יצחק דוב קופלמן

**יצחק דוב קופלמן**
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	30 באפריל 1909; חרקוב, האימפריה הרוסית
פטירה	17 ביוני 2011 (בגיל 102); ציריך, שווייץ
מדינה	האימפריה הרוסית, שווייץ
תקופת הפעילות	? – 17 ביוני 2011

הרב יצחק דוב קופלמן (בכתב יידי: קאפעלמאן ; 1909,^[^{דרוש מקור]} ה'תרס"ט – 17 ביוני 2011, ט"ו בסיוון ה'תשע"א) היה ראש ישיבת לוצרן בשווייץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחרקוב שבאוקראינה. בשב"ק פרשת אמור, טז אייר תרס"ד (המקור בדרשה מהרה"ג משה דוד פרלמן שליט"א, אפשר למצוא בקול הלשון) למד 18 שנה אצל הרב שמעון שקופ בישיבת שער התורה בגרודנא. במלחמת העולם השנייה הוגלה לסיביר ועבד בעבודת פרך. אחרי המלחמה הועמד בראש ישיבת "קאפעלן", שהוקמה מחדש ליד העיר אנטוורפן שבבלגיה. יחד עם הרב חיים יעקב רוטנברג נסע לפראג לאסוף גרעין ראשוני של תלמידים בין פליטי השואה. הרב קופלמן עמד בראשות הישיבה במשך למעלה מעשר שנים, ולאחר מכן עבר לניו יורק לעמוד בראשות ישיבת "שערי יושר" (שנקראה על שם ספרו הידוע של רבו הרב שקופ).

בינו לבין הרב שמחה בונים אלתר האדמו"ר החמישי לבית גור נרקמו קשרי ידידות כאשר בשנת ה'תש"ח - 1948 שהה האדמו"ר באנטוורפן. הוא אף שלח את בנו, הרב יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור הנוכחי, ללמוד תורה מפיו בישיבת "קאפעלן".

בשנת ה'תשכ"ד עבר לכהן בראשות ישיבת לוצרן (בעיירה קרינץ שליד לוצרן) שבשווייץ, והחליף בתפקיד זה את הרב משה סולובייצ'יק. ניהל עד לפטירתו את הישיבה, חרף גילו המבוגר. שימש בישיבה גם כמשגיח.

ביקר לראשונה בישראל בשנת 1955, כאשר נסע לחפש מועמד מתאים לתפקיד ראש הישיבה שיכהן במקביל לו, במקומו של הרב ניז'ניק, שעזב אז את הישיבה. בסופו של דבר נבחר לתפקיד זה הרב אליקים שלזינגר.

הרב קופלמן היה מן היחידים שנכחו בשעת פטירתו של רבו הרב שמעון שקופ בביתו שבגרודנה. ובפרוץ השואה לקח הוא מביתו של הרב שקופ את כתביו. הרוסים ניסו לאלצו למסור את הכתבים, אך ללא הצלחה. כתבים אלה פורסמו בספר "חידושי רבי שמעון יהודה הכהן"^[1].

השאיר אחריו בן יחיד, הרב משה קופלמן שליט"א (שממלא מקומו כראש ישיבת לוצרן שנפתח אחרי סגירת הישיבה בלוצרן ונמצא כהיום בעיר קענווי איילנד שבאנגליה), וארבע בנות. אחת מהם הייתה נשואה לרבי משה רוזמרין, מחבר ספר אמרי משה על כמה ממסכות הש"ס.

לקראת החגים והימים הנוראים הגיעו מאות יהודים ממדינות אירופה להשתתף עמו בתפילות החג. בשמו נקשרו סיפורי ישועות ורבים פנו אליו לקבלת ברכות.

הלך לעולמו בט"ו בסיוון ה'תשע"א, בן 105. בצוואתו הורה להכתיר את בנו רבי משה כממלא מקומו בראשות הישיבה.

בשנת תשע"ה (2014) יצא לאור בעריכת תלמידיו ספרו "שיח יצחק", הכולל מערכות ודברי מוסר על חומש בראשית. בשנת תשע"ז יצא הכרך על שמות.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרב משה קופלמן, ראש ישיבת לוצרן שווייצריה
הרב ארי פרידמאן, ראש ישיבה גבוהה באר אברהם, סאו פולו, ברזיל
הרב יוסף רוזנבלום, ראש ישיבת שערי יושר שבארצות הברית שאותה הקים הרב קופלמן
הרב מנחם מנדל שפרן, דיין וראש ישיבת נועם התורה (למד אצלו בארצות הברית)
הרב יונה רכניצר, ראש ישיבת תפארת משולם זוסיא טשרנוביל
הרב אהרן רובינפלד, מראשי ישיבת בעלזא ומחבר הספר תורת הקניינים (ב"כ)
הרב ישראל דוד שלזינגר, רב ודרשן במונסי - ניו יורק (למד אצלו בלוצרן)
הרב בנימין אייזנברגר, רב קהילת היכל התפילה בבורו פארק
הרב שמואל ישכר רוזנגרטן, ראש ישיבת בעלז בירושלים, וראש בית הדין של מחזיקי הדת (למד אצלו בקאפעלן)
רבי נתן דוד רוזנבוים, האדמו"ר השני מזוטשקא, בני ברק
הרב יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור, ירושלים (למד אצלו בקאפעלן)
הרב ברוך סולובייצ'יק, ראש ישיבת תורת זאב, בית שמש
הרב יהושע חיים אריה שפיטץ, ראש ישיבת עץ חיים ווילרייק באנטוורפן