פורטל:מדע בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    


מדע וטכנולוגיה הם מהתחומים הפעילים והמפותחים במדינת ישראל. מאז הקמתה בתש"ח 1948 ועד עתה קימת זיקת גומלין בין התפתחות המדע והטכנולוגיה בישראל, לבין תשומת לבם ושאיפתם של מנהיגי המדינה לפיתוח המדע והיצירה, ולמצוינות ישראלית בפעילות המדעית לתחומיה.

ציון דרך ראשוני בביסוס המדע והטכנולוגיה בישראל נרשם בעיצומה של מלחמת העצמאות, כאשר הוקמה "המועצה המדעית לישראל" בהוראתו של ראש הממשלה, דוד בן-גוריון; אשר סבר כי "בנין מולדתנו ותרבותנו לא ייכונו - בלי היות המדע עמוד-התיכון של פעולתנו המשקית, היישובית והחינוכית". בן-גוריון קבע כי היושב ראש של "המועצה המדעית בישראל" יהיה על פי חוק ראש הממשלה, וסגנו יהיה שר החינוך והתרבות; וזאת כפועל יוצא לחשיבות הרבה שיוחסה לפיתוח המדע, הטכנולוגיה והתרבות בישראל, שזה עתה נולדה.

המחקר הבסיסי בישראל ומערכות ההשכלה הגבוהה: מכוני מחקר, אוניברסיטאות ומכללות, מיוסדים על שני חוקי יסוד: "חוק המועצה להשכלה גבוהה", ו"חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים"; ובצד זאת, מרבית תקציביהם באים מממשלת ישראל.

ישראל מדורגת ראשונה בעולם בהוצאות על מחקר ופיתוח (מו"פ) (4.53% מהתמ"ג ב-2006), שמינית באוריינות טכנולוגית (הוצאות על מחקר ופיתוח יצירתיות הקהילה המדעית, כמות מחשבים אישיים וחיבורי אינטרנט לנפש), מדורגת במקום ה-16 בייצוא טכנולוגי, ובמקום ה-17 בהישגים טכנולוגיים ברשימה של Nation Master המדרגת מדינות לפי כלכלתן.
P Israel Sciense.png
תוכן הפורטל
חדשות במדע בישראל
ערכים מומלצים מדענים
היסטוריה של המדע בישראל
תמונה נבחרת תחומי מחקר
מוזיאונים ומדע
מוסדות אקדמיים
פרסים בינלאומיים
מיזמי הפורטל
פורטלים קרובים
קדימה, לעבודה!



פריטים

שיטה חדשה לטיפול במחלת פרקינסון

מחקר שנוהל על ידי צוות חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' חגי ברגמן במסגרת עבודת דוקטורט של ד"ר בוריס רוסין, התגלתה שיטה חדשה לטיפול במחלת פרקינסון באמצעות גירוי מוחי עמוק. השיטה החדשה תאפשר טיפול יותר טוב בתסמינים של מחלת פרקינסון. תוצאות המחקר התפרסמו במגזין המדעי הנחשב Neuron.

במסגרת הטיפול הקיים כיום, מושתלת במעמקי המוח אלקטרודה המשמשת "קוצב מוח". האלקטרודה שולחת גירוי חשמלי אשר ככל הנראה, משבש את הפעילות העצבית הגורמת לתופעות המוטוריות שמזוהות עם מחלת פרקינסון, כגון רעד, נוקשות שרירים וקושי בתנועה. בעקבות הגירוי החולה זוכה להקלה מיידית בתסמינים אלה. בשיטת הטיפול החדשה הגירוי ניתן לא באופן קבוע כפי שהוא ניתן כיום, אלא על סמך הפעילות המוחית כפי שנקלטת על ידי האלקטרודה המושתלת. שיטה זו, אותה מכנים החוקרים "גירוי מוחי עמוק במשוב סגור", הסתמנה כיעילה בהרבה מהגירוי החשמלי הקבוע הנהוג בטיפולים של גירוי מוחי עמוק כיום במחקר שבצעו החוקרים.
"גירוי מוחי עמוק נמצא יעיל בטיפול בפרקינסון, כאב כרוני ודיכאון. עם זאת, השיטה הנהוגה כיום אינה מותאמת לאופייה הדינאמי של מחלת פרקינסון, בה מבחינים בשינויים תכופים תבניות הפעילות מוחית", מסבירים פרופ' ברגמן וד"ר רוסין. "בשנים האחרונות, הודגש תפקידן של התבניות הלא תקינות הללו הנוצרות כחלק ממחלת פרקינסון, כמרכזיות בהבנת התפתחות התסמינים של המחלה. לפיכך יש צורך במערכת דינמית שתוכל להתאים את גירוי הניתן לשינוי הפעילות המוחית של החולה".
"לשיטה החדשה יש פוטנציאל לטפל בתסמינים של הפרעות מוחיות אחרות", מדגישים שני החוקרים, "ביניהן גם הפרעות פסיכיאטריות כגון הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), דיכאון ואפילו סכיזופרניה, המאופיינת בתבניות פעילות מוחית הדומות בחלקן לאלה הקיימות במחלת פרקינסון".
ראו מידע נוסף: באוניברסיטה העברית




