לדלג לתוכן

פיזוסטיגמין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיזוסטיגמין
שם IUPAC
(3aR,8aS)-1,3a,8-Trimethyl-1H,2H,3H,3aH,8H,8aH-pyrrolo[2,3-b]indol-5-yl N-methylcarbamate
נתונים כימיים
כתיב כימי C15H21N3O2 
מסה מולרית 275.346 g/mol
בטיחות
מעמד חוקי מוגדר כחומר טוקסיקה בפקודת הרוקחים[1]
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון C (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ATC V03AB19, S01EB05 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 57-47-6
PubChem 5983
ChemSpider 5763
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיזוסטיגמין (Physostigmine) הוא אלקלואיד פאראסימפתומימטי, ומעכב אצטיל-כולין אסטרז הפיך. הוא נמצא באופן טבעי בשעועית קלבר (Physostigma venenosum).

החומר סונתז לראשונה בשנת 1935 על ידי פרסי לבון ג'וליאן וג'וזף פיקל. הוא משווק גם תחת השם המסחרי אזרין (eserine).

פיזוסטיגמין משמש לטיפול בגלאוקומה, במחלת אלצהיימר וכן משמש להגברת תנועתיות המעי ושלפוחית השתן. לעיתים משתמשים בו גם לטיפול בתת-לחץ דם בעמידה (Orthostatic Hypotension). כיון שהוא אמין שלישוני, הוא יכול לחצות את מחסום דם-מוח, והוא ממשמש לטיפול בהרעלה של אטרופינים מוסקרינים דוגמת אטרופין, סקופולמין, ומינון יתר של תרופות אנטיכולינרגיות אחרות.

מנת יתר יכולה לגרום לתסמונת כולינגרית. תופעות לוואי אחרות עשויות לכלול בחילות, הקאות, שלשולים, אנורקסיה, סחרחורות, כאבי ראש, כאבי בטן, הזעה והפרעות בעיכול.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיזוסטיגמין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פקודת הרוקחים, תוספת שנייה
ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.