פטרבורג העבריינית (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פטרבורג העבריינית
Бандитский Петербург
מבוסס על פטרבורג העבריינית מאת אנדריי קונסטנטינוב
סוגה דרמת פשע ומשטרה
יוצרים ולדימיר בורטקו, Vladislav Furmanov, Andrei Alexandrovich Benckendorff, Vladimir Dostal, Andrey Bakonin עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים
פסקול איגור קורנליוק
ארץ מקור רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות רוסית
שידור
רשת שידור NTV
פורמט (תמונה) STDV
תקופת שידור מקורית 1 במאי 2000 – 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פטרבורג העברייניתרוסית: Бандитский Петербург) היא סדרת פשע בלשית רוסית, שהייתה אחת הסדרות הרוסיות המצליחות ביותר של תחילת שנות האלפיים. הסדרה מבוססת באופן רופף על שמונה ספריו של אנדריי קונסטנטינוב.[1]

שני החלקים הראשונים שודרו לראשונה במאי 2000 בערוץ NTV ובסך הכל הופקו עשר עונות, כאשר האחרונה שבהן שודרה בשנת 2007.[2] הדמות היחידה שמופיעה בתשע עונות (למעט בחלק אחד), היא סגן אלוף קודאסוב שגולם על ידי יבגני סידיחין.


מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר הנושא של הסדרה הוא העיר שאינה שם, מאת הזמרת רגינה ליסיץ והמלחין איגור קורנליוק, שהלחין את נעימת הנושא. בחלק הראשון של הסדרה מופיע גם השיר אתה זר לי מאת טטיאנה בולנובה כשיר נושא משני.[1]

אנכרוניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שאירועי הסדרה מוצגים כמתרחשים בסוף שנות השמונים עד תחילת שנות ה-90, בסדרה מופיעים חפצים אנכרוניסטיים כמו דגמי מכוניות, טלפונים ניידים, מחשבים אישיים, שילוט ומדיה שלא הייתה קיימת בשנים בהן הסדרה מתרחשת. אפילו מצבות קבורה עם תאריכים מסוף שנות התשעים מופיעות בה.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יבגני סידיחין כסגן אלוף ניקיטה ניקיטיץ' קודאסוב (עונה 1–4, 6-10)[3]
  • אלכסנדר דומוגרוב כעיתונאי אנדריי סרגין (אובנורסקי) (עונה 1–6)
  • לב בוריסוב בתפקיד ויקטור פאוולוביץ גובורוב (המכונה אנטיביוטיק) גנב בחוק (вор в законе) (עונה 1–6)
  • מיכאיל ראזומובסקי כבלש אלכסנדר זברב (עונה 4–7, 9)
  • אלכסנדר רומאנצוב כבנקאי ניקולאי נאומוב (עונה 4–7)
  • אנדריי טולובייב כניצב משנה במשטרת סנקט פטרבורג (מפקדו של קודאסוב ומלשינו של גובורוב) גנאדי וסחנוב (עונה 1–3, 5)
  • יאן צפניק כעיתונאי איגור ניקיפורוב, עמיתו של סרגין (עונה 3, 7-10)
  • אלכסנדר פסקוב בתפקיד ולדימיר נפדוב, איש עסקים וראש ארגון פשע (עונה 7–10)
  • יורי איצקוב בתפקיד ולנטין לוסב, המכונה סוחטיי (Сохатый), עבריין בכיר (עונה 7–10)
  • דמיטרי פבצוב בתפקיד סרגיי צ'לישצ'וב,בלש/פרקליט ואחר-כך עבריין שכונה עורך דין שחור (Адвокат Черный) (עונה 2)
  • אלכסיי סרבריאקוב בתפקיד אולג זוונצב, חבר ילדות של זוונצב ועבריין המכונה עורך דין לבן (עונה 2)
  • אולגה דרוזדובה / אנה סמוחינה בתפקיד יקתרינה זוונצבה (עונה 2)
  • קיריל לברוב בתפקיד יורי אלכסנדרוביץ' מיכייב, ראש ארגון פשע (עונה 1)
  • יבגניה קריוקובה בתפקיד לידיה פרוספובה, חוקרת (עונה 1)
  • יורי צורילו

מבנה הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את הסדרה לשני חלקים:

  • עונות 1 עד 6, ששוחררו בשנים 2000–2003, מתרחשות בשנות התשעים של המאה הקודמת, והיו נושאים הכוללים הפקרות ושחיתות של שודדים באכיפת החוק.
  • עונות 7 עד 10, שיצאו במהלך 2005–2007, כללו בעיקר דמויות חדשות, מתרחשות בתקופה המודרנית יותר והציגו נושאים שהיו מעורבים בעסקים גדולים.

עונות המבוססות על יצירותיו של קונסטנטינוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הברון (2000) - 5 פרקים
  2. עורך הדין (2000) - 10 פרקים
  3. נפילתו של אנטביוטיק (2001) - 8 פרקים
  4. האסיר (2003) - 7 פרקים
  5. הבלש (2003) - 5 פרקים
  6. העיתונאי (2003) - 7 פרקים

עונות המבוססות על יצירותיהם של סופרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

7. חלוקה מחודשת (2005) - 12 פרקים (התסריט נכתב על בסיס קונספט של אנדריי קונסטנטינוב

8. מסוף (2006) - 12 פרקים

9. מעבר הולנדי (2006) - 12 פרקים

10. תשלום חוזר (2007) - 12 פרקים

תגובת קונסטנטינוב לפרקים המאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונסטנטינוב אמר כי הסדרה כללה 7 חלקים ולא 10, מכיוון שלדעתו טרמינל, מעבר הולנדי ותשלום חוזר הופקו תוך הפרת זכויות יוצרים. שלא כמו ה-DVD, הסרטים הללו שודרו ללא שימוש בשם הסדרה בכותרת, אם כי הכותרת הייתה רשומה במידע בערוץ.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרים המקוריים היו:

  • עורך הדין
  • הצדק
  • עורך הדין 2
  • הגנב
  • העיתונאי 2
  • המחבר
  • הממציא
  • המחבר 2
  • האסיר
  • השוטר
  • הנבלה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "«Расплата» после «Бандитского Петербурга»". 22 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Бандитский Петербург. Передел / Телеканал «Россия 1»". russia.tv.
  3. ^ Питерских бандитов отправили на ледокол