אישי התנ"ך, האות א', עמוד סז


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.