פורטל:המורשת העולמית/ערך נבחר/142

צ'אווין דה ואנטאר הוא אתר ארכאולוגי השוכן בפרו, כ-250 ק"מ צפונית לבירה לימה, ונמצא בגובה של 3,177 מטר מעל פני הים. האתר הוקם בידי תרבות הצ'אווין, תרבות דרום אמריקנית עתיקה, שהתקיימה באזור בין השנים 1000 ל-300 לפני הספירה לערך. שטחה של העיר הוא 12 דונם והוא מורכב מהמקדש העתיק והמקדש החדש. המקדש העתיק ערוך סביב רחבה עגולה שלידה תלולית עפר קטנה, ואדם הניצב בכיכר העגולה, יראה את השמש זורחת מעל התלולית ביום ההיפוך הקייצי בחצי הכדור הדרומי (21 בדצמבר). במרכזם של המקדשים ניצב ה"לנסון" (Lanzón), שמו המקובל של פסל האל המרכזי בדת הצ'אווין. מקור השם במילה הספרדית לחנית, והוא ניתן לו בשל צורתו. הלנסון הוא אסטלה מגרניט בגובה של 4.5 מטרים, ועליה תבליט של דמות האל. צורתה של הישות האלוהית הייתה בתחילה כשל יגואר, אך בשלבים מאוחרים יותר קבלה מראה אנושי.

לערך המלא