פוקסטרוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עטיפת דפי תווים לפוקסטרוט מ-1915

פוקסטרוטאנגלית: Foxtrot) הוא ריקוד סלוני אלגנטי בתנועות ארוכות יחסית במקצב 4/4, שהיה אחד הריקודים הפופולריים ביותר במאה ה-20, במיוחד בשנות ה-20 ושנות ה-30 של המאה.

הריקוד התפרסם ב-1913 על ידי אמן הוודוויל הארי פוקס. למילה "פוקס" צורפה המילה טרוט שפירושה באנגלית הליכה/ טפיפה) וכך נוצר שם הריקוד.

הפוקסטרוט מתאפיין בתנועה רכה, ארוכה והמשכית. לפוקסטרוט יכולים להיות מקצבים שונים: איטי, בינוני ומהיר והוא נרקד לצלילי מוזיקה בסגנון ה-“Big Band”.[1]

חשיבותו של הריקוד טמונה, בין השאר, בהיותו הראשון אשר הכניס את הספירה האיטית (slow) בעלת שתי הפעמות[2].

לריקוד הפוקסטרוט יש גרסה מהירה יותר - הקוויקסטפ, וגרסה איטית המכונה סלואו-פוקס (Slow Fox) הנפוצה בעיקר בבריטניה. הסגנון האמריקאי שאינו מוגבל באחיזה סגורה הוא בעל אופי תיאטרלי ופתוח יותר.

זמרים ידועים ששרו יצירות המתאימות לפוקסטרוט: פרנק סינטרה, בילי הולידיי, נט קינג קול ועוד, נכתבו עבורו קטעי מוזיקה ושירים לביג בנד.

שילוב של פוקסטרוט וצ'ארלסטון הוליד בהמשך את ריקוד הסווינג, שהתפתח בשנות השישים.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוקסטרוט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]