פנוויי פארק

פנוויי פארק
Fenway Park
	פנוויי פארק
כינוי	פנוויי
מיקום	בוסטון, ארצות הברית
קואורדינטות	42°20′47″N 71°05′51″W / 42.346388888889°N 71.0975°W
אבן יסוד	25 בספטמבר 1911
תקופת הפעילות	20 באפריל 1912 – הווה (112 שנים)
עלות הבנייה	650,000 דולר אמריקאי
בעלים	חברת האם של הבוסטון רד סוקס
מפעיל	פנוויי ספורטס גרופ
משטח	דשא
אדריכל	חברת ההנדסה אוסבורן
קבוצות	בייסבול:; בוסטון רד סוקס (1912-כיום); בוסטון ברייבס (1914-1915); פוטבול:; (בוסטון רדסקינס (1933-1936); בוסטון פטריוטס (1963-1968); בוסטון בולדוגס (1926); בוסטון שמרוקס (1936-1937); בוסטון יאנקס (1944-1948); כדורגל:; בוסטון ביקונס (1968)
מושבים	35,000 (1912); 37,000 (2008)
	האתר הרשמי
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בוסטון רגילה) פנוויי פארק

פנוויי פארק (באנגלית: Fenway Park) הוא אצטדיון בייסבול בעיר בוסטון, המשמש את קבוצת הבוסטון רד סוקס מאז פתיחתו ב-1912. פנוויי פארק הוא האצטדיון הוותיק ביותר מבין כלל מגרשי הבייסבול המשמשים את קבוצות ה-MLB, ליגת הבייסבול הבכירה בארצות הברית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלטה על בניית האצטדיון התקבלה ב-1910 כאשר צ'ארלס טיילור, בעלי בוסטון רד סוקס, הודיע שקצה נפשו בהמשך תשלומי השכירות למגרש הביתי ששימש את הקבוצה עד אז, ובכוונתו לבנות אצטדיון חדש. תקופת בנייתו נמשכה שישה חודשים בלבד בעלות שהסתכמה בכ-650 אלף דולר, האצטדיון נקרא פנוויי פארק על שם אזור פנוויי בו הוקם.

ב-20 באפריל 1920 נערך באצטדיון משחק הליגה הראשון בו אירחו הרד סוקס את הניו יורק היילנדרס (לימים הניו יורק יאנקיז), לעיני קהל של כ-27,000 צופים.

האצטדיון נפגע משתי שריפות גדולות שהתחוללו בו ב-1926 וב-1934, האחרונה הכריחה ביצוע שיפוצים משמעותיים על מנת לאפשר את פתיחת העונה במגרש.

הגעתו של השחקן טד ויליאמס לקבוצה, מי שהפך להיות סמלה בשנים הבאות, הביאה לביצוע שינויים נוספים באצטדיון, ב-1940 ממדיו צומצמו על ידי בניית אזור אימון והמתנה למגישים ("בולפן") כך שחבטות רבות יותר של ויליאמס יהפכו להום ראן. לאחר שובו משירות כטיס קרב בחיל הנחתים האמריקאי נבנה יציע חדש בחלקו העליון של האצטדיון והותקנה ב-1947 תאורה הקפית (הרד סוקס היו בין הקבוצות האחרונות בליגה ששיחקו באצטדיון ללא תאורה). לפני עונות 2003 ו-2004 הוספו יציעים חדשים מעל חומת השדה השמאלי, ומתחת לחלק הימני של הגג בהתאמה. מעבר לכך כמעט ולא נעשו שינויים באצטדיון לאורך שנות קיומו, ואפילו לוח התוצאות נותר במתכונת הישנה בה העדכון נעשה באופן ידני.

מאפיינים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנוויי פארק ידוע בכמה מאפיינים המייחדים אותו ממגרשי בייסבול אחרים, ממדי האצטדיון הצרים יחסית נועדו למנוע גישה לצופים שלא שילמו כרטיס, והפכו אותו למגרש חביב על חובטים. כשנבנה, כלל המגרש סוללה בצידו השמאלי, כך ששחקן השדה השמאלי נאלץ לרוץ בעלייה על מנת לתפוס כדורים.

סימן היכר נוסף של האצטדיון היא המפלצת הירוקה (The Green Monster), כינוי לחומה גבוהה (כ-11 מטרים) ורחבה (מעל 74 מטרים) שבשדה השמאלי של האצטדיון, החומה נצבעה ב-1947 בירוק ומשם מקור כינוייה. גובה החומה מאפשר פחות חבטות הום ראן לצד שמאל, אך מנגד פגיעת הכדור בחומה עשויה לבלבל שחקני הגנה שאינם רגילים לה ולתרום בכך לקידום רצים על הבסיסים.

ביציע הימני של האצטדיון מושב בודד בצבע אדום לעומת שאר המושבים הירוקים, שנועד לסמן את המקום המרוחק ביותר בו נחבט כדור במהלך משחק, כ-153 מטרים מעמדת החובט, הישג שנקבע על ידי טד ויליאמס ב-1946.

שני העמודים הצהובים המסמנים את גבולות תחום החבטות החוקיות נקראים על שם שחקני העבר של הרד סוקס, העמוד בשדה הימני נקרא Pesky's Pole לכבודו של ג'וני פסקי, והעמוד בשדה השמאלי, מעל המפלצת הירוקה, נקרא Fisk Foul Pole לכבודו של קרלטון פיסק.

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר להיותו המגרש הביתי של הבוסטון רד סוקס, שימש האצטדיון כמשכנם של מספר קבוצות אחרות לאורך השנים. היריבה העירונית של הרד סוקס בוסטון ברייבס אירחה בפנוויי פארק את משחקי הבית שלה בוורלד סיריס של 1914, ובעונת 1915, עד שהושלמה בנייתו של אצטדיון חדש עבורה.

בפנוויי פארק שיחקו מספר קבוצות פוטבול מקצועניות, האחרונה בהם בוסטון פטריוטס שאירחה באצטדיון את משחקיה הביתיים בין השנים 1963 ו-1968. ב-1968 שימש האצטדיון גם כביתה של קבוצת הכדורגל הבוסטון ביקונס.

בניגוד למגרשים אחרים, לא שימש בדרך כלל פנוויי פארק לאירוח הופעות מוזיקה, בין האירועים הבודדים שהתקיימו בו היו הופעותיהם של סטיבי וונדר וריי צ'ארלס בשני ערבים עוקבים בשנת 1973. מאז שנת 2003, לאחר שהתחלפו הבעלים של הרד סוקס, השתנה המצב ובאצטדיון מתקיימות מדי שנה שתי הופעות רוק מרכזיות. מאז הופיעו בו אמנים מובילים כגון ברוס ספרינגסטין (2003), הרולינג סטונז (שתי הופעות ב-2005), דייב מת'יוס בנד עם שריל קרואו (2006) ולהקת פוליס (שתיים מהופעות האיחוד שלה ב-2007).