הנקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חלב אם)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תינוק יונק
הנקה, ציור משנת 1902
צלמית מברונזה של אישה ערומה מניקה, נמצא בתוך קבר באתר הארכאולוגי באלג'הויוק באנטוליה, מתוארך לשנים 2350–2150 לפנה"ס

הנקה היא דרך ההזנה המאפיינת את ולדות היונקים. ההנקה מייחדת את היונקים מיתר בעלי החיים ומהווה את אחד הגורמים החשובים ביותר בהתפתחות התנהגותם במהלך האבולוציה של מחלקה זו. ההנקה היא דרך להשיג מזון אצל ולדות היונקים והיא אינסטינקטיבית – לכל ולד יכולת מולדת לינוק חלב מבלוטות מיוחדות בגוף אמו. מערכת העיכול של יונק בן יומו מותאמת לתזונה נוזלית ואינה יכולה לעכל חומרים מוצקים ועל כן, חלב האם עשיר במרכיבי מזון חיוניים, ומספק את כל צרכיו התזונתיים של הולד.

פעולת ההנקה יוצרת קירבה בין האם לצאצאיה והיא למעשה הנדבך הראשוני במערכת ההתנהגות של יונקים ובהתפתחות חיים משותפים בקבוצה, כמו אצל טורפי יבשה, פילים, קופים ועוד.

הרכב החלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדי יונק חלב מאמו
להנקה מיד לאחר הלידה חשיבות בריאותית ורגשית גדולה. בשלב זה השדיים מפרישים חומר שקוף-צהבהב בשם קולוסטרום, שמגן על בריאות התינוק בימיו הראשונים.

בחלב אם זוהו עד כה למעלה ממאתיים מרכיבים,[1] וכן נוגדנים העוזרים לתינוק בשנות חייו הראשונות, שבהן המערכת החיסונית שלו אינה בשלה.

הרכב חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. כך למשל ככל שתקופת ההנקה ממושכת יותר והתינוק בוגר יותר - החלב שומני יותר, והתינוק מקבל יותר קלוריות. בשעות הערב, כהכנה לשנת הלילה, החלב שומני יותר גם כן. בקיץ החלב דליל יותר כדי לענות על צורכי הנוזלים של התינוק.

למצבה התזונתי של האם יש השפעה מעטה בלבד על הרכב החלב, אלא אם כן היא נמצאת במצב של תת-תזונה חמור במיוחד. בכל שאר המקרים התינוק מקבל את כל מרכיבי המזון להם הוא זקוק, גם אם תזונתה של האם לקויה או לא מאוזנת מספיק. עם זאת, בשל העובדה שייצור חלב האם הוא חלק ממערכת הדם (ולא מערכת העיכול) החומרים הנוכחים בדם האם בזמן ההנקה, כגון אלכוהול, תרופות שונות וניקוטין, עוברים אל התינוק דרך החלב, ויכולים להשפיע על מצבו הבריאותי. לפיכך מומלץ לאם המיניקה להימנע ככל האפשר מצריכת אלכוהול ומעישון, וליטול אך ורק תרופות המותרות בהנקה.

תפוקת החלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך ייצור החלב מתחיל אצל האם בתקופת ההריון, כתוצאה מהפרשת ההורמון פרולקטין. משרד הבריאות ממליץ להתחיל בהנקה מיד לאחר הלידה.[2] הנקה בשעה שלאחר הלידה כאשר התינוק עירני וחושיו מחודדים בעקבות הלידה עשויה לתרום רבות להצלחת ההנקה.

החלב הראשון של הימים הראשונים לאחר הלידה נקרא קולוסטרום, זהו נוזל מרוכז ושומני מאוד בצבע צהבהב, שונה מאוד במרקמו מהחלב שמגיע כעבור כמה ימים. מסיבה זו מקובל להגיד שאין חלב בימים הראשונים. כמות הקולוסטרום מועטה יחסית לחלב (בהתאם לקיבולת הקיבה הנמוכה של יילוד) ובכל הנקה, גם אם זו אורכת זמן רב, התינוק יצליח לינוק רק טיפות אחדות של הנוזל הזה. חשיבותו של הקולוסטרום רבה ביותר בהיותו מכיל כמות עצומה של נוגדנים וחומרים ביולוגיים שעוזרים להכין את מערכת העיכול של התינוק ליניקה ואכילה.

