זעזוע מוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זעזוע מוח כתוצאה ממצב בו הראש נחבט

זעזוע מוח (לטינית Concutere; מילולית "נער באגרסיביות)[1] הוא הסוג הנפוץ ביותר של פגיעת מוח טראומטית. לעתים רבות מגדירים זעזוע מוח כפגיעת ראש המלווה באובדן זמני של פעילות מוחית תקינה. זעזוע מוח עלול לגרום לתסמינים פיזיים, קוגניטיביים או רגשיים שונים, אשר לעתים קשים לאבחון במקרים של זעזוע מוח קל.

זעזוע מוח מוגדר כפגיעת ראש קהה- פגיעה רחבה בכל המוח. בניגוד לחבלה ממוקדת כגון דימום במקום מסוים במוח. הזעזוע מתרחש כאשר המוח מתנגש בדפנות הגולגולת, עקב מכה חזקה בראש (פגיעת ראש), או טלטול חזק- לרוב בתאונות דרכים. גלי המכה נספגים בכל המוח וגורמים לשיבוש בהורמונים ובפעילות החשמלית. זעזוע מוח לא מתרחש לאחר כל פגיעה בראש, שכן בין הגולגולת לבין המוח מפריד נוזל המוחי השדרתי, אשר משמש בדרך-כלל כבולם הזעזועים של המוח. ניתן לסווג את הפגיעה בראש למכות מסוג coup ו-contre coup.

בזמן זעזוע מוח, הגולגולת פוצעת את רקמת המוח או את כלי הדם שבו. הנזק מהפציעה עלול לגרום לבעיות כמו: חוסר הכרה רגעי שאחריו אמנזיה (שיכחה) קלה או ארוכת טווח, חוסר הכרה רגעי שאחריו יש חזרה לתפקוד שלפעמים מלווה בהתדרדרות תפקודית איטית עד לחוסר הכרה ממושך, או לחוסר הכרה ממושך ומיידי. קיימים סיבוכים נוספים העלולים להיגרם מחבלה קהה בראש. ה-Differential diagnosis]]) DD]]) כולל:

הפציעה מתאפיינת בפגיעה שאינה נצפית ב-CT או בבדיקה היסטולוגית. אנו לא נצפה לראות סימנים נוירולוגים מתמשכים או הופעה של משולש קושינג בזעזוע מוח.

בבתי חולים נהוג לבצע בדיקת CT ראש לשלילת דימום תוך גולגולתי ושלילת לחץ תוך גולגלתי מוגבר (EICP), במידה ושללו פגיעת ראש חמורה נהוג לעכב את הפצוע להשגחה בחדר המיון ל-8 עד 24 שעות.

ככלל, אם לאחר מכה בראש יש איבוד הכרה ולו זמני או הקאות, זהו סימן כי מרבית הסיכויים שיש זעזוע מוחי ובמקרה כזה יש לפנות בהקדם לקבלת טיפול רפואי.

סימנים נפוצים המופיעים לאחר קבלת המכה הם: בחילות, סחרחורות, בלבול וחוסר זיכרון (אמנזיה רטרוגרדית או אמנזיה אנטרוגרדית) וכן רצון לישון. אלו יכולים להוות סימן לזעזוע מוחי קל, אולם בדיקה על ידי נוירולוג בבית חולים יכולה לקבוע האם התרחש זעזוע מוחי או לא. תסמינים אלו יכולים להמשך ימים ואף שבועות וחודשים מתום המכה והטיפול המומלץ הוא מנוחה. זעזוע מוחי המהווה סכנה מוגדר ככזה שבו התרחש איבוד הכרה כלשהו. זעזוע מוחי קל מתרחש פעמים רבות במהלך חיינו ובעיקר בגיל הילדות והגוף מחלים ממנו לבד ורובנו לא שמים לב שזה התרחש.

הגדרה וסיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום אין הגדרה עולמית אחידה לזעזוע מוח[2]. נהוג להתייחס לתופעה כאל פגיעת ראש קלה או טראומה מוחית קלה[3]. כמו כן, כיום יש לפחות 41 שיטות שונות למדוד את החומרה של זעזוע מוח ואין הסכמה עולמית גורפת מה היא השיטה העדיפה[4].

כדי לפשט את האבחון ואת מדידת החומרה של זעזוע מוח, במהלך כנס רפואי אשר התקיים בפראג בשנת 2004, נקבע כי יש להתייחס ל'זעזוע מוח' במונחים של 'זעזוע מוח פשוט' ו'זעזוע מוח מורכב' בלבד. במהלך כנס רפואי שהתקיים בעיר ציריך בשנת 2008, נקבע כי יש לזנוח את החלוקה ל'זעזוע מוח פשוט' ו'לזעזוע מוח מורכב'[5]. עם זאת, הוסכם בכנס כי מרבית המקרים של זעזוע מוח (בין 80% ל-90%) חולפים מספר ימים אחרי הפגיעה (בין 7 ל-10 ימים). כמו כן, הוסכם כי זמן ההתאוששות מ'זעזוע מוח' עלול להיות ארוך יותר אצל ילדים ובני נוער.

