פסיכיאטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פסיכיאטר הוא רופא מומחה בפסיכיאטריה.

רקע ברפואה קונבנציונאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי, כל פסיכיאטר הוא רופא קונבנציונאלי. בדומה לכל ההתמחויות ברפואה, ההסמכה בתחום התמחות זה דורשת לימודי תואר בפסיכיאטריה במהלכם עובד הרופא כרופא מתמחה בפסיכיאטריה (לרוב בבית חולים פסיכיאטרי) ובסופו מקבל תעודת מומחה בפסיכיאטריה ורישיון לעסוק בתחום במדינה נתונה; אורך לימודי התואר בישראל הוא לפחות ארבע וחצי שנים. בשונה מכלל הפסיכולוגים, פסיכיאטר מותר להעניק גם טיפול תרופתי בבעיה (מפאת הסמכתו כרופא).

עיסוקו של הפסיכיאטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחון מצד פסיכיאטר הוא אבחון שמטרתו המוצהרת לסווג ולתאר בעיות נפשיות קשות או מחלות נפש, כביכול במטרה לסייע להחלמה מהן, במקרים רבים בעזרת תרופות פסיכיאטריות.

מומחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ישנן שתי התמחויות בפסיכיאטריה, המקנות תעודת מומחיות אחרת ממשרד הבריאות: פסיכיאטר מומחה בילדים ונוער ופסיכיאטר מומחה במבוגרים. פסיכיאטר מומחה בילדים ונוער הוא מי שהשלים את התמחותו ועבר בהצלחה את מבחני ההסכמה של משרד הבריאות. פסיכיאטר זה, יוכל לטפל ולאבחן ילדים עד גיל 18. פסיכיאטר מומחה במבוגרים, יכול לטפל ולאבחן כל אדם מעל גיל 18, בהתאם לסוג התמחותו.

יש לציין כי בשנים האחרונות פסיכיאטרים רבים בוחרים להתמחות בשתי ההתמחויות יחד: פסיכיאטריה של מבוגרים ופסיכיאטריה של ילדים ונוער[דרוש מקור].

מקום העבודה של הפסיכיאטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיכיאטרים עוסקים בעבודתם בקליניקות פרטיות, במרפאות ציבוריות או מרכזים קהילתיים לבריאות הנפש ובמסגרת בתי חולים: בבתי חולים פסיכיאטרים, ובמחלקה פסיכיאטרית של בית חולים כללי.

דרגות פנים מקצועיות בקרב פסיכיאטרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מונהגות מספר דרגות פנים-מקצועיות בפסיכיאטריה המתבטאות בסמכויות בטיפול ובהערכה פסיכיאטרית, אשר אין להן קשר הכרחי לרקורד האקדמי של הפסיכיאטר והן אלו:

  • מתמחה בפסיכיאטריה: מתמחה בפסיכיאטריה הוא למעשה סטודנט לתואר בפסיכיאטריה העובד כרופא מתמחה במחלקה פסיכיאטרית, מבצע אבחונים פסיכיאטריים ראשוניים-ממיינים בלבד במיון פסיכיאטרי ותוך התייעצות עם לפחות פסיכיאטר מומחה אחד שהינו כונן מיון בתורנות. מתמחה בפסיכיאטריה רושם תרופות רק למאושפזים ולא למבקרים המופנים למרפאה חיצונית
  • פסיכיאטר מומחה
  • פסיכיאטר מומחה בכיר (ברפואה הציבורית)
  • פסיכיאטר מחוזי
  • ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות

לכל מחוז ומחוז ממנה משרד הבריאות הישראלי פסיכיאטר מחוזי, שבידיו נתונה הסמכות להורות, בהתאם לנסיבות, על בדיקה פסיכיאטרית, אשפוז בכפייה או טיפול מרפאתי כפוי של אדם המתמודד עם מגבלה פסיכיאטרית, במקרים בהם מתקיימים שלושת הקריטריונים הבאים: סכנה לעצמו או לאחרים, שיבוש קשה בבוחן המציאות וסירוב להיבדק על ידי פסיכיאטר.

ביקורות על עיסוקו של הפסיכיאטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחון וטיפול מצד פסיכיאטר נתונים לשגגה יותר מבתחומי רפואה אחרים בשל הסתמכותו על הערכה סובייקטיבית ופעמים רבות סובייקטיבית-אישית (אם לא סובייקטיבית-צוותית) וכמו עם כל תחום רפואי תיתכן בו רשלנות. לא אחת טיפול מצד פסיכיאטר או במסגרת פסיכיאטרית החריף מצב נפשי של מטופל. ישנה ביקורת על מתודות בהן משתמשים פסיכיאטרים רבים לאבחון וטיפול בבעיות נפשיות ויש השוללים את עיסוקם כלגיטימי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.