פייר ז'נה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פייר ז'נה

פייר מרי פליקס ז'נהצרפתית: Pierre Marie Félix Janet‏; 30 במאי 185924 בפברואר 1947) היה פסיכולוג ופילוסוף צרפתי שתרם רבות לחקר הדיסוציאציה.

ז'נה היה תלמידו ועוזרו של ז'אן-מרטן שארקו, וניהל את מעבדת ההיפנוזה שלו בבית החולים סלפטרייר. תרומתו העיקרית של ז'נה הייתה בחקר הטראומה הנפשית ובהגדרת הדיסוציאציה (ניתוק) כמנגנון העיקרי הקיים בה.

כוכבו של ז'נה הועם בעיקר אל מול נסיקתו של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, אשר הדגיש את ההדחקה כמנגנון ההגנה המרכזי.[1] אך הוא חזר וזכה להכרה סביב תנופת המחקר בנושא הטראומה[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייר ז'נה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודי בונשטיין, היפנוזה: דרכה של הנפש ליצור את הגוף, אוניברסיטת חיפה ו"ידיעות ספרים", 2014
  2. ^ ראו למשל, ג'ודית לואיס הרמן, טראומה והחלמה, עם עובד, 1994.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.