לדלג לתוכן

פראנס סאמוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום לקוי מאנגלית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום לקוי מאנגלית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פראנס סאמוט
לידה 19 בנובמבר 1945
זבוג', מלטה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 במאי 2011 (בגיל 65)
מלטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מלטה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
www.franssammut.info
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פראנס סאמוט (Frans Sammut; ‏19 בינואר 19454 במאי 2011[1]) היה סופר מלטזי.

סאמוט נולד בעיר זבוג' (Żebbuġ) שבמלטה.[1] סאמוט למד בבית ספר יסודי זבוג', וכן, במכללה על שם אלואיז הקדוש, במכללה פדגוגית על שם מיכאל הקדוש, באוניברסיטת מלטה כמו כן באוניברסיטאות רומא ופרוג'ה שבאיטליה.

Malta's Modern National Author, Frans Sammut, and the Maltese Flag – late 1960s/early 1970s

בשנות השישים המוקדמות יצא לאור סיפורו הקצר L-Istqarrija אשר זכה במקום הראשון בתחרות ספרותית של Għaqda Kittieba Żgħażagħ ושני סיפורים קצרים אחרים אשר זכו במקום השני והרביעי באותה תחרות.

בסוף שנות השישים השתתף בייסוד "התנועה להתחדשות ספרותית" (Moviment Qawmien Letterarju). לאחר מכן עבד בתור מזכיר באקדמיית השפה המלטזית (Akkademja tal-Malti). סאמוט סיים את הקריירה שלו בתחום החינוך בתור מנהל בית ספר. בשנים 1996 – 1998 כיהן סאמוט כיועץ לענייני תרבות של ראש ממשלת מלטה. סאמוט היה נשוי לקטרין קאקיה (Catherine Cachia) ואב לשני בנים – מארק (Mark) וז'אן-פייר (Jean-Pierre).

Government of Malta Literary Prize given to Frans Sammut in 1991 for the novel Paceville
Government of Malta Literary Prize given to Frans Sammut in 1995 for Il-Ħolma Maltija

פראנס סאמוט כתב יצירות רבות ביניהן הרומנים רבי-המכר הבאים:

  • "הכלוב" (Il-Gaġġa). עליו מבוסס הסרט Gaġġa בבימויו של Mario Philip Azzopardi[2]
  • "סמוראי" (Samuraj). הרומן זכה בפרס רוטמן (Rothmans Prize).[1]
  • "פאצ'ווילה" (Paceville). הרומן קיבל את מדליית הממשלה לספרות.
  • "החלום המלטזי" (Il-Ħolma Maltija). על רומן זה כתב מבקר הספרות נורברטו אלול-וינצ'נטי (Norbert Ellul-Vincenti): "בספרות המלטזית אין דבר הדומה לו בקסמו".[3]

סאמוט פרסם מקבץ סיפורים קצרים:

  • "מבוך" (Labirint)
  • "עונות השנה" (Newbiet)
  • "סיפורי זמננו" (Ħrejjef Żminijietna)

בין כתביו האחרים:

  • "מהפכה צרפתית: תולדותיה ופירושה" (Ir-Rivoluzzjoni Franċiża: il-Ġrajja u t-Tifsira)
  • "בונפרטה במלטה" (Bonaparti f'Malta, התרגום הצרפתי, Bonaparte a Malte, פורסם ב-2008)
  • "On The Da Vinci Code"‏ (2006) – פירוש דו-לשוני על רב-המכר הבין-לאומי.

סאמוט היה גם עורכו של "הלקסיקון" של מיקיאל אנטון ווסאלי, הנחשב לאבי השפה המלטזית.

ב-2006 ראה אור ספרו של ואסאלי "Motti, Aforismi e Proverbi Maltesi" בתרגומו למלטזית של סאמוט "Għajdun il-Għaqal, Killem il-Għerf u Qwiel Maltin".

ב-2007, פורסם תרגום של "החלום המלטזי" של סאמוט לאספרנטו (בשם "La Malta Revo") באוסף יצירות קלאסיות באספרנטו[דרושה הבהרה], שם ייצג את הספרות המלטזית.

ב-2008 הרומן של סאמוט "הכלוב" ראה אור בפעם החמישית.

ב-2009 נתן סאמוט פירוש מהפכני לשירו של פיטרו קאשרו (Pietru Caxaro) "Xidew il-qada " (הידוע גם כ-"Il Cantilena"), שהוא המסמך הישן ביותר בשפה המלטזית.[4]

סאמוט תרגם יצירות דרמטיות חשובות כגון "פדרה" של ראסין (1978) ו"בשפל" של מקסים גורקי. שניהם הוצגו בתיאטרון מנואל שבוולטה.[5]

Fedra, 1978.

מילותיו האחרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילותיו האחרונות של פראנס סאמוט היו: "אשתי ואני היינו אמורים לטוס לירושלים, אך נראה שהתוכניות השתנו, אני הולך לירושלים של מעלה". פרופסור פטר סראצ'ינו אינגלוט (Peter Serracino Inglott), הרקטור של אוניברסיטת מלטה לשעבר, אמר בתגובה למילים אלה: "הבנתי אז שלעיתים צחוק ודמע מתחלפים".[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פראנס סאמוט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Attard, Elaine (2011-05-05). "Frans Sammut passes away". The Malta Independent. נבדק ב-2011-05-05.{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  2. ^ Aquilina, Sandra (12 March 2007). "Portrait of the artist", The Malta Independent. Retrieved 15 May 2011.
  3. ^ Ellul Vincenti, Norbert (11 May 1994): "Vassalli's Maltese Dream", The Sunday Times (Malta), p. 20.
  4. ^ New interpretation to oldest written document in Maltese, maltamediaonline.com. Retrieved 15 May 2011.
  5. ^ Azzopardi, Mario: "In Memoriam: Frans tal-Gagga u Gerusalemm l-ohra" in In-Nazzjon 14 June 2011.
  6. ^ Serracino Inglott, Peter (15 May 2011). "Inheritance of icons", The Sunday Times (Malta). Retrieved 25 May 2011.