התחלת ייצור החלב מתרחשת ללא קשר לסוג הלידה (וגינלית או קיסרית) שכן ההורמונים האחראים על ייצור החלב משתחררים עם היפרדות השיליה.

החלב ממשיך להיווצר כל עוד התינוק או הפעוט ממשיך לינוק, על ידי מנגנון המשוב החיובי שאחראי לייצור מוגבר זה. למעשה כמות החלב המיוצרת תלויה בכמות החלב שהתינוק צורך. כאשר מתמעטות מספר ההנקות, ייצור והפרשת ההורמון פרולקטין פוחתים, ולכן ייצור החלב אצל האם נחלש בהתאם. לכן מומלץ לאם המעוניינת להצליח בהנקה, להניק את תינוקה במשך השבועות הראשונים לחייו, בלי תוספות של תרכובת מזון לתינוקות כדי לא לפגוע ולהחליש את ייצור החלב. סיבה נוספת להימנע ממתן תמ"ל היא חשש שהתינוק, שאינו מאומן עדיין ביניקה, יפתח "העדפת בקבוק" או "בלבול פיטמה", בשל הקלות היחסית שבה זורם המזון מהבקבוק, לעומת המאמץ שהתינוק צריך להשקיע ביניקה.

כל עוד האם ממשיכה להניק לפי דרישת התינוק, ימשיך גופה לייצר בדיוק את כמות החלב הדרושה לו. למעשה, בשבועות הראשונים לאחר הלידה הגוף מייצר כמות חלב גדולה מהדרוש, ולכן נשים רבות חוות תחושת גודש או "נזילות". שבועות אחדים לאחר הלידה הגוף "לומד" לייצר את כמות החלב הדרושה לתינוק, וייצור החלב מתאזן. כך, ממצב של עודף חלב עובר הגוף לייצר את כמות החלב הדרושה לתינוק. נשים רבות טועות לחשוב בשלב זה כי העדר גודש או הפסקת הנזילות מלמדות על כך שאינן מייצרות מספיק חלב. זוהי טעות נפוצה שאין לה בסיס.

בחודשים הראשונים לחייו של התינוק נעשות "קפיצות גדילה": יום או יומיים בהם התינוק דורש לינוק מספר רב של פעמים ביום, וזאת במטרה להגביר את ייצור חלב האם כדי להתאימו לצרכיו התזונתיים הגדלים של התינוק. יש חשיבות מרבית להמשיך ולהניק לפי דרישה גם במהלך "קפיצות גדילה" אלו, על מנת שגופה של האם ילמד לזהות את הדרישה לחלב נוסף ויגביר את ייצור החלב. מקובל לומר שקפיצות הגדילה מתרחשות בגילאים 3 שבועות, 6 שבועות, 3 חודשים ו-6 חודשים, אך ברור שלא כל התינוקות חווים את קפיצת הגדילה בדיוק במועדים אלו.

שלבי ההנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה הימבית מניקה תוך כדי עבודה

ארגון הבריאות העולמי (WHO), ארגון רופאי הילדים האמריקאי (AAP), ומשרד הבריאות הישראלי[3] ממליצים להיניק הנקה מלאה (ללא כל תוספות כגון דיסות, תה ומים) במשך ששת חודשי חייו הראשונים של התינוק. זאת משום שהמערכות בגוף התינוק אינן בשלות להתמודד עם מזונות אחרים לפני גיל זה. בנוסף, תוספות מזון גורמות לכך שהתינוק יינק פחות, ולכן ייצור החלב יפחת.

מגיל חצי שנה מומלץ להתחיל לתת לתינוק בהדרגה גם מזונות נוספים, ובמקביל להתחיל לתת לו גם מים לשתייה, מאחר שכמות הנוזלים שהוא מקבל פוחתת כאשר פוחת מספר ההנקות. ארגון הבריאות העולמי ממליץ להמשיך ולהיניק את התינוק, במקביל להגשת מזונות מתפריט המשפחה, לפחות עד גיל שנתיים. מחקרים שנעשו, גילו שחלב אם לתינוק בן שנתיים מכיל נוגדנים נגד מחלות ולכן הנקה בגיל מאוחר חשובה לא פחות.

