פסטיבל פייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסטיבל פייר
Fyre Festival
סוג אירוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איי בהאמהאיי בהאמה איי בהאמה
מיקום אקזומה, איי בהאמה
מייסדים בילי מקפרלנד, ג'ה רול
מועדים
תאריכי פעילות 2017–הווה (כ־7 שנים)
קואורדינטות 23°38′06″N 75°55′08″W / 23.635°N 75.9188°W / 23.635; -75.9188
fyrefestival.com/packages/
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פסטיבל פייר (באנגלית: Fyre Festival) היה הונאה שהתחזתה לפסטיבל מוזיקה יוקרתי שייסדו היזם בילי מקפרלנד והראפר ג'ה רול. הוא נועד לקדם את אפליקציית Fyre לקביעת הופעות למוזיקאים והיה אמור להתקיים ב-28–30 באפריל וב-5–7 במאי 2017 באיי הבהאמה.

האירוע פורסם וקודם באינסטגרם על ידי משפיעניות מדיה חברתית בהן קנדל ג'נר, בלה חדיד, היילי ביבר ואמילי רטקאוסקי, שברובן לא חשפו את העובדה שקיבלו תשלום בתמורה לפוסטים.[1] במהלך סוף השבוע הראשון של הפסטיבל התגלו בו בעיות משמעותיות באבטחה, במזון, בלינה, בשירותים הרפואיים וביחס לאמנים, בעקבותיהן הפסטיבל נדחה למועד לא ידוע ולבסוף בוטל. האורחים בפסטיבל שילמו מאות דולרים על וילות יוקרתיות וארוחות גורמה, ובמקום זאת קיבלו כריכים ארוזים ואוהלים ללינה.[2]

במרץ 2018 הורשע מקפרלנד בשני אישומים: הונאה של המשקיעים ורוכשי הכרטיסים של הפסטיבל ומרמה בסוכנות כרטיסים שהקים בתקופה שבה היה משוחרר בערבות.[3] באוקטובר 2018 מקפרלנד נידון לשש שנות מאסר ונאלץ לשלם 26 מיליון דולר.[3] לפחות שמונה תביעות משפטיות נפתחו נגד המארגנים בגין הונאת רוכשי כרטיסים, כמה מהן ביקשו להיחשב כתובענה ייצוגית ואחת דרשה פיצויים של יותר מ-100 מיליון דולר. ב-2019 יצאו שני סרטים תיעודיים על אירועי הפסטיבל: Fyre Fraud (הונאת פייר) של רשת הולו[4] ו-Fyre: The Greatest Party That Never Happened (פייר: המסיבה הכי אדירה שמעולם לא התרחשה) של נטפליקס.[5][6] הסיפור הופיע גם בפרק של סדרת הדוקו American Greed מבית CNBC[7] ובפרק של הסדרה The Con ברשת ABC.[8]

תכנון וארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסטיבל אורגן על ידי בילי מקפרלנד וג'ה רול[2] כחלק מקמפיין לקידום האפליקה Fyre לקביעת הופעות של מוזיקאים. במהלך טיסה פרטית של השניים לאיי הבהאמה הם גילו את קיומו של אי קטן דל בתושבים בשם נורמנ'ס קיי (Norman's Cay), שהיה בעבר איו הפרטי של קרלוס לדר ריבאס - מראשי קרטל הסמים מדיין,[9] והחליטו לקיים בו את הפסטיבל. מקפרלנד שכר את האי מבעליו הנוכחיים, שהציבו תנאי לעסקה האוסר עליו לקשר את האי לראש הקרטל פבלו אסקובר בפרסומים.[10]

סרטונים שיווקיים לאירוע בהשתתפותן של דוגמניות על צולמו בנורמנ'ס קיי ותכנון הפסטיבל החל. ב-12 בדצמבר 2016 פרסמו קנדל ג'נר, אמילי רטקאוסקי ומשפיעניות אחרות שקיבלו תשלום מפייר פרסמו בו זמנית באינסטגרם סרטון עם לוגו ריבועי קטן המציג איור של להבות, ובו נראית בלה חדיד ודוגמניות נוספות מהסוכנות שלה מתרוצצות על חוף טרופי. הטקסט השיווקי שנלווה לסרטון הבטיח "פסטיבל מוזיקה סוחף... שני סופי שבוע טרנספורמטיביים... על גבולות הבלתי אפשרי". זו הייתה תחילתו של מסע הקידום של פסטיבל Fyre, במסגרתו שיקר מקפרלנד עצמו שהאי היה בעבר בבעלותו של פבלו אסקובר.[11] זמן קצר לאחר מכן ביטלו בעליו של האי את ההסכם עם מקפרלנד לאור הפרת תנאיו.[12]