תאי גזע ותאים סרטניים - השוני והאפשרות

מחקר מנגנון מולקולרי חדש העומד מאחורי הקשר בין סרטן לבין התמיינות פגומה של תאי גזע, התפרסם בכתב העת המדעי Molecular Cell.
מחקר זה שייך לכיוון חדש יחסית בחקר הסרטן. במקום שינויים גנטיים, הוא מתמקד בתהליכים הקרויים אפיגנטיים: תהליכים שאינם משנים את המידע הגנטי, אך משפיעים על הדרך בו הוא עובר עיבוד בתוך התא. הבנת השינויים האפיגנטיים המעורבים בסרטן תקדם את החיפוש אחר טיפולים מולקולריים יעילים נגד גידולים ממאירים.
לדעת מדענים, תאי גזע הם ההבטחה הגדולה של רפואת העתיד, אך בנסיבות מסוימות עשויים תאים אלה עצמם להוביל למחלה. תאי הגזע הם תאים צעירים שלא עברו "התמחות", ושומרים על יכולת התחדשות מתמדת. אם הם אינם מתמיינים לסוגי תאים שונים, הם עלולים להתחלק ללא רסן, וכך לגרום לסרטן. המדענים הצליחו לפענח את הפרטים המולקולריים של תהליך המתרחש ב"אריזת" הדי-אן-איי בזמן התמיינות תאי גזע עובריים. התברר, כי כדי שהתאים יוכלו להתמיין כראוי, מספר אבני בניין באריזת הדי-אן-אי שלהם צריכות להיות מסומנות על ידי תג מולקולרי הקרוי יוביקוויטין. סימון זה נדרש כדי להפעיל קבוצה של גנים ארוכים במיוחד, אשר מאפשרים לתא להתמיין. המחקר נערך על ידי חוקרים ממכון ויצמן: פרופ' משה אורן, פרופ' איתן דומאני וד"ר יעקוב חנא, עוזריהם ותלמידיהם, יחד עם זוהר ולצ'ינסקי מהטכניון, ד"ר פנג זאנג ופרופ' שאוצ'ון יו מאוניברסיטת מישיגן שבארצות הברית, מחמוד חאג'-יחיא ופרופ' אשרף בריק מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופרופ' דניאל אברדם מהטכניון ומאוניברסיטת ניס-סופיה אנטיפוליס שבצרפת.
שני חוקרים מאוניברסיטה העברית: ד"ר ערן משורר ותלמיד המחקר שי מלצר, פרסמו בכתב העת Nature Communications את ממצאיהם על המנגנונים שמאפשרים את הפלסטיות של דנ"א בתאי גזע עובריים ובכך את פוטנציאל ההתמיינות היכולת שלהם להפוך לכל סוג תא; מנגנוני תאי הגזע יכולים לעמוד לרשות הרפואה, שכן תאי גזע עובריים עשויים להתחלק באופן אינסופי, ולהתמיין לסוגי התאים השונים בגוף האדם. הבנת המנגנונים תאפשר בעתיד "הכנה" של תאים שונים במעבדה והשתלתם בגוף לצורך ריפוי מחלות המאופיינות במוות של תאים, כמו מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון, סוכרת ומחלות ניווניות נוספות. המחקר נעשה בשיטות מיקרוסקופיות הבודקות את חוזק הקשר בין החלבונים לדנ"א בתאים חיים. החלבונים סומנו והחוקרים עקבו אחריהם כדי לבחון את הדינמיקה של הקשר. המדענים מצאו שינויים כימיים בחלבוני האריזה של הדנ"א. אלה חלבונים האחראים על אריזתו של הדנ"א בתוך גרעין התא.
ראו מידע נוסף: במכון ויצמן, באוניברסיטה העברית

תאי גזע עובריים של אדם


התגלה חלקיק חדש, ייתכן שהוא חלקיק ה"היגס"