במחקרים נמצא כי הנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים מורידה את השכיחות לדלקות של מערכות הנשימה העליונות, הנקה ממושכת נקשרת בסבירות נמוכה יותר למחלות שונות לתינוק ולאם.[4] התגלה שאפילו הסיכוי להופעת סוכרת בגילאים מבוגרים קטן יותר אצל תינוקות שהונקו בחלב אם לפחות כחודש וחצי לאחר לידתם לעומת אלו שלא ינקו כלל.[5] עלתה טענה שתינוקות שיונקים חלב אם רושמים לזכותם עד שמונה נקודות יותר במנת המשכל שלהם מאלה שצורכים תמ"ל,[6] אבל מאוחר יותר הוצגה ביקורת על מחקר זה בטענה שהוא לא הצליח לבודד את משתנה ההנקה לעומת משתנים משפיעים אחרים, ואף שהיתרון שנרשם לכאורה לטובת הילדים שנכללו במחקר, נמחק כשהילדים נבחנו שוב בגיל 5.[7]

תזונת האם בזמן הנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרישות התזונתיות בזמן ההנקה גבוהות בהרבה מאשר אלו של ההיריון. בארבעה עד שישה חודשים ראשונים לאחר הלידה, תינוקות מכפילים את משקל הלידה שנצבר במהלך 9 חודשים של הריון. כמות האנרגיה הדרושה להפרשת החלב בארבעת החודשים הראשונים שוות ערך לאנרגיה הכוללת של 9 חודשי הריון. עם זאת, חלק מן האנרגיה וחומרי ההזנה מאוחסנים במהלך ההיריון וזמינים לתמיכה בשלב ייצור החלב. הנקה היא תהליך אנאבולי המתווך על ידי הורמונים, לצורך ניתוב מחדש של חומרי הזנה לרקמות אימהיות מיוחדות (רקמות בלוטת החלב) והעברתם לתינוק.[8]

כל האימהות יכולות לייצר חלב בכמויות מתאימות ובאיכות מתאימה, אלא אם כן הן סובלות מתת-תזונה קשה. גוף האם תמיד מתעדף את הצרכים של התינוק. כתוצאה מכך רוב החומרים המזינים כגון ברזל, אבץ, חומצה פולית, סידן ונחושת ממשיכים להיות מופרשים בחלב האם בכמויות נאותות וקבועות, על חשבון המאגרים של האם. אנרגיה, חלבונים וחומרים מזינים בחלב האם מקורם בדיאטה כמו גם מאגרי הגוף האימהי. נשים אשר לא צורכות מספיק חומרים מזינים ממקורות תזונתיים עלולות להיות בסיכון לחסרים בחלק מהמינרלים והוויטמינים הממלאים תפקידים חשובים בגוף. חסרים כאלו יכולים להימנע מראש אם האם משפרת את התזונה שלה או לוקחת תוספי מזון.[9]

גיל, משקל לאחר הלידה, רמת פעילות ומטבוליזם אינדיבידואלי של כל אישה, ישפיעו על כמות המזון שהאישה צריכה לצרוך כדי להשיג מעמד תזונתי אופטימלי ואספקת חלב נאותה. למשך ההנקה ועוצמת ההנקה יש גם השפעה משמעותית על הדרישות התזונתיות האימהיות, אך הם נלקחים בחשבון רק לעיתים נדירות.[10]

המלצות תזונתיות לנשים מניקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרישות אנרגיה (קילו קלוריות) לנשים מניקות:[עריכת קוד מקור | עריכה]

מומלץ להימנע מדיאטות הרזיה שמספקות פחות מ-1,800 קק"ל ביום. צריכה לא מספקת של קלוריות עלולה לדלדל את המאגרים של האם. צריכה מתחת ל-1,500 קק"ל ביום עלולה לגרום לעייפות ולירידה באספקת החלב. אם רצויה הרזיה מהירה יותר יש לשלב הגבלה תזונתית עם פעילות גופנית. צריכת האנרגיה הכוללת המומלצת לאימהות מניקות נעה בין 2,300 ל-2,500 קלוריות ליום להנקת ילד יחיד, ו- 2,600 עד 3,000 קלוריות ליום להנקת תאומים.[9]

חלבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגידול בדרישות חלבון במהלך ההנקה הוא מינימלי לעומת דרישות האנרגיה. עם זאת, אם צריכת האנרגיה נמוכה, אז החלבון ישמש לייצור אנרגיה. הדרישות הנוספות במהלך ההנקה יכולות להיות מסופקות מהצריכה של מזונות עשירים בחלבון (לדוגמה, ביצה אחת, 25 גרם גבינה או 175 מ"ל חלב). אם צריכת החלבון אינה מספיקה, הריכוז של הקזאינים בחלב עלול להיות בלתי הולם. קזאין הוא מרכיב תזונתי של חלב, והוא נחוץ עבור ספיגת סידן ופוספט במעיים של התינוק ויש לו תפקודים אימונו-מודולטוריים. תנגודת לאינסולין תלויה באיכות החלבון שנצרך בדיאטה ולא בכמות הנצרכת שלו,  לכן, לצריכה של חלבונים שמקורם בדגים במהלך הנקה, יש השפעות מועילות לטווח ארוך על רגולציה של אינסולין ורגישות לאינסולין אצל האם.[9]

פחמימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקטוז הוא הפחמימה העיקרית בחלב האם,  והוא מרכיב חיוני למוח של התינוק. בזמן שריכוז הלקטוז משתנה פחות מזה של חומרים מזינים אחרים, הייצור הכולל של לקטוז מופחת אצל אימהות עם תת-תזונה קשה [11]

שומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השומנים בחלב אם תורמים הכי הרבה לתכולת האנרגיה שלו, והם הרכיבים שמשתנים בריכוזם ובאיכותם הכי הרבה. תת-תזונה אצל האם קשור בריכוזים נמוכים של שומן בחלב. דפוס ההתפלגות של חומצות השומן בחלב רגיש לתזונת האם.[12] חומצות שומן מסוג אומגה 3 (Docosahexaenoic acid) מיוצרות בגוף של האם באופן מוגבל, ולכן חייבים לצרוך אותן מהמזון. שכן חומצות שומן אומגה 3 נחוצות להתפתחות מוח התינוק. תכולת הכולסטרול בחלב האם משתנה מאוד ותלויה במשך ההנקה, גיל האם, תזונת האם, עונה בשנה ומקום המגורים.[13] ההמלצות לכמות שומן בתקופת ההנקה דומות להמלצות  לנשים באופן כללי. שומן יש לצרוך באופן מתון.  לצריכה של שומן ממקור של דגים ושמן דגים הייתה השפעה חיובית על משקל הלידה, סיכוי מופחת ללידה מוקדמת והתפתחות נוירולוגית טובה של התינוק.[14] ישנה המלצה לנשים בגיל הפוריות לצרוך מאכלי ים פעם עד פעמיים בשבוע כולל דגים שמנים וסרדינים, על מנת למנוע צריכה מעל המותר של מזהמים המצויים במאכלי ים. צריכה של דגי ים גדולים כגון טונה צריכה להיות מוגבלת בגלל תכולת הכספית שעלולה להיות בהם.[9]

מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מים מהווים 85-95 אחוז מכלל נפח החלב. מספר מחקרים הוכיחו, כי לצריכת מים מוגברת של האם מעבר למה שנחוץ על מנת להרוות צימאון אין השפעה מטיבה על חלב האם או על ההנקה.[9]

מלח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכוז הנתרן גבוה יותר בקולוסטרום מאשר בחלב האם. לא נמצא קשר בין תזונה עשירה במלח בזמן ההנקה וריכוז המלח בחלב האם. מומלץ לצרוך מלח מועשר ביוד במתינות.[9]

ויטמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכוזם של ויטמינים מסוימים תלוי ברמתם אצל האם, וחסרים של ויטמינים באם יכולים להוביל לחסרים גם אצל התינוק היונק, בעיקר תיאמין (B1), ריבופלאבין (B2), וויטמינים B6, B12, E  ו-A. לכן מומלצת עלייה בצריכה של ויטמינים אלו, בתזונה בזמן בהנקה.[15]

