פורטל:מדע בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    


P Israel Sciense.png

מדע וטכנולוגיה הם מהתחומים הפעילים והמפותחים במדינת ישראל. מאז הקמתה בתש"ח 1948 ועד עתה קימת זיקת גומלין בין התפתחות המדע והטכנולוגיה בישראל, לבין תשומת לבם ושאיפתם של מנהיגי המדינה לפיתוח המדע והיצירה, ולמצוינות ישראלית בפעילות המדעית לתחומיה. לערך המלא

Hadassah medical school.JPG ויצמן Shriber-math01.jpg Technology garden.JPG Bezalel 2011.jpg Haifa U Rabin Building.jpg Brain research labs-Bar Ilan university.jpg BeerSheva003.jpg Open University of Israel campus.jpg


נמל יפו

ראשיתו של המחקר המדעי בארץ בשלהי המאה ה-19. ראשוני החוקרים התמודדו עם העדרה של תשתית ראויה למחקר, כגון מעבדות, ארכיונים וספריות מדעיות, וללא סיוע של צוות טכני; ונאלצו לסלול את דרכם, מבלעדי קהילת עמיתים סמוכה ונגישה.

החוקרים הארצישראלים, בתחומי מדע שונים, שראו בעברית את שפת העם המשותפת, התחבטו גם בהמצאת המילים והמונחים המדעיים והטכניים, שהיו נחוצים לשיח משותף בעל פה ובכתב. ניצני הפניה למחקר מדעי ולהוראתו, נסמכו גם על הישגיה של תנועת ההשכלה בתפוצות ישראל, שראשיתה במאה ה-18; אולם הלשון העברית המחודשת של תנועת ההשכלה, לא היה בה די כדי לספק את צורכי הכתיבה המדעית; הגם שהתחבטו בה המלומדים היהודים הראשונים והחשובים, שעסקו במדע ובטכנולוגיה, בהם צבי הירש הכהן רבינוביץ (1889-1832) במתמטיקה ובמדעי הטבע; וכמוהו עסקו בתחומים אלה, הן כחוקרים והן כסופרים ומורים מנחילי הידע, חיים זליג סלונימסקי (1904-1810) ונחום סוקולוב (1936).

בארץ ישראל, בקהילת היישוב הישן הקטנה, שמנתה בשנת 1880 כ-26,000 נפש, עסק בחקר ההיסטוריה והגאוגרפיה, המלומד והאמן יהוסף שוורץ (1865-1804). ספרו "תבואות הארץ" שהופיע ב-1845, היה הספר המדעי הראשון ובעברית שהציג מחקר שיטתי של אוצרות הטבע, ומנעד הצומח והחי, וכן ההיסטוריה והארכאולוגיה, לצד מחקר שימושי מפורט ומורכב של מהלך הכוכבים, ומועדי הזריחה והשקיעה, כפי שניצפו בארץ ישראל. בשנות ה-80 של המאה ה-19, בגל העלייה הראשונה, הושפעה התפתחותו המהירה של היישוב היהודי מהישגי המדע והטכנולוגיה במערב באותן שנים; החידושים במדע ובטכנולוגיה שתרמו לנמרצות ולרווחיות של התהליך היישובי בארץ, כללו את הקיטור באוניות, שימוש בנפט לתאורה והנעה, פיתוח מסילות הברזל, והשתכללות המיכון, ובכלל זה, משאבות המים, מכונות לתעשייה לסוגיה וכלי רכב, המכונית הראשונה הגיעה לארץ כנראה ב-1908.

C M L 1944 WIOS.jpg

התנועה הציונית הממוסדת משלהי המאה ה-19, התברכה באנשי מדע שהיו מהמנהיגות המובילה שלה; צבי הרמן שפירא (1840-1898), מתמטיקאי, שהציע הקמת אוניברסיטה בארץ ב-1882; פרנץ אופנהיימר (1943-1864), כלכלן וסוציולוג שהגה תוכניות התיישבות חקלאית בדמות הקואופרציה; זליג אויגן סוסקין (1959-1873) אגרונום, שחקר את מקורות המים בארץ, ומצא שיטות ניקוז בהקשר חקלאי ואקלוגי, באמצעות ההידרופוניה; אוטו ורבורג (1938-1859) בוטניקאי, ממייסדי "הועדה לחקירת ארץ-ישראל"; וחיים ויצמן (1952-1874), כימאי ממציא, ונשיא ההסתדרות הציונית.



Technion.jpg
משכנו הראשון של הטכניון בשכונת הדר הכרמל שבחיפה, בתכנונו של אלכסנדר ברוולד, בצילום משנת 1913. כיום שוכן בבניין זה המדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל


בישראל פועלות תשע אוניברסיטאות העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה:


לצד האוניברסיטאות פועלות 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 למדו בהן כ-245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר היו רפואה ומשפטים.


Daniel KAHNEMAN.jpg

דניאל כהנמן נולד ב-5 במרץ 1934 בתל אביב. הוא גדל בפריז ובתקופת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה הסתתר עם משפחתו. לאחר המלחמה עלה לארץ עם אמו. הוא למד לתואר ראשון פסיכולוגיה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית וסיים בשנת 1954, ושרת בצה"ל כפסיכולוג. ב-1958 החל בלימודי תואר שלישי בפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. לאחר סיום לימודיו ב-1961, השתלב בסגל המחלקה לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית. בתחילת שנות ה-70 היה כהנמן שותף בצוות חשיבה שעסק במשא ומתן בנושא הסכמי הביניים בסיני ותרם ממומחיותו בהקשר זה. בשנת 1978 עבר לאוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה, וב-1986 עבר לברקלי, וב-1993 עבר לאוניברסיטת פרינסטון.

