החינוך העצמאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביקור בבית ספר חינוך העצמאי בקטמון, במרכז התמונה נראים מנחם פרוש הרב זלמן סורוצקין הרב אליעזר יהודה פינקל ומשה פרוש

החינוך העצמאי הוא מערך החינוך המרכזי לבתי הספר החרדים בישראל. הוא מאגד מספר מסגרות חינוך המזוהות עם המפלגות החרדיות-אשכנזיות, אגודת ישראל, ודגל התורה.

מערכת החינוך של החינוך העצמאי כוללת את רשת בתי הספר היסודיים לבנות בית יעקב, רשתות החינוך שובו ונתיבות משה הפונות לציבור מסורתי וחילוני, ובתי ספר רבים נוספים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק חינוך ממלכתי, שנחקק בשנת 1953, איחד את הזרמים השונים שהתקיימו במערכת החינוך בישראל לשתי מסגרות: חינוך ממלכתי וחינוך ממלכתי דתי. מסגרות אלה נמצאות בניהולו ובפיקוחו של משרד החינוך. מחוץ למסגרת זו נותרו בתי הספר של אגודת ישראל שפעלו עד אז במסגרת "הזרם הרביעי". הם סירבו להשתלב במסגרות אלו מחשש שתיפגע עצמאותם וקיבלו בחוק מעמד מיוחד[1]. הקמת החינוך העצמאי לוותה בהתנגדות הן מצד גורמים חרדיים מתונים כמו פא"י וחב"ד שפעלו עד אז במסגרת הזרם הרביעי אולם פקפקו ביכולת של החינוך העצמאי להתקיים מבחינה כלכלית וחברו למסגרת החינוך הממלכתי דתי, והן מצד גורמים קיצוניים אשר חששו כי הפיקוח החלקי של משרד החינוך יכול לפגוע בעצמאות החינוך החרדי[2].

החינוך העצמאי הוקם על ידי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וחברי המועצה מונו לחברי הדירקטוריון שלו, למסגרת החינוך העצמאי נכנסו בתי הספר המזוהים עם אגודת ישראל. הבולטים בהם היו המוסדות בירושלים של הרב הלל ליברמן, והרב פנחס לוין (בנות) ומשה פרוש (בנים); בתל אביב - "בית יעקב" בראשות מאיר שצ'רנסקי, הראשון ביישוב החדש בארץ ישראל (נוסד תרצ"ג), ובחיפה - בית הספר לבנות של הרב מאיר ווידיסלבסקי, המפקח הראשון של הרשת היה הרב זלמן ינקלביץ. כשנה לאחר הקמתו מונה למנהל החינוך העצמאי הרב צבי שרגא גרוסברד[3], שניהל אותו עד פטירתו, כשלאחריה ניהל את החינוך העצמאי מאיר לוריא, חסיד סלונים עד לפטירתו בשנת תשס"ח (2008). לאחריו שימש המשנה למנכ"ל, צבי בוימל כמנהל בפועל עד אוקטובר 2015, אז פרש מתפקידו הניהולי ומנכ"ל לב לאחים, אליעזר סורוצקין, מונה למנכ"ל קבוע[4].

בשנת 2009 הקימו מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה עמותה חדשה לחינוך העצמאי, תחת האגודה העות'מאנית שהייתה עד אז[5]. הוחלט כי הנהלת החינוך העצמאי תורכב מ-14 חברים, מחציתם מאגודת ישראל ומחציתם מדגל התורה. בתוך אגודת ישראל מוקצים שלושה נציגים לחסידות גור, נציג אחד לחסידות ויז'ניץ, נציג אחד לחסידות סלונים ושני נציגים לסיעת שלומי אמונים[6].

