גל-עד

גַּל-עֵד, גל אבנים או מַצֶבֶת זיכרון הוא מבנה מלאכותי המורכב מאבנים מאוזנות, לרוב בצורת חרוט. המונח נזכר בספר בראשית.^[1]

בעידן המודרני גל-עד משמשים לרוב כציוני דרך. בימי קדם הם שימשו גם למגוון רחב של מטרות:

לציון אתר קבורה, או להנצחת אנשים שנפטרו.
לסימון שביל באזור סלעי, מדברי או על פני קרחון.
לציון פסגת הר.
על מנת לסייע בניווט – חלקם הוקמו במרחקים קבועים על מנת לסייע לנווט במזג אוויר גרוע.
למטרות טקסיות אשר לעיתים היו קשורות לאסטרונומיה
להנצחת מקומות בהם התרחשו אירועים בולטים.
על מנת לאתר פריטים קבורים, כגון מטמון של אוכל או חפצים.

הגל-עד משתנים בגודלם, ולעיתים עשויים להיות צבועים או מעוטרים – על מנת שיבחינו בהם ביתר קלות או מסיבות דתיות. דוגמה לסוג של גל-עד קדום היא האינוקשוק המשמש את המתיישבים האינואיטים באזור הארקטי של קנדה.