פורטל:מדע בישראל/מדענים/6

דן שכטמן נולד ב-24 בינואר 1941 בתל אביב וגדל ברמת גן ופתח תקווה. למד בטכניון הנדסת מכונות, הנדסת חומרים, וקיבל תואר דוקטור ב-1972. אחר כך, הוא התמחה שלוש שנים במעבדות חיל האוויר האמריקני באוהיו, שם עסק בעיקר בחקר מבנה החומרים של תרכובת טיטניום-אלומיניום. בשנת 1975 השתלב במחלקה להנדסת חומרים בטכניון, בו התמנה לפרופסור. הוא עומד בראש "מרכז וולפסון למחקר" בטכניון, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית וחבר האקדמיה האירופית למדעים. שכטמן זכה בפרס ישראל לפיזיקה לשנת 1998, ובפרס נובל לכימיה לשנת 2011.

עבודתו המדעית עוסקת במחקר מבנה החומר. הוא גילה מצב צבירה חדש של גבישים כמו-מחזוריים (קוואזי-מחזוריים); בפיתוח סגסוגת המבוססת על טיטניום ואלומיניום. כאשר בחן גביש של הסגסוגת מנגן ואלומיניום באמצעות התאבכות של קרני רנטגן בסריג הגבישי ויצירת תבנית פיזור בראג, גילה להפתעתו שהוא בנוי מסימטריה מחומשת. אולם אחד מהעקרונות הבסיסים בקריסטלוגרפיה שלל סימטריה כזו. על כן, פיתח שכטמן תאוריה שחומר מוצק מתארגן לעיתים בצורה אסימטרית כגביש קוואזי-מחזורי. בעקבות הצעתו החדשנית, ספג שכטמן ביקורת קשה מעמיתים ולמעשה סולק ממעבדת NBS. אולם אילן בלך מהטכניון תמך בתאוריה; מאמרם המשותף על התאוריה החדשנית לכתב העת: Journal of Applied Physics, נדחה בטענה שאינו מתאים, ולאחר שקוצר פורסם בכתב העת: Physical Review Letters שאכן פורסם בתוך שבועות ספורים, בנובמבר 1984. התקבלות התאוריה של שכטמן ובלך, השלכה על שינוי ההגדרה המדעית של גביש. ולאחריה נמצאו גבישים נוספים שקיומם נחשב עד הגילוי כבלתי אפשרי. שכטמן עוסק גם בחקר מבנה היהלום, בין השאר במהלך שהותו במכון הלאומי לטכנולוגיה ולתקנים שבארצות הברית.