הכשרה מקצועית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הכשרה מקצועית, כלומר לימודים המובילים לרכישת מקצוע, נעשית במגוון רחב של בתי ספר: אוניברסיטאות, מכללות, בתי ספר להנדסאים, מוסדות להכשרה מקצועית, וכן בדרך של חניכות - הצטרפות לבעל מקצוע מנוסה ולימוד המקצוע ממנו תוך כדי עבודה.

ההכשרה המקצועית הלא אקדמית נעשית בישראל, במקרים רבים, בפיקוחו של משרד הכלכלה, האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כח אדם. האגף מופקד על הכשרת כוח אדם מקצועי טכנולוגי למשק. הוא מקיים הכשרות במסלולים לנוער, טכנאים והנדסאים, הכשרה מקצועית למבוגרים, הכשרה והתשלמויות ערב בבתי ספר עסקיים, מוסדות הכשרה לעניין חוק חיילים משוחררים, השתלמויות מורים ועזרי לימוד.

קיימת גם הכשרה תוך כדי עבודה שהיא השיטה הישנה ללימוד מקצוע. הכשרה זו הינה שיטת לימוד, אימון והסמכה בתחום מסוים, תוך כדי העבודה בו, לעתים קרובות בצורה של חפיפה עם עובד אחר. היא עשויה להיות שיטה בזבזנית, היות שעובד המיומן לעבודתו נדרש ללמד עובד חדש, מבלי שיהיה לו בהכרח את הכישורים הדרושים לכך. יחד עם זאת, היא עשויה להיות מהירה ומהימנה ולכן מקובלת בארגונים קטנים.

הסבה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול מיוחד של הכשרה מקצועית הוא זה הקרוי הסבה מקצועית. במסלול זה משתתפים עובדים שכבר רכשו מקצוע וניסיון, אך מעוניינים להחליפו במקצוע אחר. סיבות להסבה מקצועית:

  • שינוי טכנולוגי שגורם לירידה משמעותית בביקוש למקצוע מסוים. דוגמה: בהכנת קלט למחשב באמצעות כרטיסים מנוקבים עסקו עובדות שמקצוען נקרא "נקבנית". עם העברת הקלט לדיסקטים שונה שם המקצוע ל"קלדנית", והנקבניות נדרשו לעבור הסבה מקצועית פשוטה יחסית, לתפעול מכונות ההקלדה, המתוחכמות יותר. עם המעבר להזנה מקוונת של נתונים הצטמצם מאוד הצביקוש לקלדניות, והן נדרשו לעבור הסבה מקצועית לשלל תפקידים אחרים, כל אחת לפי נטיותיה.
  • שחיקה מקצועית שגורמת לעובד לחפש מקצוע אחר. שחיקה זו באה עם הגיל במקצועות הדורשים עבודה פיזית וכושר גופני. שחיקה מתקיימת גם בגילאים צעירים יחסית, במקצועות הכרוכים בעומס נפשי כבד. בישראל פועלת למטרה זו קרן "מעגלים - הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים".‏[1]
  • חוסר עניין בעבודה או רצון להתפתח בכיוונים חדשים עשויים אף הם להוביל להסבה מקצועית.
  • הגירה מובילה לעתים להסבה מקצועית, לאחר שהמקצוע ששימש בארץ המוצא אינו מבוקש בארץ היעד, או דורש הכשרה שונה בה.

לעתים הסבה מקצועית מתבססת על הכשרתו ועיסוקו הקודמים של העובד (למשל בהסבה מנקבנית לקלדנית בדוגמה דלעיל, או הסבה מקצין חי"ר לקצין שריון), ולעתים אין זיקה בין שני העיסוקים, או שהזיקה קלושה (למשל הסבה מקלדנית לאשת מכירות, או הסבה מקצין שריון למורה).

לעתים הסבה מקצועית נעשית ללא החלפה של מקום העבודה, ובכך נהנים גם המעסיק וגם העובד מהמשך יחסי העבודה ביניהם. פעמים אחרות כרוכה הסבה מקצועית בהחלפה של מקום העבודה.

את הלבטים שבהסבה מקצועית הציגה פרופ' רות בן-ישראל, שבשנת 2005 עברה מעיסוק במשפטים לציור ממוחשב של סיפורי המקרא:

בשנת 2005 מלאו לי, כאמור, שבעים וארבע שנים. חשבתי כי קיימת הסתברות לכך שעוד יעמדו לרשותי עשר עד עשרים שנות פעילות. חשתי שאינני מסוגלת להמשיך ולעסוק עוד עשר עד עשרים שנה במה שעסקתי עד כה. הרגשתי צורך עז להתחדש, להתרענן ולהגשים את עצמי בדרך חדשה ושונה. על כן החלטתי לבצע הסבה מקצועית ולפתוח דף חדש בחיי. היה עוקץ מסוים שהכביד או העיב על ההחלטה להתחיל בעיסוק חדש. הקושי היה רגשי. בעוד שבתחום עיסוקי המסורתי הגעתי למעמד בכיר והייתי לדמות המובילה בתחום, היה ברור שבעיסוק החדש אתחיל מתחתית הסולם. משמעות הדבר הייתה ירידה במעמד המקצועי, צורך לכבוש מחדש את מקומי בקבוצת התייחסות חדשה שאיננה מכירה אותי, ובתוקף כך אינה מודעת כלל ליכולותי ולכישורי. שקלתי זה מול זה את היתרון שבהתחדשות מול החיסרון של ההתחלה. הכף נטתה בבירור אל עבר היתרון. הסיכוי להתרעננות ולהנאה שבלימוד ובהתבטאות בתחום חדש גברו על החשש מאבדן היוקרה המעמדית.

– רות בן-ישראל, הסיפור האישי, המחשב וסיפורי המקרא, באתר האינטרנט של בן-ישראל

הכשרה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "הכשרה" מקובל בצבא הגנה לישראל. בטירונות (צה"ל) יש הכשרה בסיסית, הכשרה חיילית ועוד.

בחיל הים הישראלי יש מגמות הכשרה לצוערים המחולקים לשלוש מגמות התמחות:

  • מגמת שיט: הכשרה לתפקיד קצין נשק, או קצין גילוי, ניווט וקשר בספינת טילים (סטי"ל) או בצוללת, או כמפקד דבור או דבורה (כלי הביטחון השוטף).
  • מגמת מכונה: הכשרה לתפקיד קצין מכונה ("צ'יף") בסטי"ל או בצוללת.
  • מגמת אלקטרוניקה: הכשרה לתפקיד קצין אלקטרוניקה בסטי"ל או בצוללת."

מבחינים בין אורך מסלולי ההכשרה. ביחידות מובחרות בצה"ל נדרשים מסלולי הכשרה ארוכים במיוחד, המחייבים חתימה על התחייבות לשירות קבע (כלל חיילי יחידות העילית - סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג, יחידת אגוז, יחידת הנדסה למשימות מיוחדות, ויחידת החילוץ והפינוי בהיטס. גם במסלולים לא קרביים שבהם ההכשרה ממושכת, כגון תכנות, נדרשת התחייבות לשירות קבע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]