עד חקיקת חוק חוק חינוך ממלכתי בישראל בשנת 1953 היו נהוגים בארץ מספר זרמים חינוכיים כשהמרכזיים שבהם היו זרם העובדים - שנתקשר לתנועת העבודה ולהסתדרות, הזרם הכללי של הציונים הכלליים, וזרם המזרחי שזוהה עם המפלגות הדתיות ותנועת המזרחי. לאחר קום המדינה וחקיקית חוק החינוך הממלכתי, בוטלו הזרמים החילוניים בחינוך, ואוגדו תחת החינוך הממלכתי, זרם המזרחי שינה שמו לחינוך ממלכתי דתי, וניתנה הכרה לחינוך העצמאי של החרדים.
