פונדקו של ירמיהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פונדקו של ירמיהו
מידע כללי
מאת בנימין תמוז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות דיסטופית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה כתר ספרים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1984 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פונדקו של ירמיהו היא נובלה דיסטופית מאת הסופר והפסל הישראלי בנימין תמוז. הנובלה פורסמה לראשונה בשנת 1984 בהוצאת כתר ספרים והיא ככל הנראה יצירת הספרות העברית הראשונה המזהירה מפני השתלטות קיצונים דתיים על מדינת ישראל, ובין הדיסטופיות הראשונות שנכתבו בישראל באופן כללי, לצד "הדרך לעין חרוד" מאת עמוס קינן ו"מלאכים באים" מאת יצחק בן-נר (שאף היא עוסקת בהפיכתה של ישראל לדיקטטורה דתית פונדמנטליסטית).

הנובלה כתובה בהומור מקאברי וציני האופייני לתמוז, למשל:

[...] וכך היינו הורגים ונהרגים הרבה דורות; ולא עלה בדעתו של שום ישמעאלי משכיל, שכל המלחמות ההן היו מיותרות. וכי מי זה יכול לנחש, כי בשביל לנצח אתכם היינו צריכים רק לשבת במנוחה, ולחכות עד שתסיימו לאבד זה את זה?

או, במשפט הבא, המתייחס לירי באוויר ולערביי ישראל, המכונים בנובלה גם "ערטילאים":

ומאחר שהערטילאים חיים באויר, פגעו בהם היריות וקטלו שלושה מהם...

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הנובלה מתרחשת במחצית הראשונה של המאה ה-21. ממדינת ישראל נותרו רק שלושה מעוזים מבוצרים: תל אביב, ירושלים, ונהריה, ויתר הארץ הפכה לשטח הפקר. השלטון, המונהג על ידי סנהדרין, הוא קיצוני ואכזרי, ועונשי מוות, כולל בסקילה, מקובלים גם עבור פשעים פחותים. החילונים המועטים שעוד נותרו מקיימים את אורחות חייהם בסתר ופונדקו האפונימי של ירמיהו הוא אחד ממקומות המסתור שלהם. בזמן התרחשות העלילה בית המקדש השלישי נמצא בבנייה.

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתר, 1984
  • "הפרדס, משלי בקבוקים, פונדקו של ירמיהו", קובץ נובלות, ידיעות ספרים, 2008

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]