פורטל:חינוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חינוך הוא שם כולל לתהליכים ולמצבים המביאים את האדם לידי פיתוח של תכונות, ערכים, ידע ומיומנויות. תהליכים ומצבים אלה יכולים להיווצר על ידי גורם חיצוני כדוגמת בית ספר, הורה, מקום עבודה או הסביבה בה חי האדם. לחלופין יכולים הם להיווצר על ידי האדם עצמו. לרוב, כאשר החינוך מכוון על ידי גורם חיצוני לאדם, מטרתו היא לעצב את האדם בקווים הרצויים לגורם החיצוני. לדוגמה, מטרתן של רוב מערכות החינוך הממוסדות היא להתאים את האדם לחיים בחברה, כלומר להקנות לו ידע, ולעצב את התנהגותו כך שיוכל לתפקד כמקובל באותה חברה. מטרת החינוך, אם זו מוגדרת, נקבעת לרוב על ידי הגורם היוצר את התהליכים והמצבים המעצבים את האדם. בשל כך במהלך השנים הוגדרו ברחבי העולם מטרות רבות ושונות לחינוך.

שיעור האוריינות בעולם לפי מדינות

אוֹריינות, במשמעותה הבסיסית, היא היכולת לקרוא ולכתוב. במשמעות רחבה יותר, המושג מציין שליטה ביכולות תקשורת נוספות - דיבור, האזנה והתבוננות - המאפשרות, יחד עם כישורי קריאה וכתיבה, תפקוד נאות בחברה. אוריינות טכנולוגית פירושה שליטה בסיסית בטכנולוגיית התקשורת המודרנית, ובפרט שימוש במחשב ובתקשורת נתונים. יש הכוללים במושג גם כישורים מתמטיים בסיסיים, הנחוצים אף הם לתפקוד נאות בחברה.

מנתחי מדיניות רבים מחשיבים את רמת האוריינות בחברה כמדד חשוב ביותר של ההון האנושי של אזור מסוים. זאת מכיוון שניתן להכשיר אנשים אוריינים באופן קל וזול יותר מאשר אנשים שאינם כאלה. קובעי המדיניות גם טוענים כי האוריינות מגבירה את אופציות התעסוקה ואת הגישה לחינוך גבוה. בקרלה שבהודו, לדוגמה, שיעורי תמותת הילדים והנשים ירדו באופן משמעותי בשנות השישים, בזמן שבנות שלמדו לאחר רפורמות האוריינות בהודו ב־1948 החלו להקים משפחות. אולם מחקרים מהעת האחרונה טוענים כי ייתכן שהתאמות כמו אלה מגיעות מההשפעות הכלליות של חינוך ולאו דווקא מאוריינות מוגברת.


חרב האסלאם
חרב האסלאם

כשהוקמה האימפריה המוסלמית, הכובש המוסלמי נתן למרבית האוכלוסייה הנכבשת ברירה בין התאסלמות למוות. מקובל לחשוב, שהעמים היוצאים מן הכלל, שהורשו לשמור על דתם הקודמת, היו בעלי הדתות ההמונותאיסטיות. אך זו תפישה שגויה. עובדה שבני אחת הדתות, שעד היום חיים כבני חסות של המוסלמים, הם הזורואטוסרים, ואלו מאמינים באלים רבים (פרדי מרקיורי וזובין מהטה הם בני הדת הזו). המוסלמים פטרו מהתאסלמות את העמים, שהם כינו "עמי ספר". דהיינו, את אלו שדתם הייתה מגובה בכתבי קודש. האסלאם, בראשיתו, לא נלחם בהכרח בפגניות, אלא באנאלפביתיות. עוד ראיה לעובדה זו, היא שהתקופה הפרה-אסלאמית מכונה בערבית "ג'ווהליה", דהיינו בערות. המילה "ג'ווהליה" נגזרת מאותו שורש, שממנו נגזרת המילה "התעלמות", כמו שבאנגלית, המילה "התעלמות" היא בסיס המילה "בערות".


חלונות ויטראז' מהמאה ה-13 בקתדרלת לאן הגותית, המתארות את שבע האמנויות החופשיות - דקדוק, רטוריקה, דיאלקטיקה, אריתמטיקה, גאומטריה, אסטרונומיה ומוזיקה (בתוספת הרפואה). אלה היו מקצועות הבסיס שלומדו בבתי הספר הקתדרליים והנזיריים בימי הביניים.

בתי ספר: בית הספר החקלאי כדורי - בית הספר הריאלי - הגימנסיה העברית הרצליה - בית הספר למל - מקווה ישראל - שבח-מופת - איטון

רשתות חינוך: רשת מורשה - תל"י - אורט - אמי"ת צביה - ישיבות בני עקיבא - דרור בתי חינוך - עמל

אוניברסיטאות ומכללות:

מושגים בתנועות הנוער: הדרכהמתודיקהקבוצהמדריךחניךפעולהמערך פעולותתנועת בוגריםרכזגיבושהנהגת נוערקורס הדרכה

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום החינוך שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".

מצאו ערכים לשיפור בנושא חינוך: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)