פייטרו אוטובוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פייטרו אוטובוני
Pietro Ottoboni
דיוקן החשמן פייטרו אוטובוני, צייר פרנצ'סקו טרוויסאני. מוזיאון באוס, טירת בארנרד, מחוז דארהם, אנגליה
דיוקן החשמן פייטרו אוטובוני, צייר פרנצ'סקו טרוויסאני. מוזיאון באוס, טירת בארנרד, מחוז דארהם, אנגליה
לידה 2 ביולי 1667
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בפברואר 1740 (בגיל 72)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 29 בפברואר 1740 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • Dean of the College of Cardinals (17381740)
  • קרדינל-בישוף (17381740)
  • חשמן (7 בנובמבר 1689) עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פייטרו אוטובוניאיטלקית: Pietro Ottoboni2 ביולי 1667 - 29 בפברואר 1740) היה חשמן איטלקי ובן-אחיינו של האפיפיור אלכסנדר השמיני (שגם שמו היה פייטרו אוטובוני). הוא זכור בעיקר כפטרון מוזיקה ואמנות. אוטובוני נטה לחיי זוהר ופאר ונהנה מתענוגות החושים, אך לצד פזרנותו הנהנתנית היה גם נדיב, נכון לשרת ומרבה במתן צדקה. מוזיקאים בתחומים שונים, מגדולי היוצרים והמבצעים באיטליה, בהם הכנר והמלחין ארכאנג'לו קורלי והקסטראטו אנדראה אדאמי, חסו בצלו ויחד עם אחרים הופיעו מדי שבוע בארמונו וביצעו מיסות, מוטטים, סינפוניות וקונצ'רטי גרוסי. יצירות רבות הוקדשו לו ואפשר שיוצריהן קיבלו שכר נדיב תמורתן. נדיבותו שלא ידעה גבולות ומסירותו הקנאית למוזיקה, כפי שהגדירה שארל דה בוסה, הביאוהו לחסרון כיס מתמיד.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייטרו אוטובוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לוול לינדגרן, "פייטרו אוטובוני", גרוב אונליין