החינוך העצמאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ביקור בבית ספר חינוך העצמאי בקטמון, במרכז התמונה נראים מנחם פרוש הרב זלמן סורוצקין הרב אליעזר יהודה פינקל ומשה פרוש

החינוך העצמאי הוא מערך החינוך המרכזי לבתי הספר החרדים בישראל. הוא מאגד כמה מסגרות חינוך המזוהות עם המפלגות החרדיות-אשכנזיות, אגודת ישראל, ודגל התורהמפלגת ש"ס רשת חינוך משלה בשם מעיין החינוך התורני).

מערכת החינוך של החינוך העצמאי כוללת את רשת בתי הספר היסודיים לבנות בית יעקב, רשתות החינוך שובו ונתיבות משה הפונות לציבור מסורתי וחילוני, ובתי ספר רבים נוספים.

החינוך העצמאי כפוף על פי התקנון למועצת גדולי התורה. בין המנהלים במשך השנים היו הרב צבי שרגא גרוסברד והרב מאיר לוריא, שנשא בתואר מזכ"ל, אך בפועל ניהל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק חינוך ממלכתי, שנחקק בשנת 1953, איחד את הזרמים השונים שהתקיימו במערכת החינוך בישראל לשתי מסגרות: חינוך ממלכתי וחינוך ממלכתי דתי. מסגרות אלה נמצאות בניהולו ובפיקוחו של משרד החינוך. מחוץ למסגרת זו נותרו בתי הספר של אגודת ישראל שכונו עד אז "הזרם הרביעי". הם סירבו להשתלב במסגרות אלו מחשש שתיפגע עצמאותם וקיבלו בחוק מעמד מיוחד‏[1]. הקמת החינוך העצמאי לוותה בהתנגדות הן מצד גורמים חרדיים מתונים כמו פא"י וחב"ד שפעלו עד אז במסגרת "הזרם הרביעי" אולם פקפקו ביכולת של החינוך העצמאי להתקיים מבחינה כלכלית וחברו למסגרת החינוך הממלכתי דתי, והן מצד גורמים קיצוניים אשר חששו כי הפיקוח החלקי של משרד החינוך יכול לפגוע בעצמאות החינוך החרדי‏[2].

תקצוב החינוך העצמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השליטה והפיקוח של משרד החינוך על מסגרות החינוך העצמאי‏[3], מצומצמים ביחס למסגרות הממלכתיות‏[4], למרות זאת נקבע בחוזר מנכ"ל המשרד החינוך, כי החינוך העצמאי ו"מעיין החינוך התורני" יקבלו תקציב זהה לזה של מערכות החינוך הממלכתית והממ"ד, כל עוד יעמוד בתנאים של רישום אינטגרטיבי. זאת בשונה ממוסדות לא-רשמיים אחרים, המקבלים תקצוב מופחת‏[5].

מייסדים ומנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למסגרת החינוך העצמאי נכנסו בתי הספר המזוהים עם אגודת ישראל. הבולטים בהם היו המוסדות בירושלים של הרב הלל ליברמן, והרב פנחס לוין (בנות) ומשה פרוש (בנים); בתל אביב - בית הספר לבנות של מאיר שצ'רנסקי ובחיפה - בית הספר לבנות של הרב מאיר ווידיסלבסקי.

המפקח הראשון של הרשת היה הרב זלמן ינקלביץ. המנהל האחרון, מאיר לוריא (איש חסידות סלונים), כיהן בה עד שנת תשס"ח (2008). כיום אין מנכ"ל לרשת, בשל מאבקי שליטה, אולם מי שמנהל את הרשת בפועל הוא צבי בוימל.

בשנת 2009 הקימו מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה עמותה חדשה לחינוך העצמאי, תחת האגודה העות'מאנית שהייתה עד אז‏[6]. הוחלט כי הנהלת החינוך העצמאי תורכב מ-14 חברים, מחציתם מאגודת ישראל ומחציתם מדגל התורה. בתוך אגודת ישראל מוקצים שלושה נציגים לחסידות גור, נציג אחד לחסידות ויז'ניץ, נציג אחד לחסידות סלונים ושני נציגים לסיעת שלומי אמונים.

מערך ההסעות של הרשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החינוך העצמאי מפעיל מערך הסעות. בשנת 2006 עצרה המדינה את תקציב ההסעות לתלמידי החינוך העצמאי, בסך של 40 מיליון ש"ח לשנה, לאחר שמשרד היועץ המשפטי לממשלה קבע כי כספים שהועברו למטרה זו לא הגיעו ליעדם המקורי והם נותבו תוך העדפת תלמידים במוסדות של החזרה בתשובה, שהמערך מנוהל ללא סדרי מנהל תקין ושהמערך מופלה לטובה לעומת תלמידי החינוך הממלכתי‏[7]. בעקבות הצורך במימון הסעות הקימו הרב אלישיב והרב שטיינמן את "קרן ההסעות", שמגייסת מתרומות את התקציב החסר‏[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "חוק החינוך הממלכתי" אושר, חרות, 13 באוגוסט 1953
  2. ^ צבי אשל, עצמאותו של החינוך האגודאי, הצופה, 12 ביוני 1953
  3. ^ במסגרת האגף לחינוך חרדי
  4. ^ יאיר אטינגרמהפכה ברשתות החינוך החרדי? תלוי את מי שואלים, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2013
  5. ^ "תקצוב מערכת החינוך היסודי – מעבר לתקן דיפרנציאלי לתלמיד", חוזר מנכ"ל משרד החינוך (התשס"ג). מוסדות לא-רשמיים אחרים, ובהם רוב מוסדות הלימוד החרדיים (שאינם חלק משתי הרשתות האמורות) ובתי ספר פרטיים לא חרדיים, מתוקצבים בשיעורים שבין 55% ל-75% מתקציבם של מוסדות רשמיים.
  6. ^ יצחק לב ארי,כינוס גדולי התורה: ההחלטות באתר בחדרי חרדים
  7. ^ שחר אילן‏, היועמ"ש עצר המימון של הסעות החינוך העצמאי, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2006
  8. ^ יהודה הלוי, במהלך הכנס: גדולי ישראל בארה"ב פרצו בבכי, באתר בחדרי חרדים