מדעני מאיץ החלקיקים LHC שבמעבדה האירופית לחקר פיזיקת החלקיקים, סר"ן, שליד ז'נבה, הודיעו על מציאתו של חלקיק חדש, שייתכן שהוא חלקיק ה"היגס", הקרוי על-שמו של הפיזיקאי הסקוטי פטר היגס. החלקיק הוא אבן הבניין האחרונה שהייתה חסרה בתאוריית "המודל הסטנדרטי" המתאר את מבנה החומר ביקום. הוא מאפשר לאחד שני כוחות טבע ולהראות שהם, למעשה, היבטים שונים של כוח אחד בסיסי יותר. ובנוסף, הוא אחראי גם לקיומן של מאסות החלקיקים היסודיים. גילוי החלקיק הוא צעד נוסף במחקר מבנה היקום הקדום.
תהליך המחקר של החלקיק, כלל את בנייתה של המכונה הגדולה בעולם: מאיץ חלקיקים שנבנה במנהרה מעגלית שאורכה 27 קילומטרים, שנחפרה בעומק של כ-100 מטר מתחת לפני הקרקע, במעבדת סר"ן, ליד ז'נבה, באזור הגבול שבין צרפת לשווייץ. המאיץ, הקרוי LHC (קיצור ל-Large Hadron Colider), מאיץ אלומות של פרוטונים עד למהירות קרובה מאוד למהירות האור (99.999998% ממהירות האור), כך שעל-פי תורת היחסות, מאסתם גדלה עד פי 7,500 ממאסתם הרגילה במצב מנוחה. הוא מכוון את האלומות זו לעומת זו, וגורם התנגשויות אדירות אנרגיה שמנפצות את החלקיקים ויוצרות, למשך הרף עין, מערכת אנרגטית מאוד, הדומה למצב שהיה קיים בשברירי השנייה הראשונים לאחר המפץ הגדול. כתוצאה מכך הופכים חלקיקי החומר לאנרגיה, לפי הנוסחה המפורסמת של אלברט איינשטיין, המתארת את השוויון בין החומר לאנרגיה: E=Mc2. לאחר מכן, האנרגיה מתפשטת במרחב והמערכת מתקררת. כתוצאה מכך חוזרת האנרגיה והופכת לחלקיקי חומר, העוברים ומשחזרים את אותו תהליך רב-שלבי עד שהם יוצרים את החלקיקים המסוגלים להתקיים במציאות המוכרת לנו. תוצרי ההתנגשויות הם חלקיקים אנרגטיים שחלקם מתקיימים במשך פרקי זמן קצרים מאוד (שברירי שנייה), כך שכדי להבחין בקיומם יש לזהות את העקבות שהם מותירים אחריהם. למטרה זו פותחה תשלובת של גלאי חלקיקים שכל אחד מהם מותאם ללכידת חלקיקים מסוימים.
למדענים ממכון ויצמן בישראל ישנו חלק בתהליך המחקר שהביא לגילוי. פרופ' גיורא מיקנברג עמד במשך שנים רבות בראש קבוצת המחקר שחיפשה את ה"היגס" בניסוי "אופאל" בסר"ן. ואחר כך, ב"ניסוי אטלס" – אחד משני הניסויים שבהם התגלה בסופו של דבר החלקיק. פרופ' אהוד דוכובני מוביל את קבוצת המדענים ממכון ויצמן למדע ועומד כיום בראש צוות מחקר שבוחן שאלות מרכזיות אחרות בסר"ן. פרופ' עילם גרוס מרכז כיום את קבוצת הפיזיקה המחפשת אחר חלקיקי היגס בניסוי אטלס. ראו מידע נוסף

אילוסטרציה של התנגשות חלקיקים



שינויים מכוונים בדי-אן-אי

על פי מחקר שפרסמה קבוצת מדענים ממכון ויצמן, הטכניון ומ"מעבדות אג'ילנט" שבארצות הברית, אפשריים שינויים מכוונים בדי-אן-אי, הגם שלהם השלכות אתיות, חברתיות ופוליטיות רבות. על פי המחקר, שהתפרסם בגיליונות יוני 2012 של כתבי העת המדעיים: Nature Biotechnology ו-Nature Genetics, ניתן לפענח את הצופן הגנטי באמצעות החדרה יעילה של מקטעי די-אן-אי רבים, מתוכננים בקפידה, לתאים חיים, ומדידת השפעתם.
הקבוצה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת להכניס בעת ובעונה אחת עשרות אלפי מקטעי די-אן-אי שתוכננו בשיטתיות, לתוך עשרות אלפי תאים חיים, ולמדוד בניסוי יחיד ובדיוק רב את ההשלכות של כל אחד מהשינויים שהוכנסו. המדענים בדקו היבט חיוני של שפת הדי-אן-אי: איך מקודדת הבקרה על ביטוי גנים בדי-אן-אי, כלומר, כיצד כתובות ההוראות המכתיבות את עוצמת הפעילות של כל גן בצופן הגנטי. מכיוון שרמת הפעילות של הגן היא גורם מרכזי בתפקוד התא, שאלה זו נחקרת מזה עשרות שנים, ונחשבת לאחת המרכזיות בביולוגיה מולקולרית. השיטה איפשרה למדענים לבודד ולבדוק את השפעתם של גורמים שונים על רמת הפעילות של הגן. כך הצליחו ללמוד כיצד גורמים שונים מגדירים את "שפת הבקרה", ואף להדגים כיצד בחירה מושכלת של שינויים ברצף משפיעה על הגורמים האלה בדרך שמאפשרת השגת רמות פעילות שונות של גנים.

השיטה החדשה מורכבת מארבעה שלבים המבוססים על שילוב חדשני של טכנולוגיות קיימות. השלבים הם: יצירת כ-50,000 רצפים גנטיים שונים בשבבי די-אן-אי, החדרה מאסיבית של הרצפים ל-50,000 תאים שונים בו זמנית, מיונם בעזרת מכשיר למיון תאים המסוגל לקרוא את רמת הגן ה"מדווח", ופיענוח הרצף הגנטי באמצעות ריצוף מקביל בכמויות גדולות. על פי פרופ' ערן סגל, ממכון ויצמן וראש קבוצת המחקר: " "הבנת הנקרא" של הדי-אן-אי יכולה, בין היתר, להסביר את פשר ההבדלים הגנטיים הזעירים בין אנשים שונים. כך אפשר יהיה להבין איזה הבדל אחראי להתחוללותן של מחלות שונות בבני-אדם מסוימים. השיטה עשויה גם להוביל לפיתוח טכניקות לריפוי גנטי, המתבססות על החדרת גנים חדשים או רצפי בקרה משודרגים, במטרה לתקן פגמים גנטיים.". ראו מידע נוסף

הקשר בין פעילות גנים לבין מספר אתרי הקישור לחלבוני בקרה, אשר קיימים באזור הבקרה של כל גן. גוונים של אדום וירוק מציינים את רמת פעילות הגנים (אדום מסמן רמת פעילות גבוהה). הגרף האפור מראה את הרמה המרבית אליה מגיעה הפעילות של כל אחד מחלבוני הבקרה



