פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/ט' באלול

ט' באלול תרפ"ב, 2 בספטמבר 1922, התכנסה ועידת הפועלות הכללית. הוועידה הביעה דרישה לשוויון זכויות לנשים ומאבק באפליה כנגדן ביישוב היהודי בארץ ישראל. והכריזה על החלטה לפעול למען ארגון הפועלות, וקידום הכשרתן המקצועית. התארגנותן של הפועלות החלה בתקופת העלייה השנייה, והמשכה בשנות מלחמת העולם הראשונה. בראשית תקופת העלייה השלישית גדלה המודעות למעמד האשה וגדלה תנועת הפועלים בארץ; בעקבות כך, הוחלט על ארגונן המוסדי של הפועלות, ובכנס בבלפוריה ב-1921, הוכרז על הקמת "מועצת הפועלות". רחל ינאית בן-צבי הייתה ממנהיגות תנועה. היא גייסה תרומות בארצות הברית, שאורגנו על ידי ה"פיוניר ווימן" (Pioneer Women); והקימה מסגרות תעסוקה לפועלות וחלוצות במשתלות בסביבות ירושלים, במקביל להקמתן של משקי פועלות על ידי "מועצת הפועלות" ברחבי הארץ.