פורטל:המורשת העולמית/ערך נבחר/49
מנזר גרארד הוא מנזר השוכן במעלה עמק הנהר אזאט בארמניה, כ-30 ק"מ מזרחית לבירה ירוואן. המנזר שוכן בגובה של 1,750 מטר, בקצהו העליון של יובל משני של הנהר, ובחלקו הוא חצוב בסלע. הקהילה הנזירית בגרארד נוסדה לפי המסורת במאה ה-4 במערה סמוך למעיין שנחשב לקדוש עוד לפני הגעת הנצרות לארמניה, ולכן כונה המקום "אייריוואנק", היינו, "מנזר המערה". משמעותו של השם הנוכחי שניתן למקום במאה ה-13, היא "מנזר החנית", וזה מתייחס לחנית בה דקר החייל הרומי את הצלוב בעת צליבתו. לפי המסורת המקומית הובאה החנית למנזר אך היא שמורה כיום בקתדרלת אצ'מיאדזין. המנזר נחשב לאתר הדתי החשוב ביותר בארמניה. אורכו של המתחם כ-100 מטר ורוחבו כ-70 מטר לכל היותר. הוא מוקף חומה שבה קבועים שני שערים - השער הראשי בצידה המערבי, ושער נוסף משני בצידה המזרחי. החומה מקיפה את המתחם משלושת צדדיו ובצד המערבי הוא מוגן באופן טבעי על ידי הסלע. בחומה המזרחית והדרומית נקבעו מבנים ותאים במהלך המאה ה-17, חלקם הרוס וחלקם שוחזר. סביב המנזר נחצבו בסלע קפלות פשוטות ותאי מגורים אשר שימשו למגוריהם של רוב הנזירים במתחם. הכנסייה המרכזית, או הקתוליקון, הוקמה בשנת 1215 בצורת צלב בסגנון ארמני קלאסי. מרכזה של הכנסייה נושא כיפה שבסיסה רבוע, והאפסיס שוכן בצידו המזרחי של המבנה. מצפון ומדרום שוכנות שתי קפלות שלהן שתי קומות ותקרתן עשויה בצורת קמרון חבית.