מקורן של הביציות

היווצרות הביצייות בגוף האישה הוא נושא שאינו מובן לחלוטין ונתון במחלוקת. בשנים האחרונות הועלתה אפשרות כי יצירת הביציות נמשכת גם בנקבה הבוגרת – בניגוד לתאוריה המקובלת עד כה, על פיה הנקבה נולדת עם מלאי ביציות סופי. מחקר מאוחר יותר טען, כי המקור של ביציות מתחדשות אלה הוא תאי גזע שמקורם בלשד העצם. קבוצת מדענים מדענים ממכון ויצמן למדע, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי רמב"ם, הצליחו להפריך את הטענה שביציות נוצרות בלשד העצם, ולהצביע על כיווני מחקר חדשים, שיאפשרו לבדוק אם אכן מתרחשת אספקת ביציות חדשות בבגרות. ממצאיהם, המבוססים על שיטה מקורית לשיחזור "שושלות יוחסין" של תאים, התפרסמו בכתב העת המדעי המקוון: PLoS Genetics.

השיטה לקביעת שושלות יוחסין של תאים, שפותחה במהלך השנים האחרונות במעבדתו של פרופ' אהוד שפירא מהמחלקות לכימיה ביולוגית, מתמטיקה שימושית ומדעי המחשב במכון ויצמן, מבוססת על העובדה שהחומר הגנטי שבכל התאים עובר מוטציות, ומוטציות אלה מועברות לתאי הבת בזמן חלוקת התא. אפשר להשתמש במוטציות האלה כדי לבדוק אם קיימת קירבה בין תאים, ואף לקבוע את מידת הקירבה (כלומר – מספר הדורות עד לתא אב משותף), וכך לייצר "עץ משפחה" תאי.

"שאלות מרכזיות רבות בביולוגיה וברפואה הן למעשה שאלות על 'שושלות יוחסין' של תאים", אומר פרופ' שפירא. ואכן, סדרת מחקרים שביצעו בחודשים האחרונים פרופ' שפירא וחברי קבוצתו, בשיתוף עמיתים נוספים, הוכיחו את יעילותה ואת גמישותה של השיטה. כך, לדוגמה, בדקו המדענים את תיאורית "הגדיל הנצחי" (Immortal DNA strand hypothesis), הטוענת כי במהלך חלוקת תא הגזע (בה נוצר תא גזע חדש ותא ממוין), מועבר גדיל הדי-אן-איי הזקן יותר לתא הגזע. המחקר גילה, כי תאי הגזע המצויים במעיים אינם מכילים "גדיל נצחי", ואישר ממצאים קודמים בנושא זה.

אחד היתרונות המיידיים של המערכת שפיתח הצוות של פרופ' שפירא הוא, שמדובר בסקירה לא פולשנית, ולכן אפשר ליישם אותה על תאים אנושיים. מרבית המחקרים האחרים בתחום ההתפתחות מבוססים על חיות מעבדה מהונדסות גנטית, שתאי הגזע שלהן מסומנים באמצעות סמנים פלואורסצנטיים. בנוסף להיותה כלי מחקרי יעיל ורב-עוצמה, פרופ' שפירא סבור כי יום אחד אפשר יהיה להשתמש בשיטה החדשה גם לצורך אבחון רפואי. כך, לדוגמה, רופאים יוכלו לגלות באמצעותה את ההיסטוריה של תאים סרטניים בודדים, ולקבוע את שיטת הטיפול הטובה ביותר בגידול. ראו מידע נוסף

קביעת עץ המשפחה של תאי עכבר מראה, כי תאי הביציות (באדום) מרוחקים מבחינה גנטית משני סוגים של תאי גזע בלשד העצם (בצהוב ובכחול)


מפעל מחקר משותף לארכאולוגיה ואנתרופולוגיה

הוקם על ידי מכון ויצמן למדע ברחובות וחברת חברת מקס פלנק לקידום המדע מלייפציג בגרמניה. המחקר יבוצע על ידי שתי קבוצות מחקר שיכללו, כל אחת, כעשרה מדענים ותלמידי מחקר. הקבוצה במכון ויצמן למדע ברחובות תעסוק בעיקר בכיוון מחקרי הקרוי "עיתוי התמורה התרבותית". מטרת המחקר: לשפוך אור חדש על היבטים מרתקים של ההיסטוריה האנושית, כמו התפשטות רעיונות, שינויים באורח החיים, קצב ההתפתחות השונה באזורים שונים בעולם, ונדידת עמים מאזור גאוגרפי אחד לאחר. באופן מסורתי, נחקרות שאלות מסוג זה באמצעות תיארוך יחסי – כלומר, השוואת השינויים החלים בכלים ובחרסים באזורים שונים. אך כדי לקבוע מתי התרחש השינוי, או כמה מהר הוא התפשט, נחוץ תיארוך אבסולוטי – כלומר, לקבוע את גילם של חפצים או של שכבות ארכאולוגיות. המדענים יבצעו עבודת שטח יסודית, תוך ביצוע בדיקות מדעיות באתר הארכאולוגי עצמו, ולאחר מכן יבצעו בדיקות במעבדה, במטרה לתעד את התפשטות השינויים התרבותיים בחמישים אלף השנים האחרונות. הכלים המדעיים בהם יעזרו כוללים, בין היתר, תיארוך ברזולוציה גבוהה באמצעות פחמן 14 רדיואקטיבי, המאפשר לקבוע את גילם של חפצים ברמת דיוק של 40-20 שנה; וכן טכנולוגיות מתקדמות כמו ניתוח פחמן רדיואקטיבי במאיץ ספקטרוסקופיית מאסות.

