פולקסשטורם
הפולקסשטורם (בגרמנית: Volkssturm; עברית: "סערת העם"; שם מלא: Deutscher Volkssturm) הייתה מיליציה לאומית שהוקמה על ידי המפלגה הנאצית במהלך החודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה. המפלגה הנאצית הקימה אותה על פי צו של אדולף היטלר מ-25 בספטמבר 1944, וההכרזה הרשמית על הקמתה התבצעה ב-18 באוקטובר 1944. גויסו אליה בגיוס חובה גברים בני 16 עד 60 שלא שירתו במסגרת צבאית אחרת.[1]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר התבוסה בקרב על סטלינגרד, בפברואר 1943, החלו גורמים בהנהגה הנאצית לדחוק בהיטלר לעבור למדיניות של ״מלחמה טוטלית״ בכדי לנצל כל מקור אפשרי של כוח אדם שלא נוצל עד העת ההיא וכן להטיל הגבלות דרסטיות על האוכלוסייה האזרחית בכדי לסייע למאמץ המלחמתי וכן לקדם את כלכלת המלחמה, אך היטלר עמד בסרובו, בנימוק ״רצון לדבוק בדרך האבולוציונית ולא הרבולוציונית״ (כפי שגבלס ניסח ביומנו), עמדה זו השתנתה לאחר ניסיון ההתנקשות הכושל של הרוזן שטאופנברג, כשזו האיצה את הדיקליזציה של המשטר, על ידי מינויו של הימלר למפקד צבא המילואים ומבחינה מעשית - איוש תפקידי הצבא באנשי אס אס, וכן מינויי של גבלס לבעל הסמכות העליונה בכל הנוגע ל״מלחמה הטוטלית״ שאפשרה לו לצמצם את המנגנון הבירוקרטי של המדינה (אך לא המפלגה) וניסיון לגייס אזרחים נוספים למאמצי המלחמה. ניסיונות אלה הכשירו את הקרקע ליוזמה של מרטין בורמן (תחת אפו של גבלס) להקים את הפולקשטורם ולצבור בכך סמכויות נוספות.
כפיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרטין בורמן היה הממונה על הפולקסשטורם ועל החינוך הפוליטי שלו. היינריך הימלר היה ממונה על חימוש יחידותיו.[1]
אימון והכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב המחסור בנשק, למגויסים לפולקסשטורם ניתנה הכשרה קרבית בסיסית ביותר, שכללה אימון מינימלי בשימוש בכלי נשק כגון רובה מאוזר K98 ורקטת הנ"ט פאנצרפאוסט. גם המחסור בכוח אדם מיומן השפיע על אימון המגויסים, ולעיתים ההכשרות בוצעו על ידי חיילים משוחררים ממלחמת העולם הראשונה. פעמים רבות חברי הפולקסשטורם השתמשו בנשק בפעם הראשונה רק בשעת קרב.
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנשי הפולקסשטורם נשלחו לחזיתות במזרח גרמניה ובמערבה כדי לנסות לעצור את מתקפת בעלות הברית. ההשערה הרווחת היא שכ-175,000 מאנשי הפולקסשטורם נהרגו.[1]
בקרב על ברלין[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הקרב על ברלין השתמש הפיקוד הגרמני בפולקסשטורם כמגן אחרון על העיר. כוחותיה מנו כ-60,000 איש שחולקו ל-92 גדודים: 30 הגדודים שהיו מצוידים בנשק כלשהו נשלחו לעמדות קדמיות, בעוד שאר הגדודים שלא היו מצוידים בנשק נותרו בתוך העיר.
לוחמים ממוצא יהודי חלקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מישלינגים רבים ממוצא יהודי חלקי אולצו לשרת בפולקסשטורם למרות מוצאם, ורבים מהם מצאו את מותם ביחידות אלה. לדוגמה הקולונל היהודי למחצה ארנסט בלוך שאף אימן את אנשי הפולקסשטורם להילחם ונהרג בשורותיו ליד ברלין ב-1945.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לוחמי הפולקסשטרום – מוות חסר תועלת בגרמניה הנאצית באתר "רגעים היסטוריים"