מארגני הפסטיבל איבדו את האי נורמנ'ס קיי ארבעה חודשים בלבד לפני סוף השבוע הראשון של הפסטיבל. לאחר כחודשיים של חיפושים אחר אי חלופי וכאשר נותרו חודשיים בלבד למועד האירוע, נתנה ממשלת בהאמה למקפרלנד רישיון להשתמש בשטח מיועד לפיתוח בשם רוקר פוינט על האי הגדול אקזומה. בחומרים הפרסומיים של האירוע המשיכו לחזור על השקר לפיו הפסטיבל יתקיים על האי הפרטי של פבלו אסקובר, עם מפות שגורמות לרוקר פוינט להיראות כאילו הוא אי בפני עצמו ולא שטח קטן על אי גדול ומאוכלס כפי שהוא באמת.[13] מקפרלנד לא הודיע על שינוי המיקום, וכינה את המקום "פייר קיי". לצוות ההקמה של הפסטיבל היו חודשיים בלבד לעמוד בהבטחות ולבנות במקום וילות ותשתיות כפי שתוכנן בנורמנ'ס קיי.

ללא ניסיון בהקמת אירוע בסדר הגודל שהובטח בפסטיבל, מקפרלנד החל ליצור קשר עם חברות הפקה מנוסות וגילה שלדבריהן הקמת האירוע בסדר הגודל שהובטח במעט הזמן שנותר תעלה לפחות 50 מיליון דולר. בנוסף לכך, יועצים מנוסים אמרו לו שמעבר לעלויות הגבוהות יש צורך בלפחות שנה כדי לתכנן כמו שצריך אירוע בסדר גודל כזה. מקפרלנד ושותפיו לארגון פייר האמינו שהעלויות יכולות להיות נמוכות בהרבה, והמשיכו את התכנון מתוך אותה הנחה. הם ניסו לעשות כמה שיותר דברים במו ידיהם, ולפי דיווחים מקפרלנד למד איך לשכור במה דרך חיפוש פשוט בגוגל.[11] הם הצליחו לצמצם משמעותית את העלויות, כשהבינו שבניית הווילות היוקרתיות לבדה תעלה כ-10 מיליון דולר ושאפשר להשתמש בכספים שיועדו לתשלום ללהקות, למזון, לתשתיות ולעובדים.

הכרטיסים לאירוע, שתוכנן להתפרש על שני סופי שבוע באפריל ומאי 2017, תומחרו בין 500 ל-1,500 דולר לכרטיס יומי רגיל או 12 אלף דולר לחבילת VIP הכוללת טיסות ומגורים יוקרתיים. לרוכשים הובטחו מגורים ב"כיפות גאודזיות מודרניות אקולוגיות"[14] וארוחות שיוכנו על ידי שפים מפורסמים.[15] בין 33 האמנים שפורסם שישתתפו בפסטיבל נמנים פושה טי, טייגה, דיזיינר, בלינק-182, מייג'ור לייזר, דיסקלוז'ר, מיגוס, ריי סרמרד, קייטרנדה, ליל יאכטי, מטומה, סקפטה ולי בורידג'.[16] כל האמנים הללו ביטלו את השתתפותם ימים ספורים לפני הפסטיבל. בנוסף, מארגני פסטיבל פייר לא לקחו בחשבון שבסוף השבוע הראשון של האירוע שלהם, ב-28–30 באפריל, מתקיימת במקביל סדרת מרוצי שייט באי שמבקריה תפסו את רוב בתי המלון, דירות הנופש והמשאבים התיירותיים במקום.