הקבוצה במכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בגרמניה, תתמקד במחקר בתחום הקרוי "אנתרופולוגיה פיזיקלית באמצעות חקר המבנה והתפקוד של עצמות ושיניים". מדענים בקבוצה זו יחקרו סוגיות באבולוציה של בני אדם, בעיקר בנוגע לדו-קיום של אוכלוסיות ניאנדרתליות ושל בני אדם מהתקופה המודרנית הקדומה באזור הלבנט, על הצומת בין אפריקה לבין אירו-אסיה. באופן מסורתי, חקר המאובנים של שתי אוכלוסיות אלה התבסס על צורת העצמות והשיניים, שבאחרונה נחקרות באמצעות שחזור תלת-ממדי ממוחשב. בשחזורים אלה, המדענים יעזרו בטומוגרפיה ממוחשבת ברזולוציה גבוהה, שתעשה במכון מקס פלנק בלייפציג ובמכון ויצמן – טכנולוגיה המאפשרת לבחון פרטים בגודל של מיקרון. המדענים יחקרו את היחס בין מבנה העצמות והשיניים לתפקודם – סוגיה חיונית להבנת שינויים אבולוציוניים. מכיוון שקשה לקבוע את היחס הזה על סמך מאובנים בלבד, יתמקדו המדענים בעצמות ובשיניים מודרניים.

מאיץ החלקיקים של מכון ויצמן יגויס לקידום המחקר הארכאולוגי בארץ ובעולם, בהיותו הראשון והיחיד מסוגו במזרח התיכון. המאיץ תוכנן במיוחד לצורך מחקר ארכאולוגי, והוא ימוקם בפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע בסוף שנת 2012. המאיץ יקדם את היכולת לתארך דוגמאות ארכאולוגיות לרמה חדשה לחלוטין. בעבר נעשה התיארוך באמצעות מדידות חוזרות, אשר עוקבות אחר הדעיכה של האיזוטופ הרדיואקטיבי פחמן 14. בדיקה זו אורכת זמן ממושך, ודורשת כמות גדולה של חומר. המאיץ החדש מבצע מדידה ישירה של כמות הפחמן 14 בדרך אחרת: הוא מאיץ את אטומי הפחמן בדוגמה הנבדקת. כתוצאה מכך, מופרדים אטומי הפחמן 14 משאר אטומי הפחמן (שכמותם גדולה פי אלף מיליון מיליונים). בדרך זו אפשר לבצע את הבדיקה במהירות, ובהתבסס על כמות קטנה מאוד של חומר: זרע חיטה, או שאריות של קולגן שנלקחו מעצמות. מדובר ביתרון משמעותי, שכן החומר האורגני – עליו מבוסס התיארוך – מתפרק במשך השנים ונעלם, והיכולת להסתפק בפירורי חומר קטנים, תאפשר תיארוך ממצאים שבעבר אי-אפשר היה לתארכם. המעבדה הייעודית בה יותקן המאיץ תקרא Dangoor Research Accelerator Mass Spectrometer (ובקיצור - DREAM), והיא תהיה המעבדה הראשונה בעולם העוסקת בתיארוך באמצעות פחמן רדיואקטיבי, אשר מוקדשת למחקר בלבד. ראו מידע נוסף





חיסון למחלות אוטו-אימוניות

מחלות אוטו-אימוניות, כגון טרשת נפוצה, מחלת קרוהן ודלקת פרקים שגרונית, מתאפיינות בכך שהמערכת החיסונית של האדם תוקפת את רקמות גופו, וגורמת להן נזק. מדעני מכון ויצמן הצליחו לבודד גורמים במערכת החיסונית של עכברים, ולגרום להם לתקוף את אחד ממחוללי התהליכים האוטו-אימוניים. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת המדעי Nature Medicine.

במחקר משותף של פרופ' אירית שגיא עם פרופ' אברהם שנצר מהמחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן למדע, יצרו החוקרים את "תרכיב החיסון": גרסה מלאכותית של צבר האבץ. לאחר מכן הזריקו את החומר לעכברים, ובדקו אם מתחוללת פעילות חיסונית נגד MMP. התברר כי בדם העכברים אכן נמצאו נוגדנים חדשים. ניתוח מפורט של מבנה הנוגדנים החדשים, גילה כי שיטת פעולתם דומה לשיטה שמפעילים המעכבים הטבעיים (חלבוני TIMP): הם שולחים זרוע לתוך הבקיע באנזים, וחוסמים את האתר הפעיל באמצעות קשירת צבר האבץ. נוגדנים אלה הראו בררנות: הם פגעו רק ב-MMP9 ובחבר משפחה נוסף.

בתחילה הצליחו המדענים לבלום בדרך זו את האנזים גורם המחלה (MMP9) בגוף העכבר, אבל בהמשך עלה בידם לבלום גם את גרסת האנזים הפועל בגוף האדם. בניסוי המשך גרמו המדענים לתסמונת דלקתית בעכברים המדמה את מחלת קרוהן. כפי שקיוו, הצליח הטיפול באמצעות נוגדנים למנוע את הופעת תסמיני המחלה. פרופ' שגיא אומרת כי "שיטה זו עשויה להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים במחלות רבות אשר נגרמות על ידי חלבונים דומים".