ויטמינים מסיסי שומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמין A[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעורב בפעילות הרשתית. הוא נוגד חמצון, ויש לו תכונות אנטי-מיקרוביאליות. כמות ויטמין A בחלב האם יורדת ככל שההנקה מתמשכת. הכמות הנצרכת בדיאטה מאוזנת של האם מספקת, ואין צורך בתוסף. במדינות מתפתחות מומלץ לצרוך תוסף במנה יחידה של 200,000 IU ויטמין A מיד לאחר הלידה. ויטמין A בצורת בטא-קרוטן אינו מוגבל לצריכה בהריון ונמצא בפירות וירקות כתומים או ירוקים כהים.[9]

ויטמין D[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסר בוויטמין D שכיח למדי אצל נשים בהריון ונשים מניקות. אימהות עם דיאטה מוגבלת, צמחונית קפדנית או טבעונית, נשים שלא נחשפות לשמש או בעלות עור כהה יכולות להיות בעלות רמה נמוכה של ויטמין D בדם. העברה של ויטמין D מהאם לחלב היא נמוכה, לכן מומלץ לתינוקות יונקים לקבל תוסף של 400 IU ליום ויטמין D. נמצא בדגים שומניים, שמן דגים, ביצים (מעט), מוצרי חלב מועשרים, כבד.[16][17]

ויטמין E[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכוז ויטמין E בחלב תלוי בכמותו הנצרכת  על ידי האם. לכן, הכמות הנצרכת בתזונת האם צריכה להיות מנוטרת ואם הצריכה אינה מספקת יש לצרוך תוסף. נמצא בשמנים מהצומח, אגוזים, נבט חיטה, ירקות עליים.[15]

ויטמין K[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיוצר בגוף על ידי חיידקים במעי. בתזונה מאוזנת ומגוונת לאם המניקה אין צורך בתוסף.[9]

ויטמינים מסיסי מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמותם של וויטמינים מסיסי מים בחלב האם תלויה מאוד בכמותם באם. כך שאם יש חוסרים באם יכולים להיות חוסרים בחלב האם ומכאן גם חוסרים לתינוק.[9]

פירידוקסין (ויטמין B6)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבועות הראשונים בחייו של התינוק מאגרים מתקופת ההיריון מספקים את הצורך בוויטמין B6. נמצא באבוקדו, בננה, תפוח אדמה, דגנים מלאים, קטניות, נבט חיטה, אגוזים וזרעים, בשרים ודגים.[18]

ויטמין B12[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכוזו של ויטמין B12 בחלב האם של אימהות המוזנות היטב, נאות בדרך כלל. אך, הרמות בחלב של אימהות צמחוניות\טבעוניות או עם אנמיה עלול להיות לא מספק, גם אם הן  לא מראות סימנים של חוסר. במקרים אלו חשוב שהאם תקבל תוסף לכל אורך תקופת ההנקה. חסרים של B12 בתינוק עלולים לגרום לבעיות נוירולוגיות בטווח הקצר ובטווח הארוך. מזונות עשירים:, דגים, חלב, גבינות, ביצים, מזונות מועשרים כמו דגני  בוקר או חטיפי אנרגיה.[19]

ויטמין C[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצא בכמות קטנה יותר בדמם של אנשים מעשנים. לכן לאימהות שמעשנות מומלץ לשלב בתזונה ירקות עשירים בוויטמין C, כמו:  פלפל אדום, עגבנייה, גויאבה, פירות הדר, תות-שדה, ברוקולי, מלון.[9]

חומצה פולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכמות המומלצת של חומצה פולית בחלב האם מושגת בקלות בתזונה מאוזנת וגם על ידי נטילת תוסף במקרה הצורך. נמצא במזונות כמו; קטניות (עדשים, גרגרי חומוס, לוביה, שעועית), ירקות עליים (עלי חרדל, תרד, עלי סלק, חסה), פירות הדר, מזונות מועשרים כמו דגני בוקר ולחמים מועשרים.[20]

מינרלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחושת ואבץ תלויים  בעיקר בכמות הנאגרת בכבד של האם בשליש האחרון להריון ולצריכת האם יש מעט השפעה על כמותם.

ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוסף ברזל מומלץ בדרך כלל כדי להתגבר על אבדן הברזל  בתהליך הלידה.  נשים מניקות לרוב לא מקבלות ווסת במשך כ-6 חודשים, וכך לא מאבדות ברזל בזמן הדימום חודשי.  באופן כזה, יש להנקה אפקט מגן נגד מחסור בברזל. מזונות עשירים;, דגים, קטניות (שעועית, עדשים, גרגרי חומוס, לוביה),  קינואה, ארטישוק ירושלמי, בורגול, משמשים.  מזונות מועשרים כמו דגני בוקר וחטיפי אנרגיה.[10]

סידן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידן הוא מינרל חיוני בזמן הנקה והוא מקבל "יחס מועדף" בזמן זה. הסידן נספג יותר טוב: פחות סידן מופרש מהכליות ויותר סידן נכנס לעצמות. על מנת להגיע לדרישה המומלצת של סידן לאם מניקה, ההמלצה של ארגון רופאי הילדים האמריקאי  היא לצרוך חמש פעמים ביום מזון עשיר בסידן מכל סוג. למשל, יוגורט דל שומן, גבינה, סרדינים, סלמון, ברוקולי, שומשום, וכרוב. שיכולים לספק בין 1,000 ל-1,500 מ"ג ליום שזו ההמלצה היומית לנשים מניקות.[21]

אבץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבץ חיוני לגדילה, למערכת החיסון ולסינתזה של אנזימים. בעוד שריכוז האבץ בחלב האם אינו גבוה הוא מספק את צורכי התינוק מפני שהזמינות הביולוגית שלו גבוהה מאוד. החוקרים ממליצים להעלות את צריכת האבץ במהלך ההנקה. נמצא  בשעועית, עדשים, בורגול, גרגרי חומוס, נבט חיטה, גריסי פנינה, אגוזי קשיו, זרעי דלעת, ביצה, פטריות.[22]

סלניום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא מינרל שמעורב בתהליך החיסוני, במטבוליזם של כולסטרול ובתפקוד בלוטת התריס. תכולת הסלניום בחלב האם היא פי 3 מהכמות שנמצאת בתרכובת מזון לתינוקות. כמות הסלניום בחלב האם מושפעת מאוד מתזונת האם ונמצא במזונות כגון; אגוזי ברזיל, דגנים מלאים,, דגים, מוצרי חלב.[23]

יוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינרל זה נחוץ בכמות כמעט כפולה בנשים מניקות. יוד בנוסף לתפקודו בגוף של האישה עובר לחלב האם, ומספק לתינוק יוד לסנתז את הורמוני בלוטת התריס. כמות היוד בחלב האם משתנה, ותלויה בצריכה של האם. נמצא בדגים ומזון מן הים, אצות, מלח מועשר ביוד.[24]

תנוחות הנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקה, ציור משנת 1912.

ישנן כמה תנוחות הנקה, שנועדו להבטיח את הנוחות המרבית לאם ולתינוק:

  • בתנוחה הקלאסית התינוק שוכב לרוחב האם מלפנים בקו אופקי (או מעט אלכסוני), והיא תומכת בראשו ביד אחת, ובגופו ביד השנייה. יעילות תנוחה זו תלויה באחיזה נכונה של התינוק "בטן לבטן", כך שפיו ייגש ללא מאמץ אל הפטמה.
  • בתנוחת הפוטבול שוכב התינוק תחת זרוע האם, כך שראשו ניצב מתחת לשד ואילו רגליו מבצבצות מאחוריה (כאחיזת כדור פוטבול). יש תינוקות המתקשים לינוק בתנוחה הקלאסית ומצליחים לינוק רק באופן זה. זוהי גם התנוחה המומלצת להנקת תאומים בו זמנית, שכן באופן זה הם אינם מפריעים זה לזה. יש אמהות לתאומים המניקות תאום אחד בתנוחה הקלאסית ואת התאום השני בתנוחת הפוטבול, כך שהאחרון משעין את ראשו על רגלי הראשון.
  • בתנוחת השכיבה שוכבת האם על צדה במיטה והתינוק שוכב אף הוא על צדו כשפניו אליה ופיו נצמד לשד ("בטן לבטן"). יד האם הקרובה אל התינוק מקיפה את ראשו וגבו ותומכת בו שלא יתגלגל. מיניקות רבות מוצאות את התנוחה הזאת כנוחה ביותר לגב, וכן כמפחיתה עייפות.
  • בתנוחה האינסטינקטיבית האם נמצאת במצב של חצי שכיבה, והתינוק עליה