יצחק בן-נר
| לידה |
3 ביולי 1937 (בן 89) כ"ד בתמוז ה'תרצ"ז |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
עברית |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
| תקופת פעילות | מ-1951 |
| פרסים והוקרה |
|

יצחק בן-נר (נולד ב-3 ביולי 1937) הוא סופר, עיתונאי, מחזאי, תסריטאי, עורך, מבקר סרטים ושדרן רדיו ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן-נר נולד במושב כפר יהושע. אמו, רבקה, נולדה בעיירה שפולה באוקראינה. אביו, יונה בן-נר (במקור: בנר), נולד בטלחן, מחוז מינסק, בבלארוס. היו לו שתי אחיות מבוגרות ממנו.[1]
למד בכפרו ובגיל 17 החליט לעזוב את לימודיו בתיכון. את שירותו הצבאי עשה כמדריך טירונים בבה"ד 4 בצריפין. לאחר שירותו הצבאי, השלים את לימודיו, בספרות ובדרמה, באוניברסיטת תל אביב. הוא יצא לארצות הברית בשנת 1978 ושהה בה עד שנת 1980.
בן-נר החל את דרכו ככותב בעיתוני ילדים כבר בגיל 14 וכתב בעיקר בשבועון הילדים "הארץ שלנו", בעידודו של עורך העיתון, בנימין תמוז. אבל ספרו הראשון לילדים, "בעקבות מבעיר השדות", נדפס רק בשנת 1966, לאחר שהופיע ב"דבר לילדים", כסיפור בהמשכים. הספר יצא במהדורה מחודשת בשנת 1980.
הסיפור הראשון שכתב למבוגרים, "אדם, הנווד הזקן", התפרסם בדבר השבוע, כשהיה בן 17.
בן-נר עבד שנים רבות כעורך ומגיש בגלי צה"ל. יזם וערך את המוסף הסאטירי "דבר אחר" בעיתון "דבר",[2][3] וכתב גם ב"הארץ", ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". כמו כן ערך והגיש תוכניות בטלוויזיה על ענייני קולנוע.
סרטי הקולנוע "עתליה" ו"רומן בהמשכים", וסרטי הטלוויזיה "משחקים בחורף" ו"מתחם אויב" התבססו על יצירות שכתב.
ממחזותיו: "ניקול" (ב"הבימה"), "דוד אוגוסט" (מונודרמה), "ארץ רחוקה", "תעתועון" (מונודרמה, "הקאמרי", פרס ראשון בפסטיבל תיאטרונטו), "בוקר של שוטים" (מונודרמה, תיאטרון בית ליסין, פרס שני בפסטיבל תיאטרונטו), "אורי מורי" (הקאמרי), "ככה אני פאם-פטאל" (פרס ראשון בפסטיבל תיאטרונטו).
בשנת 1986 שיחק בן-נר בסרט "מלכת הכיתה", עם אלון אבוטבול, בבימוי יצחק צפל ישורון, בתפקיד של מורה אידיאליסט שאשתו נפטרה.
בן-נר זכה למספר פרסים ספרותיים, בהם פרס רמת גן לספרות, פרס עגנון, פרס ברנשטיין ופרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.
בקיץ 2013 הוציא את ספרו "האיצחקיה", מעין רומן אוטוביוגרפי[4], כספר אלקטרוני באתר הספרים המקוון, "מנדלי מוכר ספרים ברשת". ב-2025 הספר יצא לאור גם במהדורת נייר, לאחר שעבר קיצור ועריכה.[5]
בשנת 2014 התראיין בן-נר ל"ארכיון העתיד", מיזם תיעוד דור המייסדים של אנשי הרוח שהטביעו חותם משמעותי על התרבות הישראלית.[6]
בשנת 2015 הסיר את מועמדותו לפרס ישראל לספרות, במחאה על התערבות ראש הממשלה בנימין נתניהו בקביעת הרכב ועדות שופטי הפרס[7].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן-נר נשוי לנועה (נוקי) ואב לשניים. מתגורר בתל אביב. בתו הבכורה היא ד"ר גלי בן-נר, גיאופיזיקאית במכון לחקר ימים ואגמים בחיפה, שבצעירותה שיחקה בסרטים "עתליה" (1984) ו"שלג באוגוסט" (1993). בנו הצעיר הוא האמן גיא בן-נר.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]למבוגרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האיש משם, רומן, הוצאת עם עובד 1967 (מהדורה מחודשת יצאה ב-2015).
