החינוך העצמאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ביקור בבית ספר חינוך העצמאי בקטמון, במרכז התמונה נראים מנחם פרוש הרב זלמן סורוצקין הרב אליעזר יהודה פינקל ומשה פרוש

החינוך העצמאי הוא מערך החינוך המרכזי לבתי הספר החרדים בישראל. הוא מאגד מספר מסגרות חינוך המזוהות עם המפלגות החרדיות-אשכנזיות, אגודת ישראל, ודגל התורהמפלגת ש"ס רשת חינוך משלה בשם מעיין החינוך התורני).

מערכת החינוך של החינוך העצמאי כוללת את רשת בתי הספר היסודיים לבנות בית יעקב, רשתות החינוך שובו ונתיבות משה הפונות לציבור מסורתי וחילוני, ובתי ספר רבים נוספים.

החינוך העצמאי כפוף על פי התקנון למועצת גדולי התורה. בין המנהלים במשך השנים היו הרב צבי שרגא גרוסברד והרב מאיר לוריא, שנשא בתואר מזכ"ל, אך ניהל בפועל. המנכ"ל כיום הוא אליעזר סורוצקין.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק חינוך ממלכתי, שנחקק בשנת 1953, איחד את הזרמים השונים שהתקיימו במערכת החינוך בישראל לשתי מסגרות: חינוך ממלכתי וחינוך ממלכתי דתי. מסגרות אלה נמצאות בניהולו ובפיקוחו של משרד החינוך. מחוץ למסגרת זו נותרו בתי הספר של אגודת ישראל שכונו עד אז "הזרם הרביעי". הם סירבו להשתלב במסגרות אלו מחשש שתיפגע עצמאותם וקיבלו בחוק מעמד מיוחד[1]. הקמת החינוך העצמאי לוותה בהתנגדות הן מצד גורמים חרדיים מתונים כמו פא"י וחב"ד שפעלו עד אז במסגרת "הזרם הרביעי" אולם פקפקו ביכולת של החינוך העצמאי להתקיים מבחינה כלכלית וחברו למסגרת החינוך הממלכתי דתי, והן מצד גורמים קיצוניים אשר חששו כי הפיקוח החלקי של משרד החינוך יכול לפגוע בעצמאות החינוך החרדי[2].

פעילות החינוך העצמאי ותקצובו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת הלימודים תשע"ה החזיק החינוך העצמאי בכ-240 בתי ספר שבהם למדו כ-90 אלף תלמידים[3].

השליטה והפיקוח של משרד החינוך על מסגרות החינוך העצמאי[4], מצומצמים ביחס למסגרות הממלכתיות[5], למרות זאת נקבע בחוזר מנכ"ל המשרד החינוך, כי החינוך העצמאי ו"מעיין החינוך התורני" יקבלו תקציב זהה לזה של מערכות החינוך הממלכתית והממ"ד, כל עוד יעמוד בתנאים של רישום אינטגרטיבי. זאת בשונה ממוסדות לא-רשמיים אחרים, המקבלים תקצוב מופחת[6].

מייסדים ומנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למסגרת החינוך העצמאי נכנסו בתי הספר המזוהים עם אגודת ישראל. הבולטים בהם היו המוסדות בירושלים של הרב הלל ליברמן, והרב פנחס לוין (בנות) ומשה פרוש (בנים); בתל אביב - "בית יעקב" בראשות מאיר שצ'רנסקי, הראשון ביישוב החדש בארץ ישראל (נוסד תרצ"ג), ובחיפה - בית הספר לבנות של הרב מאיר ווידיסלבסקי.

המפקח הראשון של הרשת היה הרב זלמן ינקלביץ. מאיר לוריא, חסיד סלונים ניהל את הרשת עד שנת תשס"ח (2008). לאחריו שימש המשנה למנכ"ל, צבי בוימל כמנהל בפועל עד אוקטובר 2015, אז פרש מתפקידו הניהולי ומנכ"ל לב לאחים, אליעזר סורוצקין, מונה למנכ"ל קבוע[7].

בשנת 2009 הקימו מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה עמותה חדשה לחינוך העצמאי, תחת האגודה העות'מאנית שהייתה עד אז[8]. הוחלט כי הנהלת החינוך העצמאי תורכב מ-14 חברים, מחציתם מאגודת ישראל ומחציתם מדגל התורה. בתוך אגודת ישראל מוקצים שלושה נציגים לחסידות גור, נציג אחד לחסידות ויז'ניץ, נציג אחד לחסידות סלונים ושני נציגים לסיעת שלומי אמונים[9].

מערך ההסעות של הרשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החינוך העצמאי מפעיל מערך הסעות. בשנת 2006 עצרה המדינה את תקציב ההסעות לתלמידי החינוך העצמאי, בסך של 40 מיליון ש"ח לשנה, לאחר שמשרד היועץ המשפטי לממשלה קבע כי כספים שהועברו למטרה זו לא הגיעו ליעדם המקורי והם נותבו תוך העדפת תלמידים במוסדות של החזרה בתשובה, שהמערך מנוהל ללא סדרי מנהל תקין ושהמערך מופלה לטובה לעומת תלמידי החינוך הממלכתי[10]. בעקבות הצורך במימון הסעות הקימו הרב אלישיב והרב שטיינמן את "קרן ההסעות", שמגייסת מתרומות את התקציב החסר[11].בראשות הקרן עומד מרדכי קרליץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא החינוך העצמאי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "חוק החינוך הממלכתי" אושר, חרות, 13 באוגוסט 1953
  2. ^ צבי אשל, עצמאותו של החינוך האגודאי, הצופה, 12 ביוני 1953
  3. ^ יתד השבוע שנת העולמות המלאים יתד נאמן, 11 בספטמבר 2015 עמוד 56
  4. ^ במסגרת האגף לחינוך חרדי
  5. ^ יאיר אטינגרמהפכה ברשתות החינוך החרדי? תלוי את מי שואלים, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2013
  6. ^ "תקצוב מערכת החינוך היסודי – מעבר לתקן דיפרנציאלי לתלמיד", חוזר מנכ"ל משרד החינוך (התשס"ג). מוסדות לא-רשמיים אחרים, ובהם רוב מוסדות הלימוד החרדיים (שאינם חלק משתי הרשתות האמורות) ובתי ספר פרטיים לא חרדיים, מתוקצבים בשיעורים שבין 55% ל-75% מתקציבם של מוסדות רשמיים.
  7. ^ ישראל כהן, ‏הרב צבי בוימל פרש, הרב אליעזר סורוצקין מונה למנכ"ל, באתר כיכר השבת, 18 באוקטובר 2015
    אבי בלום, רוקדים, דוקרים ובוכים • טורו של אבי בלום, באתר בחדרי חרדים
  8. ^ יצחק לב ארי,כינוס גדולי התורה: ההחלטות באתר בחדרי חרדים
  9. ^ אלי כהן ועקיבא ווייס, הנספחים נחשפים: 'דגל' התחייבה ל-50% חסידים בחינוך העצמאי, באתר בחדרי חרדים, 3 באפריל 2016
  10. ^ שחר אילן‏, היועמ"ש עצר המימון של הסעות החינוך העצמאי, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2006
  11. ^ יהודה הלוי, במהלך הכנס: גדולי ישראל בארה"ב פרצו בבכי, באתר בחדרי חרדים