בעבר היה נהוג לאפשר לאתלטים וספורטאים לחזור לפעילות ספורטיבית לפי דרגת החומרה של זעזוע המוח, אולם, כיום, נהוג למנוע מספורטאים לשוב לפעילות ספורטיבית כל עוד קיימים אצלם תסמינים של 'זעזוע מוח', הן במנוחה והן בזמן פעילות גופנית.

תסמינים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם תסמינים רבים לזעזוע מוח אשר מופיעים מיד לאחר הפגיעה[6]. התסמינים בדרך כלל חולפים מספר ימים או שבועות לאחר הפגיעה. מספר התסמינים מהם סובל אדם אשר נפגע בזעזוע מוח משתנה ואינו קבוע[3].

תסמינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאב ראש הוא התסמין הנפוץ ביותר לזעזוע מוח[7]. תסמינים נפוצים נוספים הם סחרחורת, הקאה, בחילה, אובדן קואורדינציה, בעיות שיווי משקל או בעיות תנועה אחרות[7]. תסמינים הקשורים ליכולת הראייה הם רגישות לאור, הופעה של אור בהיר, ראייה מעורפלת וראייה כפולה. צלצולים באוזניים הן תסמין נפוץ נוסף של זעזוע מוח[8].

באחד מתוך 70 מקרים מדווחים של זעזוע מוח, זעזוע המוח מלווה בפרכוסים. התקפים אלו מתרחשים במהלך הפגיעה או מיד אחריה, ואינם זהים להתקפי פרכוסים פוסט טראומתיים היכולים להעיד על חשש לאפילפסיה. פרכוסים אלו ככל הנראה נגרמים כתוצאה מאובדן זמני או עיכוב של תפקוד מוטורי, ואינם קשורים למחלת האפילפסיה או לנזק מבני חמור יותר למוח[9].

תסמינים קוגניטיביים ורגשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמינים הקוגניטיביים האופייניים לזעזוע מוח הם בלבול, חוסר התמצאות במרחב ובעיות קשב וריכוז. לעתים הסובלים מזעזוע מוח עלולים לאבד את ההכרה אולם אובדן ההכרה לא בהכרח מעיד על חומרת זעזוע המוח. תסמין אפשרי נוסף הוא אובדן זיכרון של אירועים והתרחשויות הסמוכים לזמן הפציעה[7]. כמו כן, אדם הסובל מזעזוע מוח עלול לחזור שוב ושוב על אותן השאלות, להיות בעל זמן תגובה ארוך מהרגיל או להיות בעל מבט חלול.

זעזוע מוח עלול לגרום גם לשנויים במצב הרוח ולהתנהגות המתאפיינת בעצבנות וחוסר סבלנות. לעתים עלול אדם הסובל מזעזוע מוח להביע רגשות אשר אינם הולמים את הסיטואציה. אצל ילדים זעזוע מוח עלול להתאפיין בחוסר מנוחה, עצבנות ועייפות.

הפרעות חרדה גם הן נפוצות עקב זעזוע מוח, ואף דיכאון.

הפרעות שינה- במיוחד אם הזעזוע מתמשך. לרוב בהפרעות אלו ישנה ישנוניות מוגזמת ושינה שעות רבות מהרגיל.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחון של זעזוע מוח מבוסס על בדיקות פיזיות ונוירולוגיות ומשך הזמן בו שהה המטופל במצב של חוסר הכרה (ברוב המקרים עד כחצי שעה).

הבדיקות הנוירולוגיות בודקות את התפקוד הקוגניטיבי של המטופל וחלקן אף יכולות להתבצע אף מספר שבועות לאחר הפציעה כדי לאתר תופעות ובעיות קוגניטיביות חוזרות. בשנים האחרונות, ספורטאים מבצעים את הבדיקות הנוירולוגיות הללו גם בשגרה כדי שיוכלו להוות בסיס להשוואה עבור בדיקות מאוחרות יותר אשר יתבצעו במקרה של פציעה או חבלה בראש.

בנוסף, נהוג לבצע בדיקת CT כדי לשלול חבלה חמורה יותר בראש ודימום פנימי במוח. ברוב המקרים לא ניתן לזהות זעזוע מוח באמצעות בדיקות MRI ו-CT.