משנת 2000 נעשה חבר במרכז לחקר הרציונליות של הבאוניברסיטה העברית. בתקופה זו החל לשתף פעולה עם כלכלנים, במיוחד עם ריצ'רד ת'אלר, ולפתח את גישתו לכלכלה התנהגותית. בשנת 2002 הוענק לו פרס נובל לכלכלה על מחקריו עם טברסקי. ב-2007 הוענק לכהנמן פרס מפעל חיים מטעם האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. נבחר כחבר חוץ של האקדמיה הבריטית ב-2008.

כהנמן עסק בעבודותיו בחקר תהליכי קבלת החלטות ושיפוט סובייקטיבי בתנאים של אי-ודאות, היוריסטיקה וכלכלה התנהגותית. חלק ממחקריו ערך עם עמוס טברסקי; יחד פרסמו את ממצאיהם לראשונה בכתב העת המדעי Science. בשנת 1974. ובשנת ב-1979 פרסמו השניים באקונומטריקה את מחקרם המצוטט ביותר בתורת הערך כחלופה לתורת התועלת. בשנת 1982 ראה אור ספרו "שיפוט בתנאי חוסר ודאות" אותו כתב יחד עם טברסקי ופול סלוביק.

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של מדענים


Henry Moore, Tel aviv.JPG

מוזיאון תל אביב לאמנות הוא אחד ממוזיאוני האמנות הגדולים והחשובים בישראל. המוזיאון נוסד בשנת 1932, ובמשכנו המקורי, "בית דיזנגוף", נערכה בשנת 1948 הכרזת העצמאות של מדינת ישראל
במוזיאון מחלקות לאמנות ישראלית, לאמנות מודרנית, לאמנות עכשווית, לצילום, לרישום, להדפסים, לעיצוב, לאדריכלות ולאמנות מהמאה ה-16 עד המאה ה-19. נוסף על כל אלה, במוזיאון גן פסלים ואגף נוער.

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של מוזיאונים ומדע בישראל


מאז קום המדינה עסקו מדענים ישראלים במגוון תחומי המחקר במדעים, הן בתאוריה והן במעש. תרומותיה של ישראל בולטות במיוחד בגנטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה, אופטיקה, וכן, במדעי החקלאות וההנדסה. בתחום הטכנולוגיה ישראל ידועה בפיתוח אמצעי לחימה וציוד צבאי, בפיתוח שיטות חקלאיות מתקדמות והחל משנות ה-90 של המאה ה-20 גם כר פורח לתעשיות היי-טק וחברות הזנק (סטארט אפ). הרפואה בישראל היא מהמתקדמות בעולם.

המדע בישראל מתאפיין בחדשנות, שבכללה תיור מתמיד אחר פריצות דרך, החשבת חיוניותה של מחשבה שונה ואחרת כתנאי לחדשנות זו, והערצת ההמצאתיות, בעיקר בכל הנוגע לפיתוח ושכלול טכנולוגיה ומנגנוני העזר שלה; בשל כך, נוצרה בישראל תעשייה עתירת ידע שיצא לה שם בעולם המערבי. החדשנות הישראלית מוצאת את ביטויה, בין השאר, בייצור ידע ופרסומים רבים ביחס לגודל האוכלוסייה; ישראל "מייצרת יותר מ-1% של הידע המדעי בעולם". זאת באשר למדד הכמות. ואולם על פי מדד האיכות, תרומותיה של ישראל למדע ולטכנולוגיה הן רבות; הישגיהם של מדענים ישראלים בתחומי המדע והטכנולוגיה משמעותיים ובעלי חשיבות כלל עולמית.

בלשנות

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של תחומי מחקר



בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
Article1 B.svg

יום-טוב ליפמן צונץאלברט איינשטייןמרטין בוברגרשם שלוםספריית גרשם שלוםשמחה בלאסמרכבה (טנק)מישל רבלישראל יעקב קליגלרמי שהיה נשוי שלוש נשיםתחיית הלשון העברית

אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין (14 במרץ 1879 - 18 באפריל 1955), פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המוחות המדעיים בכל הזמנים.

איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים, לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך מילה נרדפת לגאונות. הוא זכה לפרסום עולמי ברבע הראשון של המאה ה-20 בזכות תורת היחסות אותה פיתח, אשר שינתה את כל מה שהיה ידוע עד אז על מהותם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח הכבידה וכן בזכות תרומותיו לתחומי מכניקת הקוונטים והמכניקה הסטטיסטית ולהסברת האפקט הפוטואלקטרי. בגין תרומתו הייחודית בנושא האחרון הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1921.

מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית.



שלושה ישראלים זכו בפרס גרגורי אמינוף (Gregori Aminoff Prize) בקריסטלוגרפיה:

שנה שם ארץ לידה שנת לידה סיבת הענקת הפרס
2000 דן שכטמן ארץ ישראל 1941
2002 מאיר רהב
2002 לזלי לייזרוביץ

ישראלית אחת זכתה בפרס מקס פרוץ מטעם האגודה הקריסטלוגרפית האירופית [1]:

שנה שם ארץ לידה שנת לידה סיבת הענקת הפרס
2009 עדה יונת ארץ ישראל 1939


P Israel Flag2.png
ישראל


P kkl.png P Knesset.png P IDF.svg P Aleph.png P-icon-israeli-art.png P Israel Fauna.png
היישוב הממשל בישראל צה"ל השפה העברית אמנות ישראלית החי והצומח בארץ ישראל


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום המדע בישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".

מצאו ערכים לשיפור בנושא מדע בישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים