פורטל:עולם הישיבות/ספר ישיבתי

הגר"ש אינו מרציא שעורו מעומד, רק יושב אל השולחן ביחד עם תלמידיו... רבי שמעון מגיד שעורו. מדבר בנחת, משמיע הסבריו ההגיוניים או כמו שקורין: "הבנה של רבי שמעון". מנתח העניין של נדרים, ידות נדרים, איסור חפצא, איסור גברא; הכל מובן, הכל ניחא. אין כאן קושיות, אין כאן הרים ובקעות, נסתלקו כל הספקות וכל הפקפוקים, ממש נפקחו העיניים: כל מסכת נדרים מונחת לפנינו מבוארת ומבוררת. רבן שמעון מסר לנו היד של "נדרים" או המפתח של סודות התורה. כך חולפים שעה, שעתיים, ואנחנו איננו עיפים לעמוד ולשמוע... קנאת־סופרים מתעוררת אצלנו.

ספר היובל לכבוד רבנו הגאון רבי שמעון יהודא הכהן שקאפ, וילנא, תרצ"ו, עמ' 22. הקטע מאת הרב אהרון ראובן טשארני רב ואב"ד לבתי הכנסיות בעיאן אמריקה

חידושי רבי שמעון יהודה הכהן הוא אוסף מכתבי רבי שמעון שקופ על התלמוד הבבלי. החידושים בספר הם תמצות של שיעוריו אותם מסר בישיבות שבהן כיהן כר"מ וכראש ישיבה בישיבת טלז, בקהילות מלטש ובריינסק, ובעשרים שנותיו האחרונות בישיבת שער התורה שבעיר גרודנה.

על פי עדות תלמידיו, החידושים הכתובים הם רק חלק קטן מחידושיו כולם שמסר במשך שיעורים של ארבעים שנה. את רוב חידושיו לא כתב מעולם, וחלק אחר אבד.

הרב שקופ העריך כתבים אלה, ולא אחת אמר כי נרשמו מתוך עיון ועמל. בשנותיו האחרונות החל לנסות להדפיס את החידושים, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל לפני השואה. בתקופת המלחמה תלמידו הרב יצחק דב קופלמן לקח מביתו של הרב שקופ את כתביו, ולאחריה מסר את הכתבים לבני משפחתו של הרב שקופ על מנת להדפיסם.

יסודות שונים המובאים בספר מורחבים בספר "שערי ישר" של הרב שקופ, ולפעמים מסקנת הדברים בשני הספרים אינה אחידה. אך למרות שהספר "שערי ישר" הודפס בתקופה מאוחרת יותר, לא השמיטו המוציאים לאור דבר מתוך הכתבים, והדפיסו את כל מה שהופיע בהם. גם המחבר עצמו לא רצה לשנות שום דבר יסודי בכתביו, והתבטא, שלמרות שבוודאי יש דברים שכתב בעבר ועם השנים בעקבות עיונו שינה את דעתו, אין זה מפחית כלל מערכם וחשיבותם של הכתבים, כי כולם נכתבו לאחר עיון רב ומתוך שיקול דעת מעמיק.

המוציאים לאור נמנעו מלבצע שינויים כלשהם בטקסט, וגם מקומות סתומים לא הושמטו.

לאוצר הספרים המלא