אטרופין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אטרופין
אטרופין
אטרופין
שם IUPAC
(8-methyl-8-azabicyclo[3.2.1]oct-3-yl) 3-hydroxy-2-phenylpropanoate
מזהים
מספר CAS 51-55-8
PubChem 174174
ChemSpider 10194105
נתונים כימיים
כתיב כימי C17H23NO3 
מסה מולרית 289.369
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 25%


זמן מחצית חיים שעתיים
בטיחות
מעמד חוקי

תרופת מרשם[1]

קטגוריית סיכון בהריון C


אטרופין הוא אלקלואיד טרופאני, המוגדר כתרכובת אורגאנית. אטרופין ניתן לזיקוק מצמחים המפיקים באופן טבעי חומר זה.

אטרופין ניתן לזיקוק מצמח האטרופה הרפואית (Atropa belladonna), ומכאן שמו. אטרופין ניתן לזיקוק גם מצמחים נוספים כגון צמח הדודא ושאר בני משפחת הסולניים. בצמחים אלו, אטרופין הוא מטבוליט משני.

אטרופין הוא גם סם בעל השפעות שונות ומגוונות. אטרופין הוא אנטגוניסט תחרותי לקולטן האצטילכולין המוסקריני (מהמילה מוסקרין) במערכת העצבים ההיקפית. אטרופין מסווג כסם אנטי-כוליני.

ברפואה, אטרופין הוא אחת התרופות הבסיסיות ביותר בעולם הרפואה המודרני, והוא מפורט ב"רשימת התרופות החיוניות" של ארגון הבריאות העולמי[2] .

השפעות פיזיולוגיות ושימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי, אטרופין מצמצם את פעילות מערכת העצבים הפאראסימפתטית. פעילות מעין זו מצמצמת את פעילותם של כל השרירים ושל כל הבלוטות, המווסתים על ידי מערכת זו. זאת, תודות לכך שאטרופין הוא אנטגוניסט תחרותי לקולטני אצטילכולין.

השפעה על הלב- אטרופין מגביר את קצב הפולסים החשמליים של קשר הסינוס-פרוזדור (SA-Node), מגביר את ההולכה החשמלית של הצרור פרוזדור-חדר (AV-Node) של הלב, ומתנגד לפעולת העצב התועה בלב (Vagus Nerve). בנוסף לאלו, אטרופין חוסם קולטני אצטילכולין וכן מצמצם את פעילות הריריות של דרכי הנשימה ושל הפה.

שימוש ברפואת עיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש מקומי בטיפות של אטרופין, משמש כציקלופלג (חומר מרחיב אישון) הפועל על העין באופן זמני, כך שהוא משתק את שרירי צמצום האישון ומותיר את האישון מורחב. אטרופין מתפרק לאט, רק לאחר 7 עד 14 ימים, מכאן שהוא מתאים לטיפול רפואי באישונים מצומצמים (מיוסיס), כאשר נדרש בהם טיפול כזה למשך מספר ימים.

אופן פעולתו של האטרופין על העין מרחיב את האישון, תוך כך שהוא חוסם את קולטני שריר האישון. שרירי האישון בדרך כלל פועלים על ידי גירוי של אצטילכולין. חסימת קולטני האצטילכולין בשרירי האישון מביאה לשיתוק זמני של שרירים אלו ומרחיבה אותם (שרירים רפויים של האישון, מרחיבים את האישון ולא להפך). זמן הפירוק של אטרופין הוא ממושך, על כן הוא אינו מתאים להרחבת אישונים לצורכי בדיקת העין (רופאי עיניים משתמשים ב"מרחיב אישון" אחר, המתפרק תוך זמן קצר).

שימוש נוסף של אטרופין הוא בעין עצלה. כדי לטפל בילד הסובל ממחלה זו, יש לגרום לו להשתמש רק בעין העצלה. האטרופין משתק את השרירים הריסניים שאחראים על יכולת המיקוד של העין הטובה ובכך מאלץ את הילד להשתמש בעין העצלה כשהוא מסתכל למרחקים קצרים. לאטרופין ולרטייה יש יעילות וסיכויי הצלחה זהים.

החייאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרקת אטרופין משמשת לטיפול בהפרעות קצב הלב מסוגים שונים. לדוגמה- ברדיקרדיה (Bradycardia) כשקצב הלב נמוך ביותר (50-40 פעימות לדקה), אטרופין הוא תרופה יעילה למצבים אלו, מפני שפעולתו של העצב התועה (the vagus nerve, קוצב הלב הטבעי) מווּסתת על ידי מערכת העצבים הפאראסימפתטית. העצב התועה בדרך כלל מוריד את קצב פעולת הלב. הואיל ואטרופין חוסם את פעולת המערכת הפאראסימפתטית (ובכלל זה פועל גם על העצב התועה) שימוש באטרופין גורם לעליית קצב הלב.

