פיראטים של המאה ה-20

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיראטים של המאה ה-20
Пираты XX века
בימוי בוריס דורוב
תסריט בוריס דורוב
סטניסלב גובורוחין
עריכה אלכסנדר ריבין
שחקנים ראשיים ניקולאי יריומנקו
פיוטר וליאמינוב
ריינו ארן
דילורום קמבארוב
נטליה חורוחורינה
מאיה אגליטה
מוזיקה יבגני גבורגיאן
צילום Aleksandr Rybin עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
חברת הפקה אולפני הקולנוע גורקי
חברה מפיצה אולפני הקולנוע גורקי
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1979
משך הקרנה 79 דקות
שפת הסרט רוסית
סוגה סרט פעולה, סרט שודדי ים עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ספינת המשא "נז'ין" (1954—1978) נבנתה בשנת 1954 ברפובליקה הדמוקרטית של גרמניה ושימשה בתור האונייה הסובייטית עבור צילומי הסרט. צילומים מנובמבר 1956 עד ינואר 1961.

פיראטים של המאה ה-20רוסית: Пираты XX века) הוא שמו סרט קולנוע סובייטי שצולם בשנת 1979 וזכה לפופולריות רבה. לדעת מספר מבקרי קולנוע הוא נחשב לסרט פעולה הסובייטי הראשון. במהלך שנת 1980 כ-90 מיליון אנשים ראו את הסרט בבתי הקולנוע והוא נחשב לשיאן הצפיות בקולנוע הסובייטי. בסרט זה, לראשונה בקולנוע הסובייטי צולם הקרטה ובעקבות צפייה בסרט בכול רחבי המדינה נפתחו מועדוני קרטה וילדים רבים החלו באימוני היאבקות בסגנון זה.

הרעיון לכתיבת התסריט בא לסטניסלב גובורוחין לאחר קריאת כתבה בעיתון על תפיסת אוניה איטלקית בלב ים. הוא פנה לבמאי בוריס דורוב אותו הכיר מהסרטים הקודמים וביחד הם כתבו את התסריט. הסרט הופק על ידי "אולפני הקולנוע על שם גורקי" והצילומים נערכו בחצי האי קרים. לאחר סיום הצילומים, ראשי הממסד של הקומסומול התנגדו לתחילת ההקרנות בטענות שונות, לבסוף העתק מהסרט הועבר לידי ליאוניד ברז'נייב שלאחר הקרנת הסרט במעונו הפרטי הוא נתן את ברכתו והותרה ההקרנה לציבור הרחב.

תקליטור הסרט יצא לאור רק כעבור 22 שנה, בשנת 2001.

תקציר עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניית משא סובייטית שיצאה מנמל בפיליפינים עם מטען של אופיום לצורכי תעשיית התרופות החלה בהפלגה לכיוון ולדיווסטוק, כשבמהלך ההפלגה ימאי האונייה מושים מהים ניצול שמספר להם שאונייתו נפגעה משרפת כותנה והצוות נאלץ לעזוב אותה.

הימאים הסובייטים משנים את נתיב ההפלגה במטרה להגיע לאוניה הפגומה. כאשר הם מתקרבים לאוניה שנראית עזובה, רב החובל שולח אליה צוות לבדיקת מצבה. בעיתוי זה, כאשר חלק משמעותי מהצוות הסובייטי נמצא בסירות, מנוע האוניה הפגומה החל לפעול וזו התקרבה לאונייה הסובייטית, שודדי ים יוצאים ממנה ומשתלטים על האונייה הסובייטית. הם מעבירים לאונייתם את מטען האופיום ומכינים את האונייה הסובייטית לפיצוץ. הימאים הסובייטים הצליחו זמן קצר לפני הפיצוץ להשתחרר ולעזוב את אונייתם בטרם זו הוטבעה.

בהמשך צוות האונייה הסובייטי מגיעים לאי בו נמצאים הפיראטים ולאחר סדרת מאבקים, הם מצליחים לפוצץ את האוניה הפיראטית, לשלוח קריאת עזרה ברדיו ולעזוב את האי על סירת מנוע.

הפקה וצילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסרט נערכו מאפריל ועד אוגוסט 1979 באולפני ההסרטה בעיר יאלטה שבחצי האי קרים ובמקומות שונים בחצי האי[1][2]. הסצנות מתוך הנמל ובו נראה האופיום כשהוא מועמס על האונייה הסובייטית צולמו בנמל העיר ז'דאנובה. הצילומים הימיים נעשו בים אזוב.[3][4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]