פעילות החינוך העצמאי ותקצובו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת החינוך העצמאי פועלים בעיקר בתי הספר לבנות במגזר החרדי, ומוסדות תורניים לבנים הפונים למגזר הדתי והמסורתי כמו רשתות נתיבות משה ושובו. השליטה והפיקוח של משרד החינוך על מסגרות החינוך העצמאי[7], מצומצמים ביחס למסגרות הממלכתיות[8], כאשר הוקם נקבע כי הוא יתוקצב בחלקו על ידי המדינה, ובחלקו מתרומות ושכר לימוד, כך בתחילת דרכו מומן על ידי המדינה בשיעור של 60%[9] שיעור השתתפות המדינה עלה במשך השנים, אולם בשנת 1992 נקבע בתיקון לחוק יסודות התקציב כי החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני המזוהה עם מפלגת ש"ס, יקבלו תקצוב זהה לתקצוב החינוך הממלכתי בארץ[10], ולאור פסיקת בג"ץ נקבע בחוזר מנכ"ל משנת 2003 כי התקצוב המלא מותנה בכך שבית הספר עומד בתנאים של רישום אינטגרטיבי. זאת בשונה ממוסדות לא-רשמיים אחרים, המקבלים תקצוב מופחת[11]. מוסדות בלתי-רשמיים אחרים, בהם בתי ספר פרטיים ומוסדות לימוד חרדיים שאינם חלק משתי הרשתות האמורות, מתוקצבים בשיעורים שבין 55% ל-75% מתקציבם של מוסדות רשמיים.

בשנת הלימודים תשע"ה פעלו במסגרת החינוך העצמאי כ-240 בתי ספר שבהם למדו כ-90 אלף תלמידים[12].

מערך ההסעות של הרשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החינוך העצמאי מפעיל מערך הסעות לתלמידים המתגוררים במרחק מבית הספר. בשנת 2006 עצרה המדינה את תקציב ההסעות לתלמידי החינוך העצמאי, בסך של 40 מיליון ש"ח לשנה, לאחר שמשרד היועץ המשפטי לממשלה קבע כי כספים שהועברו למטרה זו לא הגיעו ליעדם המקורי והם נותבו תוך העדפת תלמידים במוסדות של החזרה בתשובה, שהמערך מנוהל ללא סדרי מנהל תקין ושהמערך מופלה לטובה לעומת תלמידי החינוך הממלכתי[13]. בעקבות הצורך במימון הסעות הקימו מנהיגי הציבור החרדי הרב אלישיב והרב שטיינמן את "קרן ההסעות", שמגייסת תרומות להשלמת התקציב החסר[14].בראשות הקרן עומד מרדכי קרליץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא החינוך העצמאי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "חוק החינוך הממלכתי" אושר, חרות, 13 באוגוסט 1953
  2. ^ צבי אשל, עצמאותו של החינוך האגודאי, הצופה, 12 ביוני 1953
  3. ^ חלופי גברי במרכז החינוך העצמאי, הצופה, 8 באוגוסט 1954
  4. ^ ישראל כהן, ‏הרב צבי בוימל פרש, הרב אליעזר סורוצקין מונה למנכ"ל, באתר כיכר השבת, 18 באוקטובר 2015
    אבי בלום, רוקדים, דוקרים ובוכים • טורו של אבי בלום, באתר בחדרי חרדים
  5. ^ יצחק לב ארי,כינוס גדולי התורה: ההחלטות באתר בחדרי חרדים
  6. ^ אלי כהן ועקיבא ווייס, הנספחים נחשפים: 'דגל' התחייבה ל-50% חסידים בחינוך העצמאי, באתר בחדרי חרדים, 3 באפריל 2016
  7. ^ במסגרת האגף לחינוך חרדי
  8. ^ יאיר אטינגרמהפכה ברשתות החינוך החרדי? תלוי את מי שואלים, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2013
  9. ^ סכסוכי תקציב ב"חינוך העצמאי", הצופה, 11 בינואר 1954
  10. ^ אייל ברגר, "מממלכתיות לשוויון": מדיניות התקצוב של בתי ספר במעמד 'מוכר שאינו רשמי' בין השנים 1949-2007, ינואר 2013
  11. ^ "תקצוב מערכת החינוך היסודי – מעבר לתקן דיפרנציאלי לתלמיד", חוזר מנכ"ל משרד החינוך (התשס"ג)
  12. ^ יתד השבוע שנת העולמות המלאים יתד נאמן, 11 בספטמבר 2015 עמוד 56
  13. ^ שחר אילן‏, היועמ"ש עצר המימון של הסעות החינוך העצמאי, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2006
  14. ^ יהודה הלוי, במהלך הכנס: גדולי ישראל בארה"ב פרצו בבכי, באתר בחדרי חרדים