בילי הולידיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בילי הולידיי
Billie Holiday
Billie Holiday 0001 original.jpg
לידה 7 באפריל 1915
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 ביולי 1959 (בגיל 44)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Joe Guy עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות פעילות 1933 - 17 ביולי 1959 (כ־26 שנים)
סוגה ג'אז, Jazz blues, בלדה, סווינג, ג'אז ווקאלי, בלוז עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול קונטרה אלט עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת-יוצרת, jazz singer, מלחינה, אוטוביוגרפית, שחקנית, פזמונאית, מחברת, מוזיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קומודור רקורדס, Vocalion Records, ורב רקורדס, אלאדין רקורדס, Okeh, קולומביה רקורדס, קפיטול רקורדס, MGM רקורדס, דקה, בלובירד רקורדס, בראונשווייג רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס גראמי למפעל חיים (1987)
  • היכל התהילה הלאומי לנשים (2011)
  • היכל התהילה של גראמי (1975)
  • היכל התהילה של גראמי (1977)
  • פרס גראמי למפעל חיים (1986)
  • היכל התהילה של גראמי (1988)
  • היכל התהילה של גראמי (1999)
  • היכל התהילה של גראמי (2004)
  • היכל התהילה של גראמי (2009)
  • היכל התהילה של נשות מרילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
www.billieholiday.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בילי הולידיי ב-1949. צילום: קארל ואן וכטן

בילי הולידייאנגלית: Billie Holiday;‏ 7 באפריל 1915 - 17 ביולי 1959) הייתה זמרת ג'אז אמריקאית, מן החשובות במאה ה-20.

הולידיי הייתה זמרת בעלת קול יוצא דופן וסגנון שירה מקורי. היא הושפעה בסגנון שירתה מזמרים כלואי ארמסטרונג ומבסי סמית, הזמרת המצליחה של שנות ה-20, אשר התאפיינה בקול גס ונוגע ללב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם אלנורה פייגן (Eleanora Fagan) ומאוחר יותר כונתה "ליידי דיי". את שם הבמה שלה הרכיבה משם השחקנית שהעריצה בילי דוב (Billie Dove) וגיטריסט הג'אז קלארנס הולידיי, שייתכן והיה אביה. לפי הביוגרפיה שלה, כשהייתה ילדה, עבדה בעבודות מזדמנות, כשאחת מהן הייתה ניקוי מצעים בבית זונות באזור ביתה. היא הייתה עובדת שם כיוון שבעלת המקום הייתה מהבודדים שהחזיקו נגן תקליטים בשכונה שלה. היא הייתה עובדת, וכתמורה, הסכימה שבעלת המקום לא תשלם לה אם תתן לה לשמוע תקליט. בין התקליטים ששמעה היה האלבום האגדי west end blues של לואיס ארמסטרונג. היא מספרת כי לפעמים הייתה בוכה ללא הפסקה תוך כדי שמיעת האלבום, ולפעמים הייתה מאושרת כל כך עד שהייתה שוכחת את הכסף שהיא עבדה כל כך קשה עבורו, עליו היא מוותרת על מנת לשמוע את המוזיקה הזו. בביוגרפיה מתוארת גם ילדותה הקשה. היא נולדה כבת לאם בת 13 וצאצאית למשפחת עבדים מוירג'יניה. אם כי ילדותה תמיד הייתה מעורפלת, באוטוביוגרפיה שכתבה סמוך למותה, מצוינים אירועים נוראים שחוותה, ביניהם ניסיון אונס, וככל הנראה עבודה בזנות כנגד רצונה.

