פורטל:אישים/הידעת?/325
הצמד לורל והארדי (בתמונה) כיכב בקומדיות ראינוע, שהתבססו על מבוכות של ניגודים בין דמות "הרזה" המבולבל (סטן לורל), לבין דמות ה"שמן", הפיקח והסמכותי (אוליבר הארדי). משנת 1927, עם המצאת הפסקול, נדרש הצמד לנהל דיאלוגים בסרטיו, והדבר שיפר את ביצועיו. באופן טבעי היו לשניים מבטאים שונים לחלוטין. לורל היה בריטי והארדי מדרום ארצות הברית. גם צ'ארלי צ'פלין ודמות "הנווד" שלו הסתדרו היטב עם החידוש. זאת למרות, שצ'פלין העדיף למעט בדיבור בסרטיו, מפחד איבוד הקהל, שאינו דובר אנגלית. צ'פלין העדיף תוצרי שמע אחרים בפסקול, והוא אפילו חזר לאולפן, והקליט פסקול מוזיקלי, שהלחין עבור להיט הראינוע שלו, הבהלה לזהב. לעומתם, לבאסטר קיטון, המעבר לסרטים עם פסקול היה קשה. לקח לו מספר עשורים כדי לשוב ולהיות כוכב סרטים. קיטון עסק באמנויות הבמה מאז שהיה פעוט, ולא התקשה לדבר מול מצלמות. אולם היה לו קשה להסתגל לעבודה בתאגידים גדולים, כמו אולפני הקולנוע, שיכולים להפיק סרטים עם פסקול.