פרווה (כשרות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סיר צבאי מסומן "סתם" - לציון תבשיל פרווה (מבצע חורב)

פַּרְוֶה (ביידיש: פאַרעווע, פאַרעוו), סתמי או "כשר למאכלי בשר או חלב" הוא מונח בתחום הכשרות ומשמעו: לא חלבי ולא בשרי, כלומר - מאכל או משקה שאינו מכיל מרכיבי בשר בהמה, בשר עוף, או חלב ומוצריו, ולכן מותר לאוכלם יחד עם בשר או עם חלב, בלי לעבור על איסור אכילת בשר בחלב. המילה "פרווה" הושאלה גם כביטוי בעברית המדוברת, במשמעות- לא לכאן ולא לכאן.

מקור המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה פרווה מקורה ביידיש במילים פאַרעווע ופאַרעוו, וגזרונה אינו ברור. יש ששיערו שמקורה הראשוני באחת מהשפות הסלאביות[1].

ועד הלשון העברית כלל את החלופה העברית "סתמי" במילון כלכלת הבית שיצא לאור בשנת תרצ"ח (1938)[2], אך השימוש בו לא נפוץ מאוד.

"כשר למאכלי בשר בחלב" הוא מונח המצוין לעיתים קרובות על אריזות מזון, ומשמעו היתר לאכילה עם בשר או עם חלב בבת אחת. עם זאת משמעותו אינה זהה לחלוטין למונח "פרווה", שכן יש המגדירים כפרווה גם מאכלים שמעיקר הדין אינם בשריים או חלביים, אך אינם מותרים באכילה עם בשר או עם חלב משום מראית עין או מאכלים שאינם בשריים או חלביים אך מחמירים בהם לכתחילה כמפורט להלן.

כללים הלכתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאכלי פרווה כוללים כל מזון שאין מקורו מן החי, וכן דגים, ביצים גמורות [א] ודבש דבורים. אף חלב אישה (חלב אם) נחשב כפרווה, עם זאת נאסר לבשל או לאכול אותו ביחד עם בשר משום מראית עין. בניגוד למאכלי חלב, אם נפל חלב אם לתוך התבשיל הוא בטל גם בפחות משישים[3], ואין חובת המתנה בין אכילת בשר ושתייתו.

קיימים כללים הלכתיים באשר למאכלי פרווה שנאפו או התבשלו בכלי בשרי או חלבי. במקרים מסוימים אף שהמאכל עצמו מוגדר כפרווה אף לאחר הבישול, נאסר לכתחילה לאכול אותו יחד עם בשר או חלב משום החשש לספיחת חומר מהנותר בלוע בדפנות הכלי מהבישול הקודם. המונח המקובל למאכלים אלה הוא "בחזקת בשרי" או "בחזקת חלבי".

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביצים גמורות הם ביצים שהגיעו לשלב ההתפתחותי בו יש חלבון וחלמון ניכרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.