חברת "ידע" המקדמת יישומים מסחריים על בסיס המצאות של מדעני מכון ויצמן למדע, הגישה בקשה לרישום פטנט על תרכיב החיסון הסינתטי, וכן על הנוגדנים הנוצרים בעקבות החדרתו לגוף.ראו מידע נוסף

מעכב טבעי (באדום) שולט באנזים (אפור) באמצעות חסימת צבר האבץ (בצהוב) בבקיע בו נמצא האתר הפעיל של האנזים. מימין: נוגדן חדשני (בסגול) פועל ביעילות כמו המעכב הטבעי





תפקוד תאי הדם הלבנים

תאי הדם הלבנים הם תאים חיסוניים הנלחמים בחידקים פולשים ובמחלות – מנווטים את דרכם מתוך זרם הדם לכיוון אתרידלקת או פגיעה באמצעות "תמרורי יציאה" – אותות כימיים המסמנים את מקום המעבר דרך דפנות כלי הדם אל הרקמה המודלקת שמתחתם. מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן, שהתפרסם באחרונה בגרסה המקוונת של כתב העת המדעי Nature Immunology, מראה כיצד התאים המדפנים את קירות כלי הדם עשויים לפעול כמעין "סדרנים" שמחביאים אותות כימיים מסוימים במקום שבו רק תאי חיסון "מאומנים" יוכלו למצוא אותם.

במחקרים קודמים גילו פרופ' רונן אלון וחברי קבוצת המחקר שלו מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן, כי תאי הדם הלבנים זוחלים במהירות על הדופן הפנימית של כלי הדם באמצעות עשרות רגליים קטנות. רגליים אלה הן בעלות אחיזה חזקה בפני השטח, והן גם שמזהות את "תמרורי היציאה". התמרורים הם למעשה מולקולות הקרויות כימוקינים, הנוצרות ברקמה ובתאי האנדותל המדפנים את כלי הדם, ו"מוצגות לראווה" על פני הדופן של תאים אלה.

במחקר הנוכחי, שנערך על ידי תלמיד המחקר ד"ר זיו שולמן והחוקר הבתר-דוקטוריאלי ד"ר שמואל כהן התגלה, כי חלק מהכימוקינים הנוצרים בתאי האנדותל אינם מוצגים על פניהם. פרופ' רונן אלון מסביר: "הממצאים מראים שתאי האנדותל הם הרבה יותר ממחסום דביק של דפנות כלי הדם. תאים אלה בוחרים באופן פעיל איזה מהתאים החיסוניים יעברו את המחסום, ואיזה לא. נראה שתאי האנדותל ממלאים תפקיד פעיל בהפניית תאי החיסון בכיוון היציאה באמצעות ביטוי כימוקינים מסוימים, אבל אנחנו עדיין לא יודעים כיצד הם עושים את זה. בנוסף, אנו משערים כי גידולים סרטניים המצויים בסמוך לכלי הדם עלולים לעשות שימוש לרעה בכללי התנועה האלה: ייתכן שהם מכניסים את תאי האנדותל למצב שקט, בו הם מבטאים כמות קטנה של 'תמרורי יציאה', או גורמים להם לייצר כימוקינים 'מוטעים', כדי שתאים חיסוניים היכולים להשמיד את הגידול לא יעברו, ואילו תאים שמסייעים לגידול הסרטני יעברו דרך תאי האנדותל". ראו מידע נוסף

מבעד למיקרוסקופ אלקטרונים של תאים אפקטורים המחדירים רגליים דרך הקרום של תאי אנדותל. צילום: פרופ' רונן אלון, מכון ויצמן



בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
Article1 B.svg

יום-טוב ליפמן צונץ  • אלברט איינשטיין  •  מרטין בובר  •  גרשם שלום  •  ספריית גרשם שלום  •  שמחה בלאס  •  מרכבה (טנק)  •  מישל רבל  •  ישראל יעקב קליגלר  •  מי שהיה נשוי שלוש נשים •  תחיית הלשון העברית

אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין (14 במרץ 1879 - 18 באפריל 1955), פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המוחות המדעיים בכל הזמנים.

איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות. איינשטיין זכה לפרסום ברבע הראשון של המאה ה־20 בזכות מאמריו בתורת היחסות, ששינתה את כל אשר היה ידוע עד אז על טיבם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח המשיכה, יסודות מכניקת הקוונטים, מכניקה ססטיסטית ובהסברת האפקט הפוטואלקטרי (עליו קיבל פרס נובל ב־1921) ועוד.

מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית.



IAI-Lavi-B-2-hatzerim-2.jpg
האבטיפוס B-2 של הלביא, מטוס קרב חד-מנועי, רב משימתי, מודרני וזול שפותח בפרויקט שאפתני של התעשייה האווירית לישראל. הפרויקט עבר את כל שלבי התכנון והגיע לחמישה אבות טיפוס, מהם שניים שטסו בשמי הארץ. בשלב זה החליטה ממשלת ישראל על הפסקת הפרויקט, ומטוס הלביא היה לפיל לבן.


