פרוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (30 יולי 2021)

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (30 יולי 2021)

המונח "פרבר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פרבר (פירושונים).
אזור פרוורי בסן חוזה שבקליפורניה

פרוור (כך הכתיב הנכון על פי האקדמיה ללשון העברית[1]; נכתב גם פרבר) הוא אזור מגורים גדול, הממוקם בפריפריית עיר או מטרופולין, כאשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר.

מרבית האוכלוסייה שעוברת לפרוורים חדשים מורכבת, בשנים הראשונות, מזוגות צעירים עם ילדים שיצאו מהעיר הגדולה כדי לאפשר לילדיהם לגדול באזור שקט, שבו אפשר להשיג בית צמוד קרקע במחיר זול יותר.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוור, הוא מעבר אוכלוסייה מאזורים עירוניים מרכזיים לפרברים, וכתוצאה מכך היווצרות התפשטות (תת) עירונית. כתוצאה מתנועת משקי בית ועסקים אל מחוץ למרכזי הערים, צומחים אזורים עירוניים לוויינים בצפיפות נמוכה.[2] תת-עירוניות קשורה ביחס הפוך לעיור (עיור), המציין מעבר אוכלוסייה מאזורים כפריים למרכזים עירוניים.

תושבים רבים של אזורי מטרופולין עובדים באזור העירוני המרכזי, אך חיים מחוצה לו, בקהילות לווייניות הנקראות פרברים, ונוסעים לעבודה ברכב או בתחבורה המוני. לאחרים יש הזדמנות לעבוד מהבית, עקב ההתקדמות הטכנולוגית. הפרבור מתרחש לעיתים קרובות במדינות מפותחות יותר מבחינה כלכלית. מאמינים שארצות הברית היא המדינה הראשונה שבה רוב האוכלוסייה חיה בפרברים ולא בערים או באזורים כפריים. המתנגדים בהכלת ההתפשטות העירונית טוענים כי ההתפשטות מובילה לריקבון עירוני ולריכוז של תושבים בעלי הכנסה נמוכה יותר בעיר הפנימית,[3] בנוסף לפגיעה סביבתית.

הפרוורים תפסו תאוצה במאות ה-19 וה-20 כתוצאה משיפור בתשתיות הכבישים והרכבת, שהובילו לגידול במספר בני האדם שנוסעים למקום עבודתם.[4] בהמשך, תהליכים כמו העיור, הצמיחה הכלכלית, גידול האוכלוסייה והשימוש הגדל ברכב פרטי הובילו להתפשטות הפרוורים, בתהליך שנקרא פִּרְווּר.

התנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב ארגוני איכות סביבה כמו גם מתכנני תחבורה ומתכנני ערים רווחת התנגדות לפרווּר, בשל ההשלכות השליליות שיש לטענתם לצורת מגורים זו על תחומים כמו סביבה, תחבורה, שוויון, כלכלה, ובריאות הציבור. באופן כמעט ודאי, פריסת אוכלוסייה בצפיפות מגורים נמוכה של פרוור אינה מאפשרת הפעלת תחבורה ציבורית יעילה, בעיקר במדד של תדירות קווי הנסיעה, ולכן מעודדת עימה גם שימוש קבוע ברכב פרטי לצורכי יוממות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרוור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו צורתם של שמות שונים באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ Caves, R. W. (2004). Encyclopedia of the City. Routledge. p. 642. ISBN 9780415252256.
  3. ^ "Slow Growth and Urban Sprawl: Support for a New Regional Agenda?," Juliet F. Gainsborough, Urban Affairs Review, vol. 37, no. 5 (2002): 728-744.
  4. ^ Matthew Hollow, קובץ PDF Suburban Ideals on England’s Interwar Council Estates (24 pages)
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.