פפסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבנה מרחבי של החלבון פפסין

פפסין (Pepsin מיוונית עתיקה πέψις - עיכול) הוא אנזים פרוטאוליטי המופרש בקיבה והוא אחד מאנזימי העיכול העיקריים במערכת העכול של האדם ובעלי חיים רבים אחרים. פפסין התגלה בשנת 1836 על ידי הפיזיולוג הגרמני תאודור שוואן. בשנת 1929, הביוכימאי ג'ון הווארד נורתרופ בודד וגיבש אותו וקבע כי מדובר בחלבון.

האנזים נוצר על ידי פעולה של חומצה מלחית (HCl) שבמיצי הקיבה על הזימוגן (פרואנזים) פפסינוגן, המופרש ברירית הקיבה[1]. לאחר שנוצרת כמות מסוימת של פפסין, הלה משמש כזרז להמרה נוספת של פפסינוגן לפפסין; זוהי דוגמה למנגנון משוב חיובי.

הפפסין מתחיל את פירוק החלבונים שבמזון על ידי ביקועם ליחידות קטנות יותר הנקראות פפטידים. הוא גם אחראי להפרדה של ויטמין B12 שמגיע לקיבה קשור בדרך כלל לחלבונים כדי לאפשר את ספיגתו.

pH אופטימלי: 1.5

לפפסין שימושים מגוונים בתעשייה ובתעשיית המזון בפרט: פפסין המופק מקיבות של בעלי חיים הוא אחד מאנזימי ההגבנה המשמשים בתעשיית החלב. בנוסף משמש לביצוע שיניים בתכונות של חלבונים מהצומח (פולי סויה ואחרים) לשיפור הטעם, הענקת תכונות הקצפה, יצירת מקפאים וחטיפים לא חלביים ומזונות "אינסטנט" ותיבול מזונות ומשקאות. משמש בתעשיית העור לסילוק שיער ושאריות רקמות ולמיחזור כסף מסרטי צילום על ידי עיכול שכבת הג'לטין המכילה אותו.

שמו של המותג המסחרי "פפסי", נגזר מפפסין[דרוש מקור].

לפפסין שימוש חשוב במחקר הביולוגי בהכנה של "קטע קושר אנטיגן" (Fab) על ידי עיכול שאר חלקי הנוגדן.

בנוסף בעתיד ינסו לשנות איתו את מבנה האנזים בתור חלבון דו מולקולרי - שיש לו פחות מחמש חומצות אמינו[דרושה הבהרה].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פפסין בוויקישיתוף

קראו עוד באתר כאן על מדע לפירוק חלבונים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Catalase-1DGF.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.