גל-עד

גַּל-עֵד, גל אבנים או מַצֶבֶת זיכרון הוא מבנה מלאכותי המורכב מאבנים מאוזנות, לרוב בצורת חרוט. מחוץ לישראל המילה הנפוצה למונח זה היא קיירן (באנגלית: cairn, מילה שמקורה בגאלית סקוטית: càrn^[1]).

בעידן המודרני גל-עד משמשים לרוב כציוני דרך. בימי קדם הם שימשו גם למגוון רחב של מטרות:

לציון אתר קבורה, או להנצחת אנשים שנפטרו.
לסימון שביל באזור סלעי, מדברי או על פני קרחון.
לציון פסגת הר.
על מנת לסייע בניווט – חלקם הוקמו במרחקים קבועים על מנת לסייע לנווט במזג אוויר גרוע.
למטרות טקסיות אשר לעיתים היו קשורות לאסטרונומיה
לעיתים הם גם משמשים להנצחת מקומות בהם התרחשו אירועים בולטים.
על מנת לאתר פריטים קבורים, כגון מטמון של אוכל או חפצים.

הם משתנים בגודלם, ולעיתים עשויים אף להיות צבועים או מעוטרים – לעיתים על מנת שיבחינו בהם ביתר קלות ולעיתים מסיבות דתיות. דוגמה לסוג של גל-עד קדום היא האינוקשוק המשמש את המתיישבים האינואיטים באזור הארקטי של קנדה.