החינוך העצמאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

החינוך העצמאי הוא מערך החינוך המרכזי לבתי הספר החרדים בישראל. הוא מאגד כמה מסגרות חינוך המזוהות עם המפלגות החרדיות-אשכנזיות, אגודת ישראל, ודגל התורה.

מערכת החינוך של החינוך העצמאי כוללת את רשת בתי הספר היסודיים לבנות בית יעקב. וכן מאוגדים בה רשתות החינוך שובו ונתיבות משה שפונות לציבור מסורתי וחילוני. בעבר החינוך העצמאי הייתה המסגרת החרדית היחידה, עם הקמת תנועת ש"ס, הקימה התנועה רשת חינוך משלה בשם מעיין החינוך התורני, על רקע טענות לאפליה עדתית[דרוש מקור].

החינוך העצמאי כפוף על פי התקנון למועצת גדולי התורה. בין המנהלים במשך השנים היו הרב צבי שרגא גרוסברד והרב מאיר לוריא, שנשא בתואר מזכ"ל, אך בפועל ניהל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק חינוך ממלכתי, שנחקק בשנת 1953, איחד את הזרמים השונים שהתקיימו במערכת החינוך בישראל לשתי מסגרות: חינוך ממלכתי וחינוך ממלכתי דתי. מסגרות אלה נמצאות בניהולו ובפיקוחו של משרד החינוך. מחוץ למסגרת האחידה של חוק חינוך ממלכתי נותרו בתי הספר של אגודת ישראל שכונו עד אז "הזרם הרביעי" שסירבו להשתלב במסגרות אלו כדי שלא תיפגע עצמאותם וקיבלו בחוק מעמד מיוחד‏[1]. הקמת החינוך העצמאי לוותה בהתנגדות הן מצד גורמים חרדיים מתונים כמו פא"י וחב"ד שפעלו עד אז במסגרת "הזרם הרביעי" אולם פקפקו ביכולת של החינוך העצמאי להתקיים מבחינה כלכלית, וחברו למסגרת החינוך הממלכתי דתי, והן מצד גורמים קיצוניים אשר חששו כי הפיקוח המועט של משרד החינוך יכול לפגוע בעצמאות החינוך החרדי‏[2].

תקצוב החינוך העצמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיקוח של משרד החינוך על מסגרות החינוך העצמאי‏[3], מצומצם מאוד באופן יחסי[דרוש מקור][דרושה הבהרה]. למרות זאת נקבע בחוזר מנכ"ל המשרד החינוך, כי החינוך העצמאי (וכן "מעיין החינוך התורני") יקבל תקציב זהה לזה של מערכות החינוך הממלכתית והממ"ד, כל עוד יעמוד בתנאים של רישום אינטגרטיבי. זאת בשונה ממוסדות לא-רשמיים אחרים, המקבלים תקצוב מופחת‏[4].

מייסדים ומנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למסגרת החינוך העצמאי נכנסו תחילה בתי הספר של היהדות המזוהים עם אגודת ישראל. הבולטים בהם היו המוסדות בירושלים של הרב הלל ליברמן, והרב פנחס לוין (בנות) ומשה פרוש (בנים); בתל אביב - בית הספר לבנות של מאיר שצ'רנסקי ובחיפה - בית הספר לבנות של הרב מאיר ווידיסלבסקי.

המפקח הראשון של הרשת היה הרב זלמן ינקלביץ. המנהל האחרון, מאיר לוריא (איש חסידות סלונים), כיהן בה עד שנת תשס"ח (2008). כיום אין מנכ"ל לרשת, בשל מאבקי שליטה, אולם מי שמנהל את הרשת בפועל הוא צבי בוימל.

בשנת 2009 מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה הקימו עמותה חדשה לחינוך העצמאי תחת האגודה העות'מאנית שהייתה עד אז‏[5], והוחלט כי הנהלת החינוך העצמאי תורכב מ-14 חברים, אשר יתחלקו באופן שווה בין אגודת ישראל ודגל התורה. בתוך אגודת ישראל מוקצים שלושה נציגים לחסידות גור, נציג אחד לחסידות ויז'ניץ, נציג אחד לחסידות סלונים ושני נציגים לסיעת שלומי אמונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "חוק החינוך הממלכתי" אושר, חרות, 13 באוגוסט 1953
  2. ^ צבי אשל, עצמאותו של החינוך האגודאי, הצופה, 12 ביוני 1953
  3. ^ במסגרת האגף לחינוך חרדי
  4. ^ "תקצוב מערכת החינוך היסודי – מעבר לתקן דיפרנציאלי לתלמיד", חוזר מנכ"ל משרד החינוך (התשס"ג). מוסדות לא-רשמיים אחרים, ובהם רוב מוסדות הלימוד החרדיים (שאינם חלק משתי הרשתות האמורות) ובתי ספר פרטיים לא חרדיים, מתוקצבים בשיעורים שבין 55% ל-75% מתקציבם של מוסדות רשמיים.
  5. ^ יצחק לב ארי,כינוס גדולי התורה: ההחלטות באתר בחדרי חרדים