פיניאס גייג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיניאס גייג'
Phineas Gage
לידה 9 ביולי 1823
מחוז גרפטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 במאי 1860 (בגיל 36)
סן פרנסיסקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיניאס פ. גייג'אנגלית: Phineas P. Gage; ‏9 ביולי 182321 במאי 1860) היה עובד רכבת בארצות הברית אשר נפגע במוחו במהלך תאונת עבודה. המקרה שלו השפיע רבות על חקר הנפש (גם בתחום הנוירוביולוגי וגם בתחום הפסיכולוגי), וגרר אחריו ניסויים רבים.

התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר מוט הברזל בראשו של גייג'

פיניאס גייג' נולד בארצות הברית בשנת 1823, וכבר בשנת 1848 כשהיה בן 25 עבד כמהנדס ומנהל כוח העבודה ברכבת בין העיר ראטלנד לעיר ברלינגטון. יום אחד עבדו עובדי הרכבת בניפוץ סלעים שהפריעו למעבר פסי הרכבת החדשים. פיניאס וצוותו החלו בהערכות לפיצוץ, אך התהליך השתבש, ומוט ברזל באורך מטר ששימש כחלק מהמסילה, עף, חדר לראשו של גייג' דרך הראש (כשהוא מחורר את מוחו) ונחת כמה מטרים לאחור. להפתעת כל עמיתיו לעבודה, גייג' לא מת, לא איבד את הכרתו, ואף הרגיש טוב, כאילו לא נפצע כלל. הוא הצליח ללכת לרופא בכוחות עצמו, ורופאיו: דוקטור ויליאמס ודוקטור ג'ון הארלו, דיווחו שראייתו ושמיעתו עדיין תקינות, ויכולותיו השכליות לא נפגעו.

השפעת הפגיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריסה של המוח - האונה המצחית השמאלית באדום

האזור בו גייג' נפגע קרוי האונות הפרונטליות, או האונות המצחיות. אזור זה במוח נמצא מעל המצח וקשור בשליטה בהתנהגות. זהו האזור המפותח ביותר במוח האדם ומהווה כשלושים אחוז מנפחו. אצל חיות אחרות חלק זה במוח הרבה יותר קטן. לאחר הטיפול, רופאיו שמו לב להתנהגות מאוד ילדותית של גייג'. גם בני משפחתו שמו לב לשינוי התנהגותו: גייג', שהיה אדם אחראי, טוב לב, שקדן ורציני, הפך לאימפולסיבי, גס, ילדותי וחסר התחשבות. חברת הרכבת סירבה להחזירו לעבודתו בעקבות השינוי הדרמטי שהתרחש באופיו. גייג' עזב את משפחתו לדרום אמריקה, ובשנת 1860 מת מסטטוס אפילפטיקוס.

לאחר התאונה שעבר גייג' הוא תואר על ידי הרופא שלו כ"עקשן, טרחן, ועם זאת גחמני, הפכפך, מתנדנד, אשר בתככנותו רוקם תוכניות רבות לעתיד אשר ננטשות עוד טרם שסיים לתכנן.... ילד ביכולותיו השכלית, אך עם התשוקות החייתיות של גבר חזק".[1]

המקרה של גייג' שינה את ההתייחסות למוח. בעקבות התאונה הבינו שהמוח מורכב מאזורים וחלקים שונים, אשר לכל אחד מהם תפקיד שונה, ושיש קשר בין המוח לנפש.

תרומה להבנת המוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שתאונתו של גייג' הפכה לאחד המקרים המפורסמים ביותר בתולדות חקר המוח, ושתפיסת העולם לגבי המוח השתנתה, לא הייתה לה תרומה משמעותית להבנת אופן פעולת המוח. הרופאים לא בדקו בדיקה מעמיקה את מוחו, והייתה חסרה השוואה באופיו לפני התאונה לבין אחרי התאונה.

בדיקה מעמיקה בתפקוד האונות המצחיות התאפשרה רק עם המצאת הניתוח הלובוטומי, שישים שנה לאחר מכן. בניתוח הראשון שבוצע, כל האנשים שהשתתפו בניתוח ולא מתו במהלכו או בעקבותיו, עברו שינוי אישיות, בדיוק כמו גייג'. למרות זאת, הניתוח הלובוטומי המוכר ביותר התרחש בבית חולים לחולי נפש, שם ניסו להחזיר אנשים לשפיותם. בחלק מהמקרים מצב האנשים השתפר, אך בחלק אחר של המקרים מנותחים רבים הפכו לחסרי יכולת דיבור, ובוהים ללא מחשבה. אף על פי שעזר לחלק מחולי הנפש שנותחו, הניתוח הלובוטומי עדיין נושא את הכינויי "הטיפול הברברי ביותר בתולדות הרפואה", ובארצות רבות הוכרז ניתוח זה כאסור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיניאס גייג' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]