אטרופין יעיל גם בהפרעות לב אחרות, כמו (Second-Degree Heart Block Mobitz Type 1 (Wenckebach Block, וכן במצבים של קצב גבוה בסיבי הפורקיניה (Purkinje). או במצבים של קצב בריחה ב (AV-Node-(AV-Nodal Escape Rhythm

טיפול בפעולת יתר של ריריות ובתעוקה נשימתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטרופין פועל על מערכת העצבים הפאראסימפתטית. פעולתו של האטרופין על מערכת העצבים הפאראסימפתטית עוצרת ריור (הפרשת ריר), הפרשות לחה וזיעה. עובדה זו מקנה לאטרופין יעילות בטיפול בהזעת יתר ובחרחורי גסיסה הנובעים אצל החולה מעודף ריר בחלל הפה ובגרון[3].

טיפול בהרעלת זרחן אורגני[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטרופין אינו סם נגד (אנטידוט) להרעלת זרחן אורגני. עם זאת, הואיל ואטרופין חוסם את קולטני אצטילכולין המוסקרניים, אטרופין משמש גם לטיפול במקרים של הרעלת זרחן אורגני והרעלת גז עצבים, כגון (Tabun (GA, סארין, (Soman (GD, וגז VX. כוחות צבא הנערכים לתקיפתם בנשק כימי נושאים איתם מזרקים אוטומטיים של אטרופין ושל Obidoxime. באמצעות המזרקים הללו, ניתן להחדיר את האטרופין אל מחזור הדם במהירות, תוך הזרקתו אל שריר הירך. מזרק אטרופין נכלל בערכות המגן שחולקו לתושבי ישראל לקראת מלחמת המפרץ.

מזרק אטרופין אוטומטי

אטרופין ניתן כחלק מטיפול בתסמינים הנגרמים בהרעלת זרחן אורגאני, כהפרשת ריר, דמעת, הזעת יתר, הקאה ואי שליטה בסוגרים.

חלק מהרעלים מסוג זרחן אורגאני מיועדים לפעול על החומר העצבי מסוג אצטילכולין-אסטראז Acetylcholinesterase (החומר המפרק את האצטילכולין). אז, פעולת האצטילכולין הופכת להיות ממושכת, דבר הבא לידי ביטוי בכיווץ בלתי רצוני ממושך של כלל השרירים בגוף. הואיל וחומר האטרופין הוא חומר המתחרה על קולטן האצטילכולין המוסקריני, האטרופין נקשר לחלק מקולטני האצטילכולין המוסקריניים במקום האצטילכולין הטבעי וכך ההפרעה העצבית מצטמצמת.

טיפול בעין עצלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול הרווח בעין עצלה הוא השמת רטייה על העין הטובה. במקום השמת רטייה על העין הטובה, ניתן לטשטש את ראיית העין הטובה בעזרת אטרופין[4].

תופעות לוואי ומנת יתר של אטרופין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנת יתר של אטרופין גורמת לפרפורי לב, הפרעות קצב, סחרחורת, בחילה, ראייה מטושטשת, איבוד שיווי המשקל, אישונים מורחבים, קשיי בליעה, ייבוש הריריות, תחושת חום, בלבול, ובחלק מהמקרים הזיות (דליריום- delirium), ועוררות יתר. ההשפעות הקוגניטיביות של האטרופין, נובעות מכך שאטרופין חודר את מחסום הדם-מוח (BBB- Blood Brain Barrier).

ילדים ותינוקות רגישים במיוחד לאטרופין (Atropine fever).

סם הנגד (אנטידוט) לאטרופין הוא, Physostigmine או Pilocarpine.

כימיה ופרמקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטרופין הוא תערובת של D-Hyoscyamine ושל L-Hyoscyamine. אטרופין הוא חומר אלקלואיד טרופאני. האטרופין הנפוץ ביותר בעולם הרפואה, הוא אטרופין סולפאט. זמן מחצית החיים של האטרופין הוא שעתיים. אטרופין אינו חוסם קולטנים ניקוטיניים. אטרופין הוא אחד התרופות הבסיסיות ביותר בעולם הרפואה המודרני, והוא מפורט ב"רשימת התרופות החיוניות" של ארגון הבריאות העולמי.

מקורות טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטרופין נמצא בצמחים רבים ממשפחת הסולניים. הצמח הנפוץ ביותר המכיל אטרופין הוא צמח ה-אטרופה (Atropa Belladonna), צמחי הדטורה (Datura Inoxia, Datura Metel, Datura Stramonium). ישנם גם צמחים מסדרת הברוגמנסיה Brugmansia ומסדרת צמחי השיכרון Hyoscyamus המכילים אטרופין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אטרופין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אטרופין, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
  2. ^ "WHO Model List of Essential Medicines" (PDF). World Health Organization. 2005. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2006. 
  3. ^ http://www.eperc.mcw.edu/fastFact/ff_109.htm
  4. ^ Georgievski Z, Koklanis K, Leone J. Fixation behaviour in the treatment of amblyopia using atropine. Clinical and Experimental Ophthalmology 2008; 36 (Suppl 2): A764–A765.