פוליאתילן טרפתאלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פוליאתילן טרפתאלט
צפיפות 1.38 ג'/ס"מ³
מוליכות חשמלית 10-21 S/m
מוליכות חום 0.15 k-0.24 W/(מ'·K)
טמפרטורת התכה 260°C-250°C
מספר CAS ‏ 25038-59-9

פוליאתילן טרפתאלט (Polyethylene terephthalate, נכתב בקיצור בעיקר PET אך גם P.E.T ,PETE או PETP מיושן או PET-P), הוא הפולימר התרמופלסטי הנפוץ ביותר של משפחת פוליאסטר.

הבקבוקים הנפוצים של שתייה קלה לרוב יהיו עשויים ממנו. משמש גם לייצור סיבים ליצירת בדים. למטרה זו מוכר במותג דקרון (Dacron), בבריטניה במותג טרלין (Terylene) וברוסיה בשם לבסאן (Lavsan).

רוב ייצור הפוליאתילן טרפתאלט בעולם הוא עבור סיבים סינתטיים (מעל ל-60%), כאשר שאר ה -30% מהביקוש העולמי הם עבור ייצור בקבוקי שתייה. פוליאתילן טרפתאלט נקרא PET ביחס ליישומי אריזה שונים ובהקשר של יישומי טקסטיל, הוא לרוב מכונה בשם פוליאסטר. פוליאתילן טרפתאלט מהווה את הפולימר הרביעי ביותר בייצורו העולמי; פוליאתילן (PE), פוליפרופילן (PP) ופוליוויניל כלוריד (PVC) הם הראשונים, השניים והשלישים, בהתאמה.

תכונות כימיות ופיזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפיפות: 1.38 גרם לסמ"ק במצב אמורפי.
מספר CAS:‏ 25038-59-9

התכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכה של פוליאתילן טרפתאלט מתרחשת בטווח טמפרטורות שבין 250°C ל-260°C.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוליאתילן טרפתאלט בוויקישיתוף
Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.