פישוט סימולטני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל פישוט סימולטני
פישוט סימולטני בכנס נגישות ישראל, 2017

פישוט סימולטני הוא התהליך של תרגום לשפה פשוטה, בזמן אמת. הפישוט הסימולטני מהווה אמצעי להנגשה לשונית של מידע דבור (בדומה לתהליך הפישוט הלשוני של מידע כתוב), כקבוע בין השאר בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות).[1] תהליך הפישוט הסימולטני מאפשר לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית (לרבות מוגבלות שכלית) לקחת חלק באירועים ותחומי חיים שאינם נגישים עבורם כגון הרצאות, כנסים, אירועים ומופעים.


התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתהליך הפישוט הסימולטני של מידע דבור מתבצעים בו זמנית תרגום ועריכה כך שהתוצר המתקבל הוא מידע פשוט, ברור, חד משמעי וקל להבנה.

בתהליך זה מומר מידע מורכב או מקצועי למידע במשלב לשוני נמוך יותר, תוך שימוש בשפה פשוטה.[2] כך אנשים יכולים לקבל מידע בשפה המובנת להם גם כאשר הדובר מדבר בשפה אחרת או בשפה מקצועית ומורכבת.

פישוט סימולטני בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישוט סימולטני בוצע ביולי 2015 על ידי המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית[3] במסגרת הכינוס הבינלאומי השישי של בית איזי שפירא בתחום המוגבלויות: "אחדות ושונות – הלכה למעשה".[4] בכנס זה לקחו חלק אנשים עם מוגבלות, כולל אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, לצד אנשי מקצוע. במחקר מלווה שבדק את יעילות השימוש בפישוט הסימולטני, נמצא כי הן משתתפים עם מוגבלות קוגניטיבית והן אנשי צוות שנלוו אליהם העריכו כי הפישוט הסימולטני איפשר לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית לקחת חלק פעיל בכנס כשווים בין שווים.[5]

בכנס שנערך בירושלים על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וארגון "בזכות" ב-21 בדצמבר 2015 בנושא סעיף 12 באמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ביצעה אקים[6] הנגשה קוגניטיבית לעברית בשפה פשוטה באמצעות פישוט סימולטני של הרצאות בעברית ובאנגלית.[7]

החל משנת 2016 מתבצע פישוט סימולטני בכל הוועידות של נגישות ישראל על ידי המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית בשיתוף עם ישראיק מתורגמני ישראל.[8]

ערך מורחב – נגישות באירוויזיון 2019

באירוויזיון 2019 שנערך בישראל, שודר פישוט סימולטני של חצי הגמר הראשון בערוץ ייעודי של "כאן 11" ביוטיוב.[9]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) בוויקיטקסט.
  2. ^ תקן ישראלי 1918 חלק 4: נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (פברואר 2015)
  3. ^ אתר האינטרנט של המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית.
  4. ^ הכינוס הבינלאומי השישי בתחום המוגבלויות, אחדות ושונות – הלכה למעשה, 2015:
    "דבר אלי בשפתי" – מושב בשפה קלה – יו"ר: ריבה מוסקל ורמי הנר, ישראל;
    ד"ר בנימין הוזמי, ישראל – הנגשה קוגניטיבית ללימודים אקדמיים לבוגרים עם מוגבלות שכלית – איך עושים את זה?
  5. ^ Yalon-Chamovitz, S., and Avidan-Ziv, O., Simultaneous Simplification: Stretching the Boundaries of UDL, Networking, Implementing, Research, and scaling Universal Design for Learning, עמ' 66-68
  6. ^ דף האינטרנט של מכון אקים להנגשה קוגניטיבית
  7. ^ תמר שפנייר, כנס סעיף 12 – עוברים מאפוטרופסות לקבלת החלטות נתמכת (עמ' 43), באתר בית איזי שפירא, ‏21 בדצמבר 2015
  8. ^ אתר האינטרנט של ישראיק מתורגמני ישראל.
  9. ^ אירוויזיון 2019 | בשידור מונגש גם לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:19:26 שעות), 14 במאי 2019.