סכנות וסיבוכים אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן זעזוע מוח יש להימנע ממכות חוזרות בראש, במיוחד בשבוע הראשון שלאחר המכה, אז אף מכות קלות בראש עשויות לגרות לתופעה של זעזוע מוחי שני, שעשוי לגרור משך החלמה ארוך.

לרוב זעזוע מוח מחלים לחלוטין. בכעשירית מהמקרים ייתכן משך ארוך של הופעת סימפטומים (2-6 חודשים), אז מוגדרת תסמונת שלאחר זעזוע מוח (post concussion syndrom).

חבלות ראש קשות מצטברות. הישנות זעזועי מוח במהלך החיים עשויה להגדיל סיכוי לדמנציה בזקנה. ישנה אפשרות לבעיות נוירולוגיות כגון אפילפסיה, שיתוק, רגישות יתר לחבלות ראש. לרוב גם במקרה של זעזוע ארוך המוח מחלים לחלוטין. עם זאת ישנה חשיבות למנוחה ובמיוחד בשבוע הראשון.

כאבי ראש נשננים עשויים להופיע אף כשנה לאחר הזעזוע, לרוב במידה והפציינט לא ביצע החלמה ראויה בהתחלה (מנוחה).

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לצמצם את הסיכוי לסבול מזעזוע מוח על ידי נקיטת אמצעי בטיחות כגון חגירת חגורת בטיחות או שימוש בכריות אוויר[7]. כדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה מוחית קלה מומלץ לאנשים מבוגרים לצמצם את הסיכוי לנפילה על ידי לבישת נעלים נוחות עם סוליות קשיחות[10].

עבור ספורטאים ואתלטיים הוכח כי השימוש בציוד מגן כגון קסדה מפחית משמעותית את הסיכוי לסבול מזעזוע מוח במקרה של חבלה בראש[11]. ידוע כי לספורטאים העוסקים בפוטבול אמריקאי סיכון גבוה לסבול מזעזוע מוח, וחוקי המשחק משתנים עם הזמן כדי לשמור על מצבם הבריאותי של השחקנים. כמו כן, טכנולוגיות חדשות מיושמות כל הזמן בקסדות של השחקנים כדי להפחית את הסיכוי לזעזוע מוח[12].

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם אשר סובל מזעזוע מוח צריך להיות בהשגחה כמספר שעות לאחר הפציעה. אם האדם מפתח את אחד התסמינים הבאים: הקאות חוזרות ונשנות, החמרה בכאב הראש, סחרחורות, ראייה כפולה, פרכוסים, נמנום מופרז, דיבור לא ברור, הליכה לא יציבה, חולשה או חוסר תחושה בידיים או רגליים עליו להגיע באופן מיידי למחלקת טיפול נמרץ כדי לבצע בדיקות נוספות[13].

באופן מסורתי נהגו להעיר את האדם הסובל מזעזוע מוח מספר פעמים בלילה הראשון לאחר הפציעה. עם זאת, לאחרונה קיים ויכוח האם הפעולה הזו אכן הכרחית והאם יש יתרון בשינה רציפה לאחר חבלה ראשית.

במרבית המקרים סימפטומי החבלה חולפים כשבוע מתום הפציעה. בכעשרה אחוזים מהמקרים הסימפטומים עשויים להמשך שבועות ואך חודשים, אז מוגדרת "תסמונת שלאחר זעזוע מוח" (post concussion syndrom).

הטיפול הנפוץ במרבית המדינות (בארצות הברית, רוסיה ואירופה) לטיפול בזעזוע מוח הוא מנוחה פיזית וקוגניטיבית עד שכל התסמינים הרלוונטיים לזעזוע מוח חולפים[13]. עם זאת, ישנם נוירולוגים המסתייגים מכך ומתייחסים לסימפטומים ככאלה שיעברו מאליהם ללא צורך בהתנהגות מיוחדת.

מנוחה פיזית

פעילות גופנית- הימנעות מכל פעילות ספורטיבית, ובמיוחד כזו הגורמת להאצת דופק ונשימה. כמו הרמת משקל, פעילות אירובית, והימנעות מעבודות בית כגון ניקיונות.

מזון- מומלץ לאכול קל, ביתי ומבושל. להימנע ממאכלים קרים ומאכילים המעמיסים על מערכת העיכול. במקרים של בחילות חזקות יש הממליצים זמנית להמעיט באכילה. יש להימנע לחלוטים מאלכוהול, סמים, ויש הממליצים להימנע מקפאין. כמו כן יש להזהר בלקיחת תרופות (גם כאלה שאינן דורשות מרשם) ללא המלצת רופאים בתקופה זו.

