פורטל:תולדות עם ישראל
תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.
תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה. מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור". לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון אגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם. גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים. ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת. |
|||
|
יהודה מגידוביץ – אדריכל בתל אביב
וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה
הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני
|
העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות (המכונה גם סגנון ה"באוהאוס") — הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה — ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים. רוב מבני הסגנון הבינלאומי הוקמו משנות ה-30 ועד הקמת המדינה, על ידי אדריכלים יהודים שמוצא רובם מגרמניה. עיקר מבני העיר הלבנה שוכנים באזור לב תל אביב, מרכז העיר והצפון הישן. בשנת 2003 קבע אונסק"ו כי אזורי העיר הלבנה בתל אביב הם אתר מורשת עולמית.
חדר הנצחה לשואת יהודי הונגריה במוזיאון היהודי, ליד בית הכנסת הגדול של בודפשט, הונגריה
לגלריית תמונות בנושא תולדות עם ישראלמוסד הקנטוניסטים (על שם הקנטונים – "אזורי הגיוס" של פרוסיה) היה כינוי כולל למוסד אשר הונהג ברוסיה הצארית במאה ה-19, אשר הושתת על קונספציה של שילוב כפוי של ילדי אנשי הצבא הצארי בדרגים הזוטרים, וכן של ילדי מורדים פולנים, צוענים ועוד במסגרת צבאית-לימודית. בתקופת הצאר הרוסי ניקולאי הראשון החלו השלטונות לגייס באופן כפוי גם ילדי יהודים במסגרת מוסד הקנטוניסטים, וזאת כחלק ממדיניות האמורה להשפיע על אוכלוסייה בעייתית זו (בעיני הממשל הצארי) דרך חינוכו מחדש של הדור הצעיר. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו חיילי ניקולאי (או חיילים ניקולאייבים; ברוסית: Николаевские солдаты, ביחיד: Николаевский солдат).
המוסד בוטל בצו קיסרי של אלכסנדר השני מ-26 באוגוסט 1856.
לרשימה המלאהדוד המלך תואר בתנ"ך כמלכהּ השלישי של ממלכת ישראל (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-400 שנה עד חורבן הבית הראשון. התיאורים התנ"כיים השונים, מייחסים לדוד את איחודם של שבטי ישראל לממלכה אחת, וכיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה. המסורת אומרת כי נמנע מדוד לבנות את בית המקדש הראשון כי היה מעורב במלחמות שהיו כרוכות בשפיכות דמים. דמותו ופועלו של דוד תפשה מקום חשוב במסורת היהודית ובפולקלור. דוד מכונה במקרא ”נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל” (ספר שמואל ב', פרק כ"ג, א'), המסורת היהודית רואה בו את מחבר ספר תהילים. מסורת נוספת גורסת כי המשיח יהיה צאצא של דוד. מסורת זו אומצה גם בברית החדשה, בה נאמר כי ישו הנוצרי היה נצר לבית דוד.
התיאור התנ"כי של חיי דוד משקף מסורות רבות שחלקן סותרות זו את זו. חוקרי מקרא, ארכאולוגים והיסטוריונים, היו חלוקים בדעתם ביחס לדוד ולתיאור מלכותו, כאשר אסכולות מסוימות מקבלות את הסיפור התנ"כי כנכון בעיקרו, גם אם מוגזם לעיתים, ואחרות דוחות אותו לחלוטין ורואות בו סיפור שנארג מאות שנים מאוחר יותר. טיעון זה הסתמך בין השאר על הטענה כי אין ממצא ארכאולוגי או כתובים המתייחסים לבית המלוכה המפואר שהיה אז, לכאורה, בארץ ישראל. גילוי מצבה ארמית בשנת 1993, בה יש אזכור מפורש ל"בית דוד" שם קץ, בעיני רוב החוקרים, למחלוקת על קיומו ההיסטורי של בית דוד, אך הותיר בעינו את הוויכוח האם מפעלי הכיבוש של דוד ומפעלי הבנייה של שלמה אחריו אכן בוצעו על־ידם, שכן מפעלי הבנייה העיקריים בארץ ישראל בראשית האלף הראשון לפנה"ס מתוארכים לתקופת בית עמרי המאוחרת יותר.
לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרתצבי (היינריך) הירש גרץ מן ההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל. נודע במיוחד בזכות חיבורו המונומנטלי "דברי ימי ישראל". בשנים 1849-1852 ניהל מספר בתי ספר יהודיים, ביניהם במיקולוב ובברסלאו. במשך סמסטר אחד (1852/3) הרצה בברלין על היסטוריה יהודית ולבסוף זכה במשרת מרצה להיסטוריה יהודית בבית המדרש לרבנים בברסלאו ביולי 1853. במקביל, עסק בפירוש התורה. בשנת 1861 התמנה גרץ להיות העורך של כתב-העת של תנועת "חכמת ישראל". כאיש התנועה הוא האמין שעם ישראל הביא לתרבות המערב את המונותאיזם וערכי המוסר שעליהם היא מושתתת, וכי זהו ייעודם של היהודים בקרב הגויים. הוא סבר כי היהודים להתערות בקרב הגויים, אך עם זאת לשמור על ייחודם הלאומי. על כן, זלזל ביהודי מזרח אירופה שדבקו בלימוד תורה וביידיש. לגרץ היו דעות נחרצות נגד תנועת ההשכלה ותופעת ההתבוללות של יהודים באירופה. הוא גם הסתייג מהחסידות, מהקבלה ומהכמיהה למשיח, וראה בהן הסתמכות על הרגש מאשר על ההיגיון.
לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחריםבית מינץ - מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים הוא המוזיאון של המושבה גדרה אשר נוסדה על ידי אנשי ביל"ו בתקופת העלייה הראשונה. המוזיאון מציג חפצים ותעודות של אנשי ביל"ו מתקופת העלייה הראשונה ואילך.
שמשון הוא אחד משני רומנים אותם כתב זאב ז'בוטינסקי. הספר נכתב בין השנים 1926-1919, בתקופה בה התגורר ז'בוטינסקי בארץ ישראל. הספר יצא לאור לראשונה בפריז, שם פורסם בהמשכים בשבועון הציוני "רזוויסט" ("השחר"), שיצא לאור ברוסית. עלילת הספר "שמשון" שונה מסיפור שמשון המקראי, וזאת למרות שהספר שזור במוטיבים מרכזיים מסיפורו של שמשון, בהם סיפורי לידתו ומותו. באמצעות סיפור העלילה מתאר ז'בוטינסקי את דמות המנהיג והלוחם עבור האומה, בתקופות מצוקה ושפל. מבעד לדמויות ולאירועים המקראיים שטח ז'בוטינסקי את תפיסת עולמו על תולדות עם ישראל, על מנהיגות כדרך חיים, ואף רמז על הקשיים שניצבו בפניו בהסתדרות הציונית ובהתנהלות מול ממשלת המנדט בארץ ישראל.
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
הספרייה הלאומית כוללת אוצר ספרים וארכיון מסמכים מהגדולים בישראל. ממוקמת בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים. הספרייה נוסדה בשנת 1892 בירושלים על ידי לשכת ירושלים של ארגון בני ברית ושמו המקורי היה "בית הספרים מדרש אברבנאל". ב-15 באפריל 1930 נחנך בניין בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (בניין וולפסון) בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים. לאחר מלחמת העצמאות והפרדתו של הר הצופים מירושלים המערבית, הועברה הספרייה בהדרגה לגבעת רם. בעשור הראשון של המאה ה-21, עברה הספרייה הלאומית מהפך מנהלי וכלכלי, ובעקבותיו התרחבות והתגוונות בפעולותיה; והיא צפויה לעבור לבניין חדש בסמוך.
כתב הסובלנות או צו הסובלנות (בגרמנית: Toleranzedikt או Toleranzpatent) הוא צו שהוציא קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואוסטריה יוזף השני, בו הגדיר את זכויות היהודים. כתב הסובלנות ביטא מגמה חדשה בזירה הפוליטית והחברתית באירופה ביחס ליהודים. היסטוריונים שונים רואים במסמך זה את ראשית האמנציפציה ליהודים. ביסודה של ההצהרה עמדה השפעת רעיונות הנאורות. כתב הסובלנות ניתן ב-13 באוקטובר 1781 לזרמים הנוצרים הלא קתוליים (אורתודוקסים ופרוטסטנטים), וב-2 בינואר 1782 ליהודים. הכתב הרחיב את חירויות הפרט, והעניק רשות ליהודים להשתתף בחיי החברה והכלכלה, בוטלו ההגבלות במגורים ובתנועה וכן העניק הקלות בתחומים נוספים. הכתב הדגיש את זכות היהודים להגנה חוקית, כשהוא מתיר ליהודים להקים מפעלים יצרניים. אולם בכתב אין הענקת שוויון זכויות מלא, ויש בו הגבלות בריבוי האוכלוסייה ובמקומות ההתיישבות. בראשיתו הוחל הכתב על העיר וינה והמחוזות בוהמיה, מוראביה, שלזיה, הונגריה וגליציה. בהמשך ביטא הכתב את המגמה ורעיונות ההשכלה, וציין אבן דרך בתהליך האמנציפציה ליהודים. כך הפרלמנט הצרפתי אישר את רעיון השוויון של הדת היהודית אל הדת הנוצרית הקתולית, בשנת 1848.
ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קישורים מקוונים | |
---|---|
|
מיזם תולדות עם ישראל באימפריה העות'מאנית בעת החדשה. מטרת המיזם היא ליצור ולטפח ערכים, תמונות וחטיבות ידע במנעד ההיסטורי של החברה והתרבות היהודית באימפריה העות'מאנית מאז המאה ה-15. לאחר גירוש ספרד בשנת 1492, עברו רבים מיהודי חצי האי האיברי אל האימפריה העות'מאנית, ובכלל זה אל ארץ ישראל. תמורות אלו השפיעו על מכלולי התרבות והיצירה ועל מבנה החברה בקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית ובתפוצות ישראל בכללם.
לרשימת מיזמי הפורטלהיסטוריה | תנ"ך | צה"ל | ביתא ישראל | היישוב | השואה |
ישראל | יהדות | השפה העברית | אתרי מורשת בישראל | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
הספרייה הלאומית |
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
רשימת ערכים מבוקשים | |
---|---|
|
רשימת ערכים הדורשים שיפור | |
---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)