פוקו (סכין)

פוקו
Puukko
מידע כללי
מדינה מייצרת	פינלנד

פוקו (בפינית: Puukko) היא סכין חגורה כללית פינית קטנה עם קצה חיתוך מעוקל יחיד, עם טאנג נסתר (הטאנג הוא החלק האחורי של רכיב הלהב של הכלי שבו הוא מותקן לתוך חומר הניצב או מתחבר לידית).

הסכין בדרך כלל עם שדרית שטוחה. דגמים צבאיים של פוקו היו פופולריים בעולם הפשע הרוסי מאז המאה ה-20 תחת השם "סכין פינית" או "פינקה". הגרסה המתוקנת הייתה בין הדגמים שעליהם התבססה הסכין הצבאית הסובייטית NR-40 ואשר כונתה באופן לא פורמלי "פינקה".

עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכיבים הבסיסיים של פוקו הם ידית ולהב יחד עם נדן, שבדרך כלל ניתן לחבר אותם לחגורה אך לפעמים לכפתור חולצה או למעיל. הלהב הוא על פי רוב קצר, בדרך כלל לא יותר ארוך מהניצב ולעיתים קרובות יכול להיות פחות מ-10 ס"מ.^[1]

הצורה השטוחה הופכת את הפוקו לבחירה טבעית לחיתוך ופריסה, והשדרית השטוחה מאפשרת להשתמש באגודל או ביד השנייה כדי להפעיל יותר כוח במשימה. סכיני פוקו משמשות לרוב ככלי גילוף למטרות דקורטיביות להכנת אש ולניקוי שלל של דייגים וציידים. לחלק מהעיצובים של הפוקו יש נקודה מעוקלת מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, תלוי לאיזו מטרה מיועדת הסכין. קצהו של פוקו ציד מעוקל לעיתים קרובות כלפי מטה כדי לפתוח ולקלף את העור ולפתיחת החיה בצורה קלה יותר. לפוקו של דייגים יש לפעמים זנב דוב קטן על מנת להקל על ניקוי הקרביים של הדג.

החומר המסורתי לידית הוא שדר מתולתל.^[2] כמו כן, נעשה שימוש בשורש ערבה, קליפת ליבנה, בקרניים (במיוחד של איילים וצביים) ובעצם. לעיתים קרובות הידית עשויה מחומרים שונים במרווחים. כיום, לעומת זאת, לפוקו מתוצרת תעשייתית יש לרוב ידיות פלסטיק.

בפינלנד ובצפון סקנדינביה, גברים רבים מקדישים גאווה גדולה לגילוף ידית הפוקו שלהם. במשך דורות, סכין זו הפכה להיות קשורה באופן אינטימי לתרבות הנורדית, ובגרסה זו או אחרת, היא חלק מתלבושות לאומיות רבות. פוקו טוב הוא מחלקים שווים של ביטוי אמנותי ואומנות יצירת כלי. הכנתו דורשת מיומנויות רבות ושונות: לא רק של יצרן להבים, אלא גם של מגלף, צורף, מעצב ועובד עור כדי ליצור את הנדן. לחלק מסכיני הפוקו המשובחות יש להבים של פלדה שנוצקו בתבנית, וחושלו באמצעות כור יציקה עם סימן ההיכר של היוצר האמן.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכיני פוקו של גברים ונשים אינן שונות באופן משמעותי מלבד בגודל, שכן הידית של הפוקו צריכה להתאים ליד של בעליו. פוקו לנשים הם לרוב קצרים יותר, עם נרתיקים מעוטרים יותר, ומכוונים יותר לעבודה עם מוצרי מזון.

במדינות הנורדיות, הפוקו הוא "סכין יומיומי" המשמש לכל דבר, החל מציד, דיג וגינון ועד לפתיחת קופסאות במחסן. הרבה סכיני פוקו מסורתיות מיוצרות בימינו בקנה מידה תעשייתי או כמעט תעשייתי על ידי חברות רבות, כאשר Marttiini ו-Iisakki Järvenpää Oy הם הבולטים ביותר. נשיאת חפצים חדים שיכולים לשמש כנשק נאסרה בפינלנד ב-1977. מאז, הפוקו איבד הרבה מהנראות שלו במקומות ציבוריים והוגבל לעבודות משק בית, ציד ודיג. בתעשיות רבות נעשה שימוש בסכין מורה שייצורה זול בהרבה. ידית סכין המורה היא בדרך כלל פלסטיק, והלהב עשוי פלדת אל חלד.

בפינלנד אסור לשאת סכין בפומבי ללא סיבה מקובלת (בדרך כלל הקשורה לעבודה) והאזורים העירוניים היחידים שבהם נשיאה פתוחה היא מראה יומיומי הם כוחות חיל מצב צבאיים. אף על פי שהנשיאה הפתוחה אינה חוקית, הדבר אינו נאכף בהקפדה. פועלי בניין הולכים לרוב לסעוד עם פוקו תלוי על הסרבל שלהם, ובאזורים הכפריים והצפוניים של הארץ לא נדיר לצאת לקניות בחנויות הכפר בבגדי ציד, כולל פוקו.^[3]