בפרסומות לפסטיבל המשיכו לטעון שהוא יערך על אי פרטי מרוחק שהיה בעבר בבעלותו של ברון הסמים פבלו אסקובר, ובינתיים פועלים עמלו על הכנת רוקר פוינט לפסטיבל, פיזור חול על הסלעים בשטח ושיפור דרכי ההגעה לחוף, עליו בנו סוכות קש והתקינו נדנדות.[11] 5,000 כרטיסים נמכרו לאירוע, ונשכר שירות אווירי מיוחד להטסת מבקרי הפסטיבל ממיאמי. המארגנים שכרו גם חברות שירותי רפואה וקייטרינג, אך חברת הקייטרינג ביטלה את השתתפותה שבועות ספורים לפני הפסטיבל.[11] עם שבועיים בלבד לאירוע, שכרו המארגנים את שירותיה של חברת קייטרינג חדשה בתקציב כולל של מיליון דולר - סכום נמוך משמעותית מ-6 מיליון הדולר שהוקצו לספק המקורי כדי להבטיח "מטבח אותנטי ייחודי לאי... עם פירות ים מקומיים, סושי בסגנון בהאמי וצלי חזיר".[10][2]

במרץ 2017 שכרה הפקת פייר את שירותיו של מפיק האירועים הוותיק ירון לביא, שטען שבלתי אפשרי לקיים במקום אירוע כמו שמקפרלנד וג'ה רול רצו. הוא הציע להם לדחות את הפסטיבל לנובמבר, אך משהם הודיעו על כוונתם לשמור על המועד המתוכנן באביב אמר להם לביא לזנוח את רעיון בניית הווילות ולהקים אוהלים במקום - סוג המגורים היחיד שאפשר לבנות במעט הזמן שנותר. לביא המליץ לפייר להבהיר את העניין לרוכשי הכרטיסים על מנת להימנע מפגיעה במותג שלהם. לדבריו נציגי החברה אישרו לו שהם מכינים אימייל הבהרה כזה, אבל הוא לא בטוח אם המייל באמת נשלח.[17]

הפקת הפסטיבל הודיעה לרוכשי הכרטיסים שהאירוע יהיה כולו "ללא מזומן (וללא כרטיסים)", ושכל הרכישות בפסטיבל ישולמו באמצעות צמיד RFID בשם FyreBand שיקושר לכרטיס האשראי שלהם,[18][19] על אף שהוזהרו שצמידים כאלה יהיו חסרי תועלת בשטח שסובל מבעיות קליטת אינטרנט אלחוטי.[10] לפי אחת התביעות שהוגשו מאוחר יותר, על מנת לגייס כסף נזיל במהירות לאירוע, ועם פחות משבועיים לאירוע הפתיחה, ההפקה עודדה את בעלי הכרטיסים להטעין את הצמידים שלהם מראש באלפי דולרים.[20] באימייל חתום על ידי מקפרלנד שנשלח לקהל הומלץ למשתתפים להפקיד 300–500 דולר עבור כל יום שהם מתכוונים לשהות בפסטיבל. כ-2 מיליון דולר נכנסו לקופת הפסטיבל דרך הצמידים הללו, כאשר על פי התביעה 40% מהם שימשו את מקפרלנד להחזר הלוואה.[11][21]

אירועי הפסטיבל וחוויות המשתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר ה-27 באפריל, טרם החלו להגיע המשתתפים ליום הראשון של הפסטיבל, ירדו גשמים כבדים באי אקזומה והותירו את האוהלים הפתוחים והמזרנים שהוכנו עבור מבקרי האירוע ספוגים במים. באותו יום כבר הודיעה הלהקה בלינק-182 על ביטול השתתפותה בנימוק לפיו "אנחנו לא בטוחים שיהיה לנו מה שנדרש כדי לתת למעריצים מופע ברמה שאנחנו רגילים לתת".[10]

חברי הקהל שהגיעו בשלב מוקדם של היום נלקחו ל"מסיבת חוף מאולתרת" במסעדה על חוף הים, שם הם הועמסו באלכוהול והמתינו כשש שעות בזמן שההכנות הבהולות באתר הפסטיבל נמשכו.[10] מקפרלנד שכר מאות עובדים מקומיים כדי לסייע בהקמת האתר, בזמן שהמארגנים נאלצו לשאת ולתת מחדש את גובה הערבויות שהבטיחו לאמנים שהיו אמורים להופיע בפסטיבל מכיוון שהעלויות יצאו משליטה.