- שקיעה כפרית: סיפורים, עם עובד 1976.
- אחרי הגשם: שלושה סיפורים, כתר ספרים 1979.
- ארץ רחוקה: רומן בסיפורים, רומן, כתר 1981.
- פרוטוקול: רומאן, כתר 1983[8].
- מלאכים באים, רומן עתידני, כתר 1987.
- תעתועון: רומן, כתר-עם-עובד-תרמיל 1989.
- בוקר של שוטים, רומן, כתר 1992 (מהדורה מחודשת בתוספת אחרית דבר של עודד מנדה-לוי: 2025 )
- דובים ויער, רומן, כתר 1995.
- מתחם אויב, רומן, כתר 1997.
- עיר מקלט, רומן, עם עובד, 2001.
- אף אחד עוד לא מת בהליכה, הוצאת ידיעות ספרים 2007[9].
- המסע הלילי הארוך הביתה: מבחר סיפורים מאז ומעכשיו, עם עובד, 2013[10].
- האיצחקיה: רומן אנטיביוגרפי, מנדלי מוכר ספרים ברשת 2013[11]. ב-2025 הספר יצא לאור גם במהדורת נייר.
- אני סובב לי במעגל ומתבונן סביבי, בוקסילה מדיה, 2013.
- מלאכים באים: רומאן, כנרת, זמורה-ביתן, 2016.
לילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בעקבות מבעיר השדות (אייר: נחום גוטמן), כתר 1967 (מהדורה מחודשת בשנת 1980).
- קישונה: עלילות א-לה-יעקב וחבורתו, עם עובד 1978.
- ידידי עמנואל ואני (ציורים: ענת מייבסקי), כתר 1980.
- ג'ינס - כלבה. לא מכנסיים, כתר 1991.
שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מירה אבנימלך, רחל אגמון ויצחק בן-נר (עורכים), הדרך: סיפור דרכם של רבקה ויונה בן-נר לכפר יהושע: ראיונות, מכתבים, זיכרונות, הוצאת המשפחה, 1991.
- יצחק בן-נר, "בחזרה הביתה", "קרניים אחרונות של כיסופים", בספר: אלי שמיר, עמק: בדרך לכפר יהושע, תל אביב, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2009.
- סטף ורטהיימר, שחר אלתרמן, יצחק בן-נר, איש ליד מכונה: סיפור חיים, רעיונות ומעשים, תל אביב, משכל, 2011.
מבחר מיצירותיו הכלולות באנתולוגיות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק בן-נר, "המגדל", בספר: אהרן אמיר (עורך), סיפורים עבריים בני זמננו, תל אביב, עם הספר, 1962.
- יצחק בן-נר, "כ"ג יורדי הסירה: השליחות האחרונה", בספר: משה בן-שאול (עורך), מעלות לוחמים: עשרים ושלושה פרקי גבורה, תל אביב, הוצאת הדר, 1967.
- יצחק בן-נר, "עתליה", בספר: ארנה גולן (עורכת), אסופת סיפורים לקורס בין בדיון לממשות: סוגים בסיפור הישראלי, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1983.
- יצחק בן-נר, "יה-יה", בספר: ארבעה עשר סופרים מציירים דיוקן של ישראל 1988, תל אביב, ידיעות אחרונות, 1988.
- יצחק בן-נר, "ברגר", בספר: דן מירון וזיסי סתוי (עורכים), 30 שנה, 30 סיפורים: מבחר הסיפור העברי הקצר משנות הששים עד שנות התשעים, תל אביב, ספרי ידיעות אחרונות, 1993.
- יצחק בן-נר, "רומן זעיר", בספר: נורית גוברין (עורכת), קפה חם בבוקר: סיפורים עבריים על זוגיות, תל אביב, עקד/גוונים, 1995.
- יצחק בן-נר, בספר: קריאת הגבר: פניה של הגבריות - סיפורים עבריים, רמת גן, פואטיקה/טובי סופר מוציא לאור, 1996.
- יצחק בן-נר, "אחרי הגשם", בספר: מריצה רוסמן ולאה ששקו (עורכות), כל הקיץ, כל הלילות: כמיהה לאהבה - סיפורים ישראלים, תל אביב, גוונים, 1996.
