פרוגרסיביזם בארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפוליטיקאי ברני סנדרס נחשב לאחד מהפוליטיקאים הבולטים ביותר במפלגה הדמוקרטית שתרם לכך שהמפלגה הפכה פרוגרסיבית יותר מהעשור הראשון של המאה ה-21 ואילך
הנשיא האמריקני תיאודור רוזוולט יישם מדיניות פרוגרסיבית בארצות הברית בין השנים 1901 עד 1909

הפרוגרסיביזם בארצות הברית היא תנועת רפורמה שצמחה בארצות הברית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כתגובה לשינויים העצומים שהביאה המודרניזציה, כמו צמיחת תאגידים גדולים, זיהום ושחיתות בפוליטיקה האמריקנית. המקור של התנועה באמונה שהממשל האמריקני והחברה צריכים להתמודד עם אתגרי התיעוש, העיור ואי השוויון הקיימים בחברה האמריקנית במטרה לשפר את איכות החיים של כל האוכלוסייה האמריקאית.

במהלך המאה ה-21 הפרוגרסיביות החדשה דוגלת בעיקר במדיניות שנחשבת בדרך כלל סוציאל-דמוקרטית, ומזוהה עם האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, ובמיוחד עם פוליטיקאים כגון הסנאטור ברני סנדרס, חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז ושאר חברות הקונגרס שמרכיבות את הסקווד.

במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם הבדלים מהותיים בין התנועה הפרוגרסיבית במאה ה-21 לתנועה הפרוגרסיבית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. התנועה הפרוגרסיבית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 חתרה בעיקר לחוקק חוקים שיעניקו זכות בחירה לנשים, לחוקק חוקים שימנעו העסקת ילדים במקומות עבודים, חקיקת חוקים שירסנו את הכוח של מונופולים על מנת להבטיח תחרות הוגנת, וחקיקת חוקים שיסייעו לשפר את תנאי העבודה והשכר של העובדים האמריקאים.

התנועה הפרוגרסיבית במאה ה-21 מדגישה באופן ניכר את הצורך בהתנגדות לאימפריאליזם אמריקאי, צמצום אי השוויון בהכנסות על ידי העלאת שכר המינימום וכמו גם חקיקת מיסוי פרוגרסיבי, שירותי בריאות אונברסליים, צדק חברתי וצמצום הפערים בין אוכלוסיות מגזעים שונים בחברה האמריקנית, רפורמה מקיפה במדיניות ההגירה, ורגולציה קפדנית לכלי הנשק בארצות הברית על מנת לקדם את ביטחון הציבור.

צמצום אי השוויון בהכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי השוויון בהכנסות נמצא בעלייה מתמדת בארצות הברית עוד משנות ה-70.[1] הפרוגרסיביים טוענים שהמחסור באיגודי עובדים, המדיניות הלא אפקטיבית, תהליכי הגלובליזציה ועוד גורמים הובילו לאורך השנים לפער ניכר בהכנסות האמריקאים.[2][3][4] העלייה באי-השוויון בהכנסות הובילה את הפרוגרסיביים לקרוא ליישום חקיקה הכוללת בין היתר רפורמה בוול סטריט, רפורמה בחוק המס, רפורמה בגיוס כספים לקידום מועמדים/מפלגות/יוזמות פוליטיות, וסגירת פרצות בחוק.[5]

הפרוגרסיבים החלו לדרוש רגולציה מהותית בוול סטריט במאה ה-21 בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 2008 בטענה שהדה-רגולציה של וול סטריט גרמה למשבר. בין היתר, ברני סנדרס החל לקרוא במאה ה-21 לפרק מוסדות פיננסיים בהם נתח השוק מרוכז בקומץ תאגידים אשר "גדולים מדי מכדי להיכשל".[6][7]

רפורמה במערכת הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרוגרסיביים קוראים לעיתים קרובות לרפורמה מקיפה במערכת הבריאות האמריקנית, כולל יישום הרעיון של מערכת משלם יחיד או מערכת Medicare for All כדי להבטיח גישה לשירותי בריאות לכל האזרחים.

