פול מייקל סטפני

פול מייקל סטפני
Paul Michael Stephani
	אין תמונה חופשית
לידה	8 בספטמבר 1944; Austin, ארצות הברית
פטירה	12 ביוני 1998 (בגיל 53); Minnesota Correctional Facility – Oak Park Heights, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
כינויים נוספים	"הרוצח הבכיין"
ידוע בשל	רציחת שלוש נשים

פול מייקל סטפני (באנגלית: Paul Michael Stephani;‏ 8 בספטמבר 1944 – 12 ביוני 1998) היה רוצח סדרתי אמריקאי. הוא היה ידוע גם בתור הרוצח הבכיין ("Weepy-Voiced Killer"; "הרוצח בעל הקול הבכייני") בשל סדרת שיחות טלפון שעשה למשטרה בהן דיווח בעילום שם תוך התייפחות על פשעיו. סטפני רצח שלוש נשים במטרופולין מיניאפוליס–סנט פול, ולפניהן פצע באורח קשה אישה נוספת.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטפני היה הצעיר מבין עשרה ילדים ממשפחה קתולית. אמו נישאה בשנית כשהיה בן שלוש ואביו החורג היה ידוע כגבר המכה את ילדיו החורגים, ולעיתים זורק אותם במורד המדרגות^[1]. סטפני היה נשוי לבוורלי לידר ולזוג הייתה בת, אך הם התגרשו זמן קצר לאחר שנישאו^[2].

תקיפות ורציחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 בדצמבר 1980, ערב השנה האזרחית החדשה, היכה סטפני קשות את קארן פואטק בסיינט פול. סטפני גרם לפואטק זעזוע מוח, שברים בגולגולת ונזק מוחי קשה. ב-3 לפנות בוקר התקשר סטפני תוך בכי מר ובקול גבוה, דיווח על הפשע והפנה את המשטרה למקומה של פואטק, מה שהציל את חייה.

הקורבן הבא שלו הייתה קימברלי קומפטון שהייתה סטודנטית בת 18 מוויסקונסין, אותה רצח ב-3 ביוני 1981 במיניאפוליס. לאחר שרצח אותה, הוא התקשר למשטרה "לעזאזל, בבקשה תמצאו אותי, הרגע דקרתי מישהי עם דוקרן קרח, אני לא יכול לעצור את עצמי, אני ממשיך לרצוח אנשים". יומיים לאחר מכן, התקשר סטפני למשטרה בבכי והסביר כי הוא מצטער שרצח את קומפטון והבטיח להסגיר את עצמו, אך בסופו של דבר לא עשה זאת. יום למחרת, התקשר בשלישית למשטרה וטען כי חלק מהדיווחים העיתונאיים עליו ועל מעשיו אינם מדויקים. ב-11 ביוני התקשר פעם נוספת למשטרה ובקול מייבב, ספק קוהרנטי, אמר: "אני מצטער על מה שעשיתי לקומפטון".

הקורבן הבא שלו הייתה קת'לין גרינינג, שנמצאה מתה בביתה הסמוך לסיינט פול. סטפני הודה כי הוא הטביע אותה באמבטיה בביתה^[3]. קורבנו הרביעי והנרצחת האחרונה הייתה ברברה סימונס, אחות בת 40. סימונס בילתה את הלילה בבר במחיצת סטפני. בסוף הבילוי הציע סטפני לסימונס טרמפ הביתה והאחרונה נעתרה לבקשתו והלכה איתו, תוך שהיא מציינת בפני אחת המלצריות ״הוא חמוד. אני מקווה שהוא נחמד, מאחר שהוא לוקח אותי הביתה"^[4]. יום למחרת נמצאה גופתה של סימונס, שמתה לאחר שסטפני דקר אותה 40 פעמים. סטפני התקשר למשטרה מספר ימים לאחר הרצח ואמר "בבקשה אל תדברו, רק תקשיבו. אני מצטער שהרגתי אותה, דקרתי אותה 40 פעמים. קימברלי קומפטון הייתה הראשונה שרצחתי".

ב-21 באוגוסט 1982 נסע סטפני עם עובדת מין בת 19 בשם דניס ויליאמס באזור מיניאפוליס. ויליאמס הרגישה שמשהו לא בסדר בסטפני לאחר שהחל לנסוע באזורים פרווריים חשוכים במקום להחזיר אותה ישירות לעיר, למקום ממנו אסף אותה. לאחר שהגיעו לכביש ללא מוצא, סטפני דקר את ויליאמס כ-15 פעמים בעזרת מברג. במהלך התקיפה, הצליחה ויליאמס להכות את סטפני באמצעות בקבוק זכוכית וגרמה לו לפצעים בראש ובפנים. בשלב מסוים, צרחותיה של ויליאמס משכו את תשומת לבו של אדם שהתגורר בקרבת מקום, אשר חש לעזרתה והחל להיאבק בסטפני, אשר ברח מהמקום. האדם אף הזעיק אמבולנס ומאוחר יותר סייע בזיהויו של סטפני. סטפני ברח לביתו, אך כשהבחין שהוא ממשיך לדמם קשות התקשר לקבלת סיוע רפואי, ושיחה זו היא שעזרה לזהותו כחשוד הן במקרה תקיפה זה והן במקרי התקיפה והרצח הקודמים. לאחר שפונה לטיפול בבית החולים, נעצר סטפני על ידי המשטרה.

מספר חודשים לאחר מעצרו, הורשע סטפני בניסיון הרצח של ויליאמס ובאחת הרציחות ונגזר עליו מאסר של 40 שנים. במהלך משפטו של סטפני בתיק הרצח של סימונס, העידו גרושתו של סטפני, אחותו ואישה איתה התגורר באותה תקופה כי האמינו ש"הרוצח הבכיין" הוא סטפני.

במהלך שהותו בכלא, ב-1997, אובחן סטפני כחולה בסרטן העור, והרופאים העריכו כי נותר לו פחות משנה לחיות. לאחר בשורה זו, החליט סטפני להודות ברציחתן של קומפטון, סימונס וגרינינג. בסך הכל, לאורך השנים, הוא הודה בניסיון הרצח שביצע ב-1980, ברציחת קומפטון ביוני 1981, ברציחת גרינינג ב-1982, ברציחת סימונס ב-1982 ובניסיון הרצח של ויליאמס. הוא מת בכלא בשנת 1998 מסרטן העור^[5].