פן אי ואן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 886 מטר |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| מיקום | דרום ויילס |
| רכס הרים |
ברקון ביקונס  |
| קואורדינטות | 51°53′03″N 3°26′12″W / 51.884031°N 3.436765°W |
  | |
פן אי ואן (באנגלית: Pen y Fan, בוולשית: pɛnəˈvan) הוא הר בוויילס, שפסגתו בגובה 886 מטרים מעל גובה פני הים, ונמצא בתחום הפארק הלאומי ברקון ביקונס (Brecon Beacons). זהו ההר הגבוה ביותר באזור דרום ויילס, והוא מנוהל על ידי קרן הנאמנות הלאומית למקומות בעלי עניין היסטורי או יופי טבעי.
שם ההר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו של ההר מורכב מהמילה הוולשית "פן" (pen) שפירושה פסגה, המילה "אי" (y) שפירושה ה"א הידיעה, ו"ואן" (fan) שהיא גלגול של המילה "באן" (ban) שפירושה פסגה או הר. מכאן שתרגום מילולי של פאן ואי פן הוא "פסגת ההר" או "קצה הפסגה".
פן אי ואן, יחד עם פסגת ההר הסמוך קורן די (Corn Du) שגובהו 873 מטרים מעל פני הים, מכונה "קדאיר ארתור" או "כיסא ארתור".
גאולוגיה וארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההר נוצר משכבות של אבן חול אדומות מתקופת דבון. פסגת ההר מורכבת מאבן חול קשה, ומדרונותיו מורכבים משכבות של אבן חול ואבן בוץ. בעידן הקרח האחרון כיסו קרחונים את שטח הפארק הלאומי.
בפסגת ההר מצוי גל-עד מתקופת הברונזה, וגל-עד דומה מצוי גם על ההר קורן די הסמוך. במרכזו גומחה שבה מוצב שלט של קרן הנאמנות, אך ייתכן כי בעבר שימשה כקבר לגופה או לאכסון אפר של אדם מתקופת הברונזה בבריטניה. בפסגות אחרות של הרים באזור התגלו גם כלי אבן ושרידי חפצים מתקופת הברונזה.
תיירות בהר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגישה להר היא בעיקר דרך השביל Beacons Way החוצה את האזור ממזרח ולמערב ופתוח לכל המטיילים. קיימים שבילים נוספים המתוחזקים על ידי קרן הנאמנות במטרה למנוע סחיפת קרקע, הנגרמת מאלפי המבקרים בפארק הלאומי והמטפסים על ההר מדי שנה.
מרכז המבקרים Storey Arms נמצא בתחומי הפארק הלאומי ונגיש מכביש A470, הכביש החוצה את ווילס לאורכה, ומחבר את העיר ל'אנדידנו בצפון לקארדיף בירת ויילס בדרום. מרכז המבקרים שהוקם בשנת 1971 יכול לארח עד 58 מבקרים, ומקיים פעילויות שונות כגון חתירה בקיאקים, שיט בקאנו, רפטינג, סיורי מערות, טיפוס הרים וטיפוס מצוקים.[1]
בסמוך לדרך המובילה ממרכז המבקרים לפסגה מצוי אובליסק מסלע גרניט, המסמן את המיקום בו נמצאה גופתו של ילד בן 5 בשם טומי ג'ונס שנהרג מהיפותרמיה, לאחר שטיפס על ההר בדרכו לבקר אצל סבו וסבתו המתגוררים באזור בליל ב-4 באוגוסט 1900. שרידיו נמצאו ב-2 בספטמבר 1900 לאחר 29 ימי חיפוש קדחתניים. האובליסק הוקם על ידי קבוצת מתנדבים, והוא משמש כציון דרך באזור הערפילי של ההר. בשנת 1980 צולם סרט על מבצע החיפושים אחר הילד הנעדר.[2]
"ריקוד הפן"[עריכת קוד מקור | עריכה]
פן אי ואן משמש את הצבא הבריטי במסגרת תהליכי המיון והגיבוש של הכוחות המיוחדים, ובפרט ליחידת הקומנדו SAS, ובו מתקיים מבחן סיבולת וניווט הקרוי "ריקוד הפן". "הריקוד" הוא מרוץ לאורך 24 ק"מ תוך נשיאת תרמיל כבד, טיפוס על פן אי ואן מצידו המערבי וירידה מצידו השני המכונה "סולם יעקב". שאר המסלול עובר בדרך רומאית עתיקה וחוזר באותה דרך לנקודת המוצא.
"ריקוד הפן" מתקיים בסוף השבוע הראשון של תהליך המיון לכוחות המיוחדים, והוא המבחן הגדול הראשון לכושרם ויכולתם הפיזית והמנטלית של המועמדים לסיים את המיון בהצלחה. כל המועמדים מחויבים להשלים את המרוץ בלא יותר מ-4 שעות ו-10 דקות, בכל תנאי מזג האוויר.
המרוץ מבוצע גם על ידי אזרחים בתחרויות המתקיימות פעמיים בשנה,[3] ובשנת 2017 נערה בת 17 סיימה את המסלול כולו ב־4 שעות ו-30 דקות, כשהיא נושאת תרמיל במשקל 15 ק"ג כל הדרך, ובכך קבעה שיא חדש לאדם הצעיר ביותר שהשלים את המרוץ.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Storey Arms - Cardiff Council's Outdoor Education Centre, Storey Arms (באנגלית)
- ^ Tommy Jones - The Little Boy Lost on the Brecon Beacons, https://www.youtube.com/watch?v=VavauX7uRdc&ab_channel=kyrse
- ^ TomBrookes, The S.F. Experience - The Fan Dance Series, The S.F Experience (באנגלית)
- ^ Teenage Girl Becomes Youngest Person To Complete SAS 'Fan Dance' ,https://www.youtube.com/watch?v=wR0H-r-ki7I&ab_channel=ForcesTV