מאז קום המדינה עסקו מדענים ישראלים במגוון תחומי המחקר במדעים, הן בתאוריה והן במעש. תרומותיה של ישראל בולטות במיוחד בגנטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה, אופטיקה, וכן, במדעי החקלאות וההנדסה. בתחום הטכנולוגיה ישראל ידועה בפיתוח אמצעי לחימה וציוד צבאי, בפיתוח שיטות חקלאיות מתקדמות והחל משנות ה-90 של המאה ה-20 גם כר פורח לתעשיות היי-טק וחברות הזנק (סטארט אפ). הרפואה בישראל היא מהמתקדמות בעולם.

המדע בישראל מתאפיין בחדשנות, שבכללה תיור מתמיד אחר פריצות דרך, החשבת חיוניותה של מחשבה שונה ואחרת כתנאי לחדשנות זו, והערצת ההמצאתיות, בעיקר בכל הנוגע לפיתוח ושכלול טכנולוגיה ומנגנוני העזר שלה; בשל כך, נוצרה בישראל תעשייה עתירת ידע שיצא לה שם בעולם המערבי. החדשנות הישראלית מוצאת את ביטויה, בין השאר, בייצור ידע ופרסומים רבים ביחס לגודל האוכלוסייה; ישראל "מייצרת יותר מ-1% של הידע המדעי בעולם". זאת באשר למדד הכמות. ואולם על פי מדד האיכות, תרומותיה של ישראל למדע ולטכנולוגיה הן רבות; הישגיהם של מדענים ישראלים בתחומי המדע והטכנולוגיה משמעותיים ובעלי חשיבות כלל עולמית.

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של תחומי מחקר

מדעי הרוח


Daniel KAHNEMAN.jpg

דניאל כהנמן נולד ב-5 במרץ 1934 בתל אביב. הוא גדל בפריז ובתקופת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה הסתתר עם משפחתו. לאחר המלחמה עלה לארץ עם אמו. הוא למד לתואר ראשון פסיכולוגיה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית וסיים בשנת 1954, ושרת בצה"ל כפסיכולוג. ב-1958 החל בלימודי תואר שלישי בפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. לאחר סיום לימודיו ב-1961, השתלב בסגל המחלקה לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית. בתחילת שנות ה-70 היה כהנמן שותף בצוות חשיבה שעסק במשא ומתן בנושא הסכמי הביניים בסיני ותרם ממומחיותו בהקשר זה. בשנת 1978 עבר לאוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה, וב-1986 עבר לברקלי, וב-1993 עבר לאוניברסיטת פרינסטון.

משנת 2000 נעשה חבר במרכז לחקר הרציונליות של הבאוניברסיטה העברית. בתקופה זו החל לשתף פעולה עם כלכלנים, במיוחד עם ריצ'רד ת'אלר, ולפתח את גישתו לכלכלה התנהגותית. בשנת 2002 הוענק לו פרס נובל לכלכלה על מחקריו עם טברסקי. ב-2007 הוענק לכהנמן פרס מפעל חיים מטעם האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. נבחר כחבר חוץ של האקדמיה הבריטית ב-2008.

כהנמן עסק בעבודותיו בחקר תהליכי קבלת החלטות ושיפוט סובייקטיבי בתנאים של אי-ודאות, היוריסטיקה וכלכלה התנהגותית. חלק ממחקריו ערך עם עמוס טברסקי; יחד פרסמו את ממצאיהם לראשונה בכתב העת המדעי Science. בשנת 1974. ובשנת ב-1979 פרסמו השניים באקונומטריקה את מחקרם המצוטט ביותר בתורת הערך כחלופה לתורת התועלת. בשנת 1982 ראה אור ספרו "שיפוט בתנאי חוסר ודאות" אותו כתב יחד עם טברסקי ופול סלוביק.

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של מדענים


נמל יפו

ראשיתו של המחקר המדעי בארץ בשלהי המאה ה-19. ראשוני החוקרים התמודדו עם העדרה של תשתית ראויה למחקר, כגון מעבדות, ארכיונים וספריות מדעיות, וללא סיוע של צוות טכני; ונאלצו לסלול את דרכם, מבלעדי קהילת עמיתים סמוכה ונגישה.

החוקרים הארצישראלים, בתחומי מדע שונים, שראו בעברית את שפת העם המשותפת, התחבטו גם בהמצאת המילים והמונחים המדעיים והטכניים, שהיו נחוצים לשיח משותף בעל פה ובכתב. ניצני הפניה למחקר מדעי ולהוראתו, נסמכו גם על הישגיה של תנועת ההשכלה בתפוצות ישראל, שראשיתה במאה ה-18; אולם הלשון העברית המחודשת של תנועת ההשכלה, לא היה בה די כדי לספק את צורכי הכתיבה המדעית; הגם שהתחבטו בה המלומדים היהודים הראשונים והחשובים, שעסקו במדע ובטכנולוגיה, בהם צבי הירש הכהן רבינוביץ (1889-1832) במתמטיקה ובמדעי הטבע; וכמוהו עסקו בתחומים אלה, הן כחוקרים והן כסופרים ומורים מנחילי הידע, חיים זליג סלונימסקי (1904-1810) ונחום סוקולוב (1936).

