פטריק לפברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פטריק לפברה
Patrick Lefevere
לפברה ב-2019
לפברה ב-2019
לידה 6 בינואר 1955 (בן 65)
בלגיה
התמחות כביש
הישגי שיא קטע בוואלטה אספנייה 1978
קורן–בריסל–קורן 1978

פטריק לפברה (בהולנדית: Patrick Lefevere; נולד ב-6 בינואר 1955) הוא רוכב אופני כביש בעבר וכיום מנהלה המקצועי של קבוצת קוויק סטפ. על פי דירוג אתר cyclingranking.com (אנ'), לפברה הוא המנהל המקצועי המצליח ביותר בהיסטוריה[1].

קריירה כרוכב וכמנהל מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפברה נולד בפלנדריה שנמצאת בבלגיה. הוא לא היה רוכב מוצלח או הישגי במיוחד, וההישגים הגדולים שלו היו ניצחון בקטע בודד בוואלטה אספנייה 1978 ובקורן–בריסל–קורן (אנ') באותה שנה.

לאחר פרישתו מרכיבה תחרותית בתום 1979, לפברה הפך באופן רשמי ל"דירקטור ספורטיף" (מאמן הקבוצה). ב-1980 הוא היה המאמן של קבוצת "מרק סופריה", וב-19811982 הוא היה המאמן של קבוצת "קפרי - סונה".

משנת 1985 עד 1987 לפברה עבד כמאמן של קבוצת לוטו (כיום לוטו סודאל). בשנת 1988 הוא היה המאמן של קבוצת TVM, ובשנת 1989–1990 עבד בקבוצת ווינמן.

משנת 1991–1994 לפברה היה המאמן המקצועי של MG-GB ביחד עם רוג'ר דה ולמינק. היא הייתה הקבוצה הבכירה הראשונה בה לפברה עבד, עם רוכבים בכירים כמו דוידה רבלין ומריו צ'יפוליני.

ב-1995 לפברה הפך לאחד ממאמני קבוצת מאפי הבכירה עד 2000. ב-2001, לפברה הקים את קבוצת דומו-פארם פריטס שפעלה בשנת 2001–2002, ורכבו בה רוכבים בכירים כמו רישאר וירנק, רובי מקיוואן ויוהאן מוזיאו ואף הבן של אדי מרקס, אקסל מרקס. הקבוצה ניצחה במרוצים רבים, הבולטים מביניהם היו שני ניצחונות רצופים בפריז - רובה. ב-2001 עם סרוואייס קנאוון (אנ') וב-2002 עם יוהאן מוזיאו.

ביולי 2002, לאחר שחברת מאפי הודיעה שתעזוב את קבוצת האופניים, לפברה ניפגש עם ראשי חברת קוויק סטפ הבלגית והם הפכו לספונסר הקבוצה החדש. הקבוצה שינתה את שמה במשך השנים, אך חברת קוויק סטפ נשארה הספונסר הראשי בכל השנים האלו עד היום.

הקבוצה המשיכה להצטיין במהלך השנים במרוצים חד יומיים, בזכות רוכבים כמו תום בונן, פאולו בטיני, ועוד. וזכתה במרוצים חד-יומיים רבים.

ב-2005 ניצח תום בונן את אליפות העולם באופני כביש לאחר ספרינט רב משתתפים. ב-2011, הקבוצה איבדה את הספרינטר שלה ווטר וויטלנד, לאחר שמת עקב התרסקות במהירות גבוהה בקטע השלישי של הג'ירו ד'איטליה, קטע למחרת, כל הקבוצה עזבה את המרוץ עקב המאורע.

ב-2013, טוני מרטין ניצח את אליפות העולם בנגד שעון. שנה לאחר מכן, מיכל קוויאטקובסקי שיחזר את ההישג של בונן מ-2005 וניצח את אליפות העולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פטריק לפברה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ TEAM MANAGER RANKING OVERALL, cyclingranking.com