במהלך המאה ה-21 מערכת שירותי בריאות במודל של "משלם יחיד"(אנ')‏ (Single Payer) הפכה ליעד חשוב ברפורמה במערכת הבריאות עבור פרוגרסיבים בארצות הברית. בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית ב-2016 המועמד הפרוגרסיבי לנשיאות ברני סנדרס ציין שהוא סבור שמיליוני אמריקאים עדיין משלמים יותר מדי עבור ביטוח הבריאות ושמיליונים נוספים לא מקבלים את הטיפול לו הם זקוקים משום שאין עדיין מערכת בריאות במודל של משלם יחיד.[8]

שכר מינימום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרוגרסיבים מאמינים שהסטגנציה של השכר מנציחה את אי השוויון בהכנסות וכי העלאת שכר המינימום היא צעד הכרחי למאבק באי השוויון.[4] לטענת הפרוגרסיבים אם שכר המינימום היה גודל לפי קצב גידול הפריון בארצות הברית, הוא היה אמור לעמוד כיום על 21.72 דולר לשעה - כמעט פי שלוש משכר המינימום הקיים כיום.[9] פוליטיקאים פרוגרסיבים כמו הסנאטור ברני סנדרס ונציגת בית הנבחרים אלכסנדריה אוקסיו-קורטז הביעו בעבר תמיכה בהעלאת שכר המינימום על סמך חקיקה פדרלית ל-15 דולר לשעה.[10] מדיניות זו מיושמת כיום כבר במדינת קליפורניה בה שכר המינימום הוא 15 דולרים לשעה משנת 2021 ואילך.[11]

צדק חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-21 הפרוגרסיבים בארצות הברית דוגלים ביישום חקיקה שתקדם חברה שוויונית יותר ותסייע לצמצם את הפערים בין אוכלוסיות מגוונות בחברה האמריקנית, כולל הפערים בין אוכלוסיות מגזעים שונים, פערים מגדריים ופערים סוציו-אקונומיים. הפרוגרסיבים תומכים בקידום רפורמה במשפט הפלילי לתיקון עוולות מערכתיות, וביטול פרקטיקות אשר מפלות בתחומים כמו תעסוקה ודיור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kim, Jongsung; Tebaldi, Edinaldo (Fall 2013). "Trends and Sources of Income Inequality in the United States". Journal of Business & Economic Studies. 19 (2): 1–13.
  2. ^ Western, Bruce; Rosenfeld, Jake (באוגוסט 2011). "Unions, Norms, and the Rise in U.S. Wage Inequality". American Sociological Review. 76 (4): 513–537. doi:10.1177/0003122411414817. S2CID 18351034. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Roser, Max; Cuaresma, Jesus Crespo (במרץ 2016). "Why is Income Inequality Increasing in the Developed World?" (PDF). Review of Income and Wealth. 62 (1): 1–27. doi:10.1111/roiw.12153. S2CID 153341589. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Garry, Patrick M. (17 בפברואר 2016). "Conservatism and the Real Problems of Income Inequality". Intercollegiate Studies Institute. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Cooper, Daniel H.; Lutz, Byron F.; Palumbo, Michael G. (1 בדצמבר 2015). "The Role of Taxes in Mitigating Income Inequality Across the U.S. States" (PDF). National Tax Journal. 68 (4): 943–974. doi:10.17310/ntj.2015.4.03. S2CID 157588016. אורכב מ-המקור (PDF) ב-28 באפריל 2019. נבדק ב-14 במרץ 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ "5 Reasons Glass-Steagall Matters – Bernie Sanders". Bernie Sanders (באנגלית אמריקאית). 2015-11-16. אורכב מ-המקור ב-2017-05-20. נבדק ב-2016-11-19.
  7. ^ "Reforming Wall Street – Bernie Sanders". Bernie Sanders (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2018-12-21. נבדק ב-2016-11-19.
  8. ^ Hill, Brent Budowsky, columnist, The (2015-06-29). "Sanders calls for single-payer healthcare". The Hill. נבדק ב-2016-10-27.
  9. ^ Schmitt, John (במרץ 2012). "The Minimum Wage is Too Damn Low" (PDF). Center for Economic and Policy Research. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "A Living Wage". Our Revolution (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2019-08-13. נבדק ב-2016-11-20.
  11. ^ "California "Fair Wage Act of 2016" $15 Minimum Wage Initiative (2016)". BallotPedia.