קהל שהגיע מאוחר יותר ביום נלקח ישירות לשטח הפסטיבל באוטובוסי הסעות של בתי ספר, שם התברר להם מצבו האמיתי של האתר: מבני המגורים שלהם היו לא יותר מאוהלי שטח עם רצפות עפר, עם מזרנים ספוגים בגשם מהבוקר. ארוחות הגורמה שהובטחו התגלו כחבילות מזון בסטנדרט נמוך, לדוגמה כריכי גבינה צהובה בקופסאות קלקר.[22][23] למרות שבשלב זה הגיעו רק 500 מבקרים, לא היו מספיק אוהלים ומיטות עבור כולם. בשעות הערב החלו הופעות של מוזיקאים מקומיים, המופעים היחידים שהתקיימו בפסטיבל, ולמחרת בבוקר הוכרז שהמשך הפסטיבל יידחה ושהקהל שכבר הגיע יוחזר למיאמי בהקדם האפשרי.

המבקרים בפסטיבל דיווחו על בעיות נוספות, כמו גניבות של חפצים ומזוודות שלא זכו לטיפול ראוי, היעדר תאורה שתאפשר לאנשים להתמצא בשטח, מגרש חצץ שבנייתו לא הושלמה, מחסור בצוות רפואי ואנשי הפקה בשטח, היעדר קליטה סלולרית ואינטרנט, מחסור בתאי שירותים והיעדר מים זורמים. הבעיות הללו החריפו לאור מדיניות ה"בלי מזומנים" של הפסטיבל, שהותירה רבים בלי יכולת לשלם על מוניות או הוצאות אחרות. לפי דיווחים, מבקרים רבים נותרו תקועים באי לאחר שהממשל המקומי אסר על נחיתת מטוסים בשדה התעופה המקומי וטיסותיהם בוטלו.[2][24]

אחרי האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת פסטיבל פייר פרסמה הצהרה באתר האינטרנט שלו:

פסטיבל פייר תוכנן להעניק חוויה מוזיקלית של פעם בחיים על איי אקזומה. בשל נסיבות שלא בשליטתנו, התשתיות הפיזיות במקום לא היו מוכנות בזמן ואין באפשרותנו להגשים את החזון שלנו בצורה בטוחה ומהנה עבור אורחינו. אנו פועלים כעת במרץ על מנת לארגן טיסות ולסייע לכולם לעזוב את האי אקזומה ולחזור הביתה בבטחה ובמהירות האפשרית. אנחנו מבקשים ממבקרים שנמצאים כעת על האי שלא להגיע בכוחות עצמם לשדה התעופה שכן אנחנו מתאמים את העברתם. אנחנו פועלים כדי להטיס את כולם בחזרה למיאמי עוד היום, התהליך החל והבטיחות ונוחות של האורחים שלנו נמצאת בראש מעיינינו. הפסטיבל נדחה עד שנוכל להעריך אם ומתי נוכל לממש את החוויה האיכותית שתכננו. אנו מבקשים מכולם להפגין סבלנות ושיתוף פעולה בזמנים קשים אלה, בעודנו פועלים לפתור את המצב הבלתי צפוי הזה במהירות ובבטיחות. נמשיך לעדכן את האורחים שלנו בצורה מסודרת באימייל ובערוצי המדיה החברתית.

המקור באנגלית
Fyre Festival set out to provide a once-in-a-lifetime musical experience on the Islands of the Exumas. Due to circumstances out of our control, the physical infrastructure was not in place on time and we are unable to fulfill on that vision safely and enjoyably for our guests. At this time, we are working tirelessly to get flights scheduled and get everyone off of Great Exuma and home safely as quickly as we can. We ask that guests currently on-island do not make their own arrangements to get to the airport as we are coordinating those plans. We are working to place everyone on complimentary charters back to Miami today; this process has commenced and the safety and comfort of our guests is our top priority. The festival is being postponed until we can further assess if and when we are able to create the high-quality experience we envisioned. We ask for everyone's patience and cooperation during this difficult time as we work as quickly and safely as we can to remedy this unforeseeable situation. We will continue to provide regular updates via email to our guests and via our official social media channels as they become available