בארץ ישראל, בקהילת היישוב הישן הקטנה, שמנתה בשנת 1880 כ-26,000 נפש, עסק בחקר ההיסטוריה והגאוגרפיה, המלומד והאמן יהוסף שוורץ (1865-1804). ספרו "תבואות הארץ" שהופיע ב-1845, היה הספר המדעי הראשון ובעברית שהציג מחקר שיטתי של אוצרות הטבע, ומנעד הצומח והחי, וכן ההיסטוריה והארכאולוגיה, לצד מחקר שימושי מפורט ומורכב של מהלך הכוכבים, ומועדי הזריחה והשקיעה, כפי שניצפו בארץ ישראל. בשנות ה-80 של המאה ה-19, בגל העלייה הראשונה, הושפעה התפתחותו המהירה של היישוב היהודי מהישגי המדע והטכנולוגיה במערב באותן שנים; החידושים במדע ובטכנולוגיה שתרמו לנמרצות ולרווחיות של התהליך היישובי בארץ, כללו את הקיטור באוניות, שימוש בנפט לתאורה והנעה, פיתוח מסילות הברזל, והשתכללות המיכון, ובכלל זה, משאבות המים, מכונות לתעשייה לסוגיה וכלי רכב, המכונית הראשונה הגיעה לארץ כנראה ב-1908.

C M L 1944 WIOS.jpg

התנועה הציונית הממוסדת משלהי המאה ה-19, התברכה באנשי מדע שהיו מהמנהיגות המובילה שלה; צבי הרמן שפירא (1840-1898), מתמטיקאי, שהציע הקמת אוניברסיטה בארץ ב-1882; פרנץ אופנהיימר (1943-1864), כלכלן וסוציולוג שהגה תוכניות התיישבות חקלאית בדמות הקואופרציה; זליג אויגן סוסקין (1959-1873) אגרונום, שחקר את מקורות המים בארץ, ומצא שיטות ניקוז בהקשר חקלאי ואקלוגי, באמצעות ההידרופוניה; אוטו ורבורג (1938-1859) בוטניקאי, ממייסדי "הועדה לחקירת ארץ-ישראל"; וחיים ויצמן (1952-1874), כימאי ממציא, ונשיא ההסתדרות הציונית.


Ossuary Hecht Museum.jpg

מוזיאון הכט הוא מוזיאון לארכאולוגיה ואמנות באוניברסיטת חיפה. במוזיאון תצוגות קבע העוסקות בארכאולוגיה של ארץ-ישראל, תעשיות ומלאכות, של פניקים בחוף הצפוני של ארץ ישראל בתקופת המקרא; אחד ממוצגיו הוא הספינה העתיקה ממעגן מיכאל. כמו כן, המוזיאון מכיל תצוגות קבע בתחום האומנות: ציור צרפתי, אמנות יהודית מאמצע המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 ואוסף אוסקר גז. המוזיאון מפרסם כתב עת בשם "מכמנים" כבמה לפרסום חפצים נבחרים מאוסף המוזיאון, ולדיון בסוגיות שונות במחקר הארכאולוגיה של ארץ ישראל.

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של מוזיאונים ומדע בישראל


בישראל פועלות שמונה אוניברסיטאות העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה:

מוסד מיקום שנת ייסוד מספר הסטודנטים בשנת 2010 נשיא/ה הערות דירוג שאנגחאי לשנת 2011
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל חיפה 1924 כ-13,000 פרץ לביא   150-102
האוניברסיטה העברית בירושלים ירושלים 1925 כ-22,000 מנחם בן-ששון שלושה קמפוסים בירושלים, אחד ברחובות, קמפוס משנה בבית דגן וכן המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת 57
מכון ויצמן למדע רחובות 1949 כ-1,000 דניאל זייפמן תואר שני ומעלה 150-102
אוניברסיטת בר-אילן רמת גן 1955 כ-27,000 משה קוה מפעילה גם את הפקולטה לרפואה בצפת 400-301
אוניברסיטת תל אביב תל אביב 1956 כ-29,000 יוסף קלפטר   150-102
אוניברסיטת חיפה חיפה 1963 כ-18,000 (2009) אהרון בן זאב   500-401
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב באר שבע 1969 כ-19,000 רבקה כרמי קמפוסים נוספים בשדה בוקר ובאילת 400-301
האוניברסיטה הפתוחה כ-70 מבנים ברחבי הארץ 1976 כ-42,000 (2007) חגית מסר-ירון קמפוס ראשי ברעננה, לא מעניקה תואר דוקטור  

לצד האוניברסיטאות פועלות 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 למדו בהן כ-245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר היו רפואה ומשפטים.


שלושה ישראלים זכו בפרס גרגורי אמינוף (Gregori Aminoff Prize) בקריסטלוגרפיה:

שנה שם ארץ לידה שנת לידה סיבת הענקת הפרס
2000 דן שכטמן ארץ ישראל 1941
2002 מאיר רהב
2002 לזלי לייזרוביץ

ישראלית אחת זכתה בפרס מקס פרוץ מטעם האגודה הקריסטלוגרפית האירופית [1]:

שנה שם ארץ לידה שנת לידה סיבת הענקת הפרס
2009 עדה יונת ארץ ישראל 1939



פורטל:מדע בישראל/מיזמי הפורטל


P kkl.png P Knesset.png סמל פורטל צה"ל.png P Aleph.png P-icon-israeli-art.png P Israel Flag2.png
היישוב הממשל בישראל צה"ל השפה העברית אמנות ישראלית ישראל


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום המדע בישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".

מצאו ערכים לשיפור בנושא מדע בישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים