פרוור
 |
ערך מחפש מקורות
| |
.jpg)
פרוור (כך הכתיב הנכון על פי האקדמיה ללשון העברית[1]; נכתב גם פרבר) הוא אזור מגורים גדול, הממוקם בפריפריית עיר או מטרופולין, כאשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר.
מרבית האוכלוסייה שעוברת לפרוורים חדשים מורכבת, בשנים הראשונות, מזוגות צעירים עם ילדים שיצאו מהעיר הגדולה כדי לאפשר לילדיהם לגדול באזור שקט, שבו אפשר להשיג בית צמוד קרקע במחיר זול יותר.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגורים בצפיפות נמוכה המאפשרת איכות חיים כפרית
- הסתמכות גבוהה על רכב פרטי כאמצעי תחבורה
- ריחוק מהשפעתן של אוכלוסיות המתגוררות בשכונות מצוקה
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרוורים תפסו תאוצה במאות ה-19 וה-20 כתוצאה משיפור בתשתיות הכבישים והרכבת, שהובילו לגידול במספר בני האדם שנוסעים למקום עבודתם[2]. בהמשך, תהליכים כמו העיור, הצמיחה הכלכלית, גידול האוכלוסייה והשימוש הגדל ברכב פרטי הובילו להתפשטות הפרוורים, בתהליך שנקרא פִּרְווּר.
התנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרב ארגוני איכות סביבה כמו גם מתכנני תחבורה ומתכנני ערים רווחת התנגדות לפרווּר, בשל ההשלכות השליליות שיש לטענתם לצורת מגורים זו על תחומים כמו סביבה, תחבורה, שוויון, כלכלה, ובריאות הציבור. באופן כמעט ודאי, פריסת אוכלוסייה בצפיפות מגורים נמוכה של פרוור אינה מאפשרת הפעלת תחבורה ציבורית יעילה, בעיקר במדד של תדירות קווי הנסיעה, ולכן מעודדת עימה גם שימוש קבוע ברכב פרטי לצורכי יוממות.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו צורתם של שמות שונים באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Matthew Hollow,
Suburban Ideals on England’s Interwar Council Estates (24 pages)