ג'ה רול פרסם הודעה בטוויטר לפיה "רציתי שזה יהיה אירוע מדהים, זו לא הייתה הונאה כפי שכולם מדווחים; אני לא יודע איך הכל השתבש כל כך אבל אני עובד על לתקן את זה ולוודא שכולם מקבלים החזר". הוא המשיך ואמר "אני באמת מתנצל כי זו לא אשמתי... אבל אני לוקח אחריות".[25]

ערוצי חדשות רבים השוו את הכאוס במקום לעלילות הסיפורים "בעל זבוב" ו"משחקי הרעב",[26][27][28][29] משרד התיירות של איי הבהאמה התנצל בשם האומה והכחיש כל אחריות להשתלשלות האירועים.[30] העובדים שהקימו את האתר והמסעדה שסיפקה ארוחות לצוות הפסטיבל מעולם לא קיבלו שכר, ובעקבות זאת פנה בעל המסעדה לגיוס סיוע דרך פלטפורמת מימון ההמונים GoFundMe.[31]

גם חברת הקייטרינג שעבדה באירוע לא קיבלה תשלום, וב-2019 היא גייסה למעלה מ-200 אלף דולר בגיוס המונים כפיצוי.[32][33] ב-2020 מכר שירות המרשלים של ארצות הברית סחורה ממותגת של הפסטיבל שמקפרלנד שמר במכירה פומבית כשהכנוסתיה הועברו לנפגעי האירוע.[33]

הפקת פסטיבל פייר הודיעה כי תציע לכל המשתתפים לבחור בין קבלת החזר מלא על כרטיסיהם או זכאות לקבלת כרטיסי VIP לפסטיבל של השנה הבאה (שמעולם לא התרחש).[34][35]

תביעות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקפרלנד וג'ה רול עמדו בפני שורה ארוכה של תביעות משפטיות בעקבות אירועי הפסטיבל. כך לדוגמה תביעה בגובה 100 מיליון דולר במדינת קליפורניה הוגשה בשם התובע דניאל יונג על ידי עורך הדין מארק גראגוס שביקש להכירה כתובענה ייצוגית בשם מעל 150 תובעים.[36] בתביעה של יונג נטען להונאה, הפרת חוזה (בין השאר בגלל ההחלטה של המארגנים להפוך את הפסטיבל ל"חסר מזומנים" שהותירה את המשתתפים בלי כסף למוניות), היעדר תום לב (בין היתר בשל רמת המזון ותקרית במסגרתה אנשים ננעלו בשדה התעופה) ומצג שווא רשלני.[37]

תביעה נוספת הוגשה לבית המשפט הפדרלי בניו יורק נגד פייר מדיה, מקפרלנד, ג'ה רול ומנהל השיווק של ההפקה גרנט מרגולין. התובעים, מתיו הרליהי ואנתוני לוריאלו, האשימו את מארגני הפסטיבל במצג שווא, השמטת פרטים מהותיים, רשלנות, הונאה והפרות של חוקי הגנת הצרכן.[38] "עם הגעת האורחים לאי אקזומה לסוף השבוע הראשון לא היו במקום מתקנים בסיסיים, הכל היה מכוסה בעפר, והאורחים נאלצו לישון באוהלים עם שמיכות רטובות", נטען בתביעה. "לא היו מקלחות או שירותים משותפים כפי שהובטח. במקום זה היו שירותים כימיים (תא אחד לכל 200 יארד) ורק שלוש מקלחות עבור מאות האנשים שהגיעו". תביעה זו נדחתה בנובמבר 2019.[39]

ג'ה רול טען בינואר 2019 שגם הוא הונה על ידי מקפרלנד.[40] בנובמבר 2019 הוא הוסר מהתביעה הייצוגית שהוגשה על ידי משתתפי הפסטיבל לאחר שהשופט קבע שלא הוכח שקידום הפסטיבל על ידו ברשתות החברתיות הוביל ישירות להשתתפותם של התובעים.[41]