הולידיי אומרת כי בעבודות המזדמנות בהן עבדה בצעירותה, לא משנה מה היא עשתה, היא תמיד הייתה שרה. את קריירת השירה שלה החלה ב-1930 במספר מועדוני לילה בשכונת הארלם שבניו יורק. ב-1932, אלינורה, בגיל 17, החליפה את הזמרת הקבועה במועדון קוונס- מונטי מור. המפיק המוזיקלי וצייד הכישרונות האגדי- ג'ון האמונד, שאהב את שירתה של מור, הגיע למועדון לשמוע אותה. האמונד, שגילה חלק גדול מהזמרים המשפיעים ביותר בהיסטוריה, ביניהם בוב דילן, ארת'ה פרנקלין, לאונרד כהן, ועוד רבים וטובים, אמר על הולידיי כי שירתה כמעט ושינתה את טעמו ועולמו המוזיקלי, שכן היא הייתה האישה הראשונה שפגש ששרה כמו גאון אלתור ג'אז. כך נוספה הולידיי לרשימת האמנים המשפיעים אותם זיהה האמונד, וב-1933 האמונד הפגיש בינה ובין הנגן המצליח בני גודמן, שגם בהצלחתו יש להאמונד חלק גדול, ויחד הם הקליטו את שני שיריה הראשונים. מאז החלה הקריירה המוזיקלית שלה לשגשג והיא הופיעה במועדוני ג'אז רבים בניו יורק. מעט מאוחר יותר כיכבה באופן קבוע במספר מועדונים ברחוב 52 בניו יורק.

היא הופיעה עם כוכבי על בעולם הג'אז של שנות ה-30 וה-40 כלסטר יאנג, קאונט בייסי וארטי שו ואף ביצעה מאוחר יותר דואטים גם עם לואי ארמסטרונג. באוגוסט 1941 נישאה לטרומבוניסט ג'ימי מונרו.

ב-1954 ביצעה הולידיי את סיבוב ההופעות הראשון שלה באירופה, שנמשך 5 שנים. היא חזרה לארצה זמן קצר לפני מותה.

במשך כל התקופה הזו צרכה הולידיי סמים. היא האמינה כי שימוש בסמים כדי לקבל השראה מוזיקלית הוא הכרחי, וצריכה זו הביאה להידרדרות ניכרת בבריאותה כבר ב-1950, בהיותה בת פחות מ-40. צריכת הסמים והאלכוהול הובילו בסופו של דבר למותה ב-1959.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולידיי הקליטה שירים עם ארבעה אולפנים:

הקלטות אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

(רשימה חלקית)

במארזי תקליטים:

  • Lady Day: The Complete Billie Holiday on Columbia (1933-1944)
  • The Complete Commodore Recordings (1939, 1944)
    • For collectors not interested in non-released studio takes, The Commodore Master Takes features only the released versions of Holiday's Commodore recordings.
  • The Complete Decca Recordings (1944-1950)
  • The Complete Billie Holiday on Verve (1945-1959)

הקלטות אולפן נוספות:

  • Lady in Satin (Columbia, 1958)
  • פסקול הסרט "ניו אורלינס" (1946) (Giants of Jazz, 1983)
  • The Sound of Jazz (Columbia, 1958)

הקלטות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות הקלטות רבות של הופעותיה, רובן אף זמינות באוספי מוזיקה שונים. להלן מקצת הקלטותיה:

  • At Monterey 1958 (1958)
  • Billie Holiday in Europe 1954-1958 (1954-1958)
  • The Complete 1951 Storyville Club Sessions (1951)
  • אלה פיצג'רלד ובילי הולידיי בניו-פורט (1957)
  • Lady Day: The Storyville Concerts [Vol. 1 and 2] (1951, 1953, 1959)
  • A Midsummer Night's Jazz at Stratford '57 (1957)
  • Summer of '49 (1948-1949)

מארז התקליטים של קולומביה כולל הקלטות חיות של הולידיי עם תזמורת קאונט בייסי (1937) ובני גודמן (1938) והופעותה בקונצרט הג'אז מ-1944.

מארז "The Verve" כולל עוד מספר הקלטות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בילי הולידיי בוויקישיתוף