- יצחק בן-נר, "תאום אחד, למשל", בספר: עלמה כהן-ורדי (עורכת), עשרים סיפורים קצרים: במה לסיפור הקצר לזכרה של עפרה אליגון, אור יהודה, כנרת, זמורה-ביתן, 2014.
- יצחק בן-נר, מתוך הסיפור "ניקול", בספר: איילה לילי מוזס (עורכת), תמונה קבוצתית – ספרות ישראלית במאה ה-21: אנתולוגיה, ירושלים, הוצאת כרמל, 2017, עמ' 218-214.
- יצחק בן-נר, "ניקול", בספר: אילת שמיר ויובל שמעוני (עורכים), 75 תמונת מצב, תל אביב, עם עובד, 2023.
מחזותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קהיר, פברואר 78, בימוי ועיבוד: יצחק שאולי, הוצג בבימרתף, תיאטרון הבימה, נובמבר 1982.
- ניקול, בימוי ועיבוד: ראול היימן, מוזיקה: פולדי שצמן, הוצג בהבימה, יוני 1978.
- דוד אוגוסט (מונודרמה)
- ארץ רחוקה
- תעתועון, הוצג בתיאטרון הקאמרי, 1990.
- אורי מורי, בימוי: רמי דנון, הוצג בתיאטרון הקאמרי, 1998.
- ככה אני פאם-פטאל, בימוי: איסי ממנוב, תיאטרון תמונע, 2004.
- בוקר של שוטים, בימוי ועיבוד: ד"ר רינה ברוך, הוצג לראשונה בתיאטרון תמונע ב-2012. במאי חדש: אמיתי יעיש בן אוזיליו, הוצג בשנית בתיאטרון תמונע ב-2024.
סרטים שהוסרטו על פי יצירותיו ותסריטיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביבה (בימוי: דוד פרלוב)
- רומן בהמשכים (בימוי: עודד קוטלר)
- משחקים בחורף (בימוי: רם לוי)
- עתליה (בימוי: עקיבא טבת)
- מתחם אויב (בימוי: אמנון רובינשטיין)
- ניל"י - אחרי 80 שנה (בימוי: יצחק בן-נר)
פרסים שזכה בהם על כתיבתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס עגנון, מקודם פרס ירושלים לספרות, זכה בו בשנת 1981.
- פרס ברנשטיין, של התאחדות המולי"ם.
- פרס רמת גן לספרות.
- פרס אקו"ם על מפעל חיים על-שם יהודה עמיחי, מרץ 2009[12].
- פרס היצירה לסופרים ומשוררים
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חנה טואג, "קולנוע, אלוהים, קולנוע" , עיון משווה בין "קולנוע" מאת יצחק בן נר לבין "סינימה פרדיסו" בבימויו של ג’וזפה טורונטורה, נדפס בעלון למורה לספרות, 16, תשנ"ו 1996.
- נילי סדן-לובנשטיין, "קולנוע" ליצחק בן-נר, נדפס בעלי-שיח, תש"ם 1980.
- יאיר מזור, המקום בו הסיפורת משיקה לשירה : שלוש קריאות שהן אחת בסיפורי עמליה כהנא-כרמון, בן-נר ועמוס עוז, נדפס במאזנים, נ"ו, 6, תשמ"ג 1983.
- שולמית לבוא, סיפורים כמו פטריות אחרי הגשם: על "אחרי הגשם" ליצחק בן-נר, נדפס במאזנים, נ"א, 1, תש"ם 1980. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- יוסף אורן, נבואתו של דנציגר, על השלישי בסיפורי הקובץ החדש של יצחק בן-נר "אחרי הגשם", נדפס במעריב, מרץ 1980.
- עדה ברקאי, בחיפוש אחר ה"אני" האבוד, על סיפורו של יצחק בן-נר "אחרי הגשם", נדפס בעלי-שיח, 14, תשמ"ב 1982.
- רות ביזר-בורר, היחיד מול החברה בסיפורי יצחק בן-נר, עיון בספריו האחרונים "אחרי הגשם" ו-"ארץ רחוקה", נדפס בהדאר, 61, ל"א, תשמ"ב 1982.
- דוד פישלוב, טראגדיה קרובה ב"ארץ רחוקה", נדפס בסימן קריאה, 17, 1983.