מנוחה מנטלית

הימנעות מפעילויות הדורשות ריכוז ולמידה: לימוד, קריאה, צפיה במסכים, משחקי וידאו, שליחת מסרונים, כתיבה..[13]

הפחתת לחץ רגשי וחרדות. חרדות ולחץ אשר נפוצים במצבי זעזוע מוחי ובמיוחד אם הסימנים מתארכים ושגרת החיים נפסקת, עשויים להחמיר סימפטומים כגון כאבי ראש, ולעכב את ההחלמה.

חזרה הדרגתית לשגרה

לאחר שהסמפטומים נחלשים מאוד וישנן תקופות גדולות טובות- ניתן להגדיל בהדרגה פעילויות- עבודות בית, לאחר מכן ספורט קל, ובהמשך משימות ריכוז קלות. מומלץ לחזור לעבודה או ללימודים בהדרגה.

יש הממליצים להמתין עד שהסימפטומים נעלמים לחלוטין למשך 24 שעות לפחות, עד שמוסיפים פעילויות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pearce JM (14 ביוני 2007). "Observations on concussion. A review". European Neurology 59 (3–4): 113–9. doi:10.1159/000111872. PMID 18057896. 
  2. ^ Satz P, Zaucha K, McCleary C, Light R, Asarnow R, Becker D (14 ביוני 1997). "Mild head injury in children and adolescents: A review of studies (1970–1995)". Psychological Bulletin 122 (2): 107–131. doi:10.1037/0033-2909.122.2.107. PMID 9283296. 
  3. ^ 3.0 3.1 Comper P, Bisschop SM, Carnide N, Tricco A (14 ביוני 2005). "A systematic review of treatments for mild traumatic brain injury". Brain Injury 19 (11): 863–880. doi:10.1080/02699050400025042. ISSN 0269-9052. PMID 16296570. 
  4. ^ Cantu RC (14 ביוני 2001). "Posttraumatic Retrograde and Anterograde Amnesia: Pathophysiology and Implications in Grading and Safe Return to Play". Journal of Athletic Training 36 (3): 244–8. PMC 155413. PMID 12937491. 
  5. ^ McCrory P, Johnston K, Meeuwisse W, Aubry M, Cantu R, Dvorak J, Graf-Baumann T, Kelly J, Lovell M, Schamasch P (1 באפריל 2005). "Summary and agreement statement of the 2nd International Conference on Concussion in Sport, Prague 2004". Br J Sports Med. 39(4) (4): 196–204. doi:10.1136/bjsm.2005.018614. PMC 1725173. PMID 15793085. 
  6. ^ Aubry M, Cantu R, Dvorak J, Graf-Baumann T, Johnston K, Kelly J, Lovell M, McCrory P, Meeuwisse W, Schamasch P; Concussion in Sport Group. (14 ביוני 2002). "Summary and agreement statement of the first International Conference on Concussion in Sport, Vienna 2001*". British Journal of Sports Medicine 36 (1): 6–10. PMC 1724447. PMID 11867482. 
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 Kushner D (14 ביוני 1998). "Mild Traumatic brain injury: Toward understanding manifestations and treatment". Archives of Internal Medicine 158 (15): 1617–1624. doi:10.1001/archinte.158.15.1617. PMID 9701095. 
  8. ^ Bowen AP (14 ביוני 2003). "Second impact syndrome: A rare, catastrophic, preventable complication of concussion in young athletes". Journal of Emergency Nursing 29 (3): 287–9. doi:10.1067/men.2003.90. PMID 12776088. 
  9. ^ McCrory PR, Berkovic SF (14 ביוני 1998). "Concussive convulsions. Incidence in sport and treatment recommendations". Sports Medicine 25 (2): 131–6. PMID 9519401. 
  10. ^ Mayo Clinic Staff (14 ביוני 2007). "Concussio". Mayo Clinic. בדיקה אחרונה ב-10 בינואר 2008. 
  11. ^ Levy ML, Ozgur BM, Berry C, Aryan HE, Apuzzo ML (14 ביוני 2004). "Birth and evolution of the football helmet". Neurosurgery 55 (3): 656–61; discussion 661–2. doi:10.1227/01.NEU.0000134599.01917.AA. PMID 15335433. 
  12. ^ Pellman EJ, Viano DC (14 ביוני 2006). "Concussion in professional football: Summary of the research conducted by the National Football League's Committee on Mild Traumatic Brain Injury" (PDF). Neurosurgical Focus 21 (4): E12. PMID 17112190. 
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 McCrory, P; Meeuwisse, W; Johnston, K; Dvorak, J; Aubry, M; Molloy, M; Cantu, R (Jul–Aug 2009). "Consensus statement on concussion in sport: the 3rd International Conference on Concussion in Sport held in Zurich, November 2008.". Journal of athletic training 44 (4): 434–48. doi:10.4085/1062-6050-44.4.434. PMC 2707064. PMID 19593427. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.