פסטיבל פייר 2 (2023)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 באפריל 2023 בילי מקפרלנד צייץ בטוויטר שבעתיד יתקיים פסטיבל פייר 2 וטען שכבר השיג מימון לאירוע.[42] 100 הכרטיסים הראשונים הוצעו למכירה במחיר של 499 דולר[43] ובאתר הפסטיבל נכתב כי האירוע "מתוכנן להתקיים בסוף 2024 בקריביים", וכי כל כרטיסי המכירה הראשונית אזלו בתוך יום.[44]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסטיבל פייר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gabrielle Bluestone, Fyre Festival's 25-year-old organizer: “This is the worst day of my life”, Vice, ‏2017-04-29 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 4 Coscarelli, Joe; Ryzik, Melena (28 באפריל 2017). "Fyre Festival, a Luxury Music Weekend, Crumbles in the Bahamas". New York Times. ארכיון מ-20 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 "Where are Fyre Festival's Billy McFarland and Ja Rule now?". Evening Standard (באנגלית). 29 באפריל 2019. ארכיון מ-5 ביוני 2019. נבדק ב-5 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Hulu Debuts Fyre Festival Doc Days Before Rival Netflix Project". The Hollywood Reporter (באנגלית). 14 בינואר 2019. ארכיון מ-3 בפברואר 2019. נבדק ב-14 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Locklear, Mallory (10 בינואר 2019). "Netflix's 'Fyre' shows how fraud built and doomed Fyre Festival". Engadget (באנגלית). ארכיון מ-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Cohn, Warren H. (25 בפברואר 2019). "How Social Media Led To The Rise And Fall Of The Fyre Festival". Forbes (באנגלית). ארכיון מ-25 בפברואר 2019. נבדק ב-25 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "American Greed" The Fyre Festival (TV Episode 2019).
  8. ^ "The Con (TV series)" The Fyre Festival Con (TV Episode 2021).
  9. ^ "Norman's Cay: Playground for Drug Smugglers". PBS/Frontline. ארכיון מ-19 באוקטובר 2000. נבדק ב-4 בפברואר 2019. For four years it was a drug smuggling hub and tropical hideaway for Medellin cartel kingpin Carlos Lehder and associates. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 4 5 Watch FYRE: The Greatest Party That Never Happened (Video, 1h 37'). 2019.
  11. ^ 1 2 3 4 5 Burrough, Bryan (ביוני 2017). "Fyre Festival: Anatomy of a Millennial Marketing Fiasco Waiting To Happen". Vanity Fair. ארכיון מ-23 בפברואר 2019. נבדק ב-9 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Aswad, Jem; Trakin, Roy (18 בינואר 2019). "Fyre Festival Documentaries: The 10 Most Outrageous Moments". Variety. ארכיון מ-3 בפברואר 2019. נבדק ב-1 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Watch FYRE: The Greatest Party That Never Happened | Netflix Official Site, www.netflix.com (באנגלית)
  14. ^ Wamsley, Laurel (27 באפריל 2017). "Paradise Lost: Luxury Music Festival Turns Out To Be Half-Built Scene Of Chaos". NPR. ארכיון מ-15 בפברואר 2019. נבדק ב-28 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Spence, Shay (28 באפריל 2017). "'Literally Bread, Cheese, and Salad': How Fyre Festival-Goers Were Duped After Promise of Celeb Chef Meals". People.com. ארכיון מ-23 בינואר 2019. נבדק ב-29 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Case, Jen (6 באפריל 2017). "Fyre Festival in Bahamas Releases Final Lineup". EDMLife.com. ארכיון מ-9 בפברואר 2019. נבדק ב-7 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Condé Nast, Fyre Festival: Anatomy of a Millennial Marketing Fiasco Waiting to Happen, Vanity Fair, ‏2017-06-29 (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ "The FyreBand, Your Key to the Festival (promotional article)". Medium. 24 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Tanzon-Corre, Jennevie (25 בינואר 2019). "Fyre Festival and the Power of Digital Marketing". ארכיון מ-31 בינואר 2019. נבדק ב-31 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Varghese, Sanjana (19 בינואר 2019). "Netflix's Fyre is the brutal story of everyone's favourite festival scam". WIRED UK. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Coscarelli, Joe; Ryzik, Melena; Sisario, Ben (21 במאי 2017). "Criminal investigation of Fyre". New York Times. ארכיון מ-16 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Ohlheiser, Abby (28 באפריל 2017). "The complete disaster of Fyre Festival played out on social media for all to see; 'NOT MY FAULT' says organizer Ja Rule". Washington Post. ארכיון מ-17 בפברואר 2019. נבדק ב-29 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Lapowsky, Issie (28 באפריל 2017). "The Fyre Festival: The Fiasco We All Should Have Seen Coming". Wired. ארכיון מ-26 במאי 2019. נבדק ב-29 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Chapple, Jon (28 באפריל 2017). "'Like a refugee camp': Chaos at Fyre Festival". IQ Magazine. ארכיון מ-26 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Fyre Festival: When a $12,000 luxury festival in paradise turns into chaos". CNN. 28 באפריל 2017. ארכיון מ-23 בינואר 2019. נבדק ב-29 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ O'Connor, Roisin (28 באפריל 2017). "A 'luxury festival' backed by celebrities descends into chaos as one guest calls it 'Rich Kids of Instagram meets Lord of the Flies'". The Independent (באנגלית בריטית). ארכיון מ-29 באפריל 2017. נבדק ב-29 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Wanshel, Elyse (28 באפריל 2017). "Fyre Festival, Which Cost Thousands Per Ticket, Devolves Into Giant Mess". Huffington Post (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-28 באפריל 2017. נבדק ב-29 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ אתר למנויים בלבד Adam White; Charlotte Krol, ‏'Rich kids of Instagram meets Hunger Games': Guests at luxury Fyre Festival where tickets cost $12,000 'mugged, stranded and hungry', The Telegraph, 28 April 2017
  29. ^ Deerwester, Jayme. "Fyre Festival: From rich-kid party to national joke in one day". USA Today (באנגלית). ארכיון מ-29 באפריל 2017. נבדק ב-29 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "'Luxury' Fyre Festival is cancelled with ticket-holders still stranded in Bahamas". BBC News. 28 באפריל 2017. ארכיון מ-29 באפריל 2017. נבדק ב-29 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Halliday, Josh (20 בינואר 2019). "Online fund for unpaid Fyre festival staff raises tens of thousands". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. ארכיון מ-8 ביולי 2019. נבדק ב-8 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ "Fyre Festival: Fund for unpaid caterer hits £60k". BBC News. 20 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 "Fyre Festival merchandise up for auction". 3 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Moore, Sam (2 במאי 2017). "Fyre Festival offers ticketholders choice between full refund or VIP tickets to next year's festival". NME. ארכיון מ-8 ביוני 2017. נבדק ב-3 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "FYRE Festival FAQ". Archived from fyrefestival.com as of May 17, 2017. אורכב מ-המקור ב-17 במאי 2017. נבדק ב-1 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Pearce, Sheldon; Monroe, Jazz (1 במאי 2017). "Fyre Festival Hit With $100 Million Lawsuit". Pitchfork. Condé Nast. ארכיון מ-26 במאי 2019. נבדק ב-1 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Parisi, Paula (1 במאי 2017). "Mark Geragos Files $100 Million Suit Against Fyre Festival". Variety. ארכיון מ-20 בנובמבר 2018. נבדק ב-3 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Hogan, Marc (4 במאי 2017). "Fyre Festival Hit With Third Lawsuit". Pitchfork. Condé Nast. ארכיון מ-26 במאי 2019. נבדק ב-5 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Herlihy et al v. Fyre Media, Inc et al". Justia Dockets & Filings (באנגלית). נבדק ב-6 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Fyre Festival: Ja Rule says he was scammed by Billy McFarland too". BBC News. 21 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ Wheeler, André (19 בנובמבר 2019). "Ja Rule cleared of wrongdoing over Fyre festival disaster". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ Dunworth, Liberty (2023-05-17). "Billy McFarland has secured funding for Fyre Fest 2.0 and a Broadway musical". NME (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-07-01.
  43. ^ "Tickets on sale for reboot of Fyre, the fraudulent luxury festival that flopped". The Guardian. PA Media. 22 באוגוסט 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ Lenthang, Marlene (2023-08-23). "Infamous fiasco Fyre Festival relaunches — and is already sold out". NBC News (באנגלית). ארכיון מ-24 באוגוסט 2023. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פסטיבל_פייר&oldid=37522532"