- עופרה עופר אורן, "האיש משם": שאלות על תוקפה המוסרי של הציונות, בבלוג "סופרת ספרים", 12 בפברואר 2016.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק בן-נר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- יצחק בן-נר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- יצחק בן-נר, בארכיון הבימה
- על יצחק בן נר, וספרו החדש, אף אחד עוד לא מת בהליכה, באתר הספרים טקסט
- רשימת הפרסומים של יצחק בן-נר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי יצחק בן-נר, בפרויקט בן-יהודה
- יצחק בן-נר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- יצחק בן-נר, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- יצחק בן-נר, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- הספרים של יצחק בן-נר, באתר "סימניה"
- רחל אורן, הדברים מתבשלים במשך שנים: שיחה עם המספר יצחק בן-נר, דבר, 11 באוגוסט 1967
- יצחק בן נר, מבצרי הוא ביתי, באתר הארץ, 12 באפריל 2011
- יצחק בן נר, המסע הלילי הארוך הביתה - פרק 1, באתר הארץ, 28 בינואר 2013
- שירי לב-ארי, לי אין מקום אחר, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2007
- שמרית פלד, בריחתו האינסופית של הסופר, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2007
- אריאנה מלמד, האהבה נשארת, באתר ynet, 23 באוגוסט 2007
- ורד לי, ספריות, יצחק בן נר, באתר הארץ, 21 בינואר 2009
- עמיחי שלו, העיר שהיא נר לרגליו, באתר ynet, 14 באפריל 2009
- שמרית פלד, נפיל מובס בנוף חסר צללים: מזרחיות, אשכנזיות ומרחב ברומן הישראלי לאחר מלחמת 1967, תיאוריה וביקורת 29, סתיו 2006, עמ' 149-172
- יניב מגל, הסופר יצחק בן-נר: "הכיבוש משחית; נתניהו לא מנהיג", באתר גלובס, 29 בינואר 2013
דליה קרפל, יצחק בן-נר יוצא לחפש את הקהל שלו במדיה הדיגיטלית, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2013- אריק גלסנר, על "האיצחקיה", של יצחק בן-נר, בבלוג "מבקר חופשי", פורסם במקור בעיתון "ידיעות אחרונות", 2013
יצחק בן-נר, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
יצחק בן נר, סרטון בערוץ "ארכיון העתיד", באתר יוטיוב, 9 באפריל 2024- "הקפה והאוכל בכסית היו מחורבנים למדי": קצר על הבר עם הסופר יצחק בן-נר באתר מגזין שותים, 29 במאי 2026
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מירה אבנימלך, רחל אגמון ויצחק בן-נר (עורכים), הדרך: סיפור דרכם של רבקה ויונה בן-נר לכפר יהושע: ריאיונות, מכתבים, זכרונות, הוצאת המשפחה, 1991
- ↑ מבחר חומרים שהתפרסמו ב"דבר אחר" יצא לאור כספר ב-1985.
- ↑ יצחק בן-נר, דבר אחר, תל אביב: זמורה-ביתן, 1986
- ↑ בן נר מכנה את הרומן "רומן אנטיביוגרפי, להרחבה שבעה לילות עמ' 23 15.11.2013
- ↑ יצחק בן-נר, האיצחקיה: רומן אנטיביוגרפי, ראשון לציון: הוצאת יצירה עברית, 2025
- ↑ יצחק בן נר, באתר ארכיון העתיד, נלקח ב-26 במאי 2024
- ↑ אור קשתי, הסופר יצחק בן-נר הסיר מועמדותו לפרס ישראל במחאה על התערבות נתניהו, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013
- ↑ זאב צחור, החלום ושברו - בין ספרות להיסטוריה, כותרת ראשית, 21 בספטמבר 1983
- ↑ סקירה: שמרית פלד, בריחתו האינסופית של הסופר, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2007
- ↑ סקירה:
שירה סתיו, הפרות הקדושות והעייפות של יצחק בן-נר, באתר הארץ, 12 במרץ 2013 - ↑ סקירה:
אברהם בלבן, ההווה הישראלי כפצע של יצחק בן-נר, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2013 - ↑ נויה כוכבי ומיה סלע, אקו"ם יעניק פרס מפעל חיים לשלמה ארצי, דודו ברק ויצחק בן נר, באתר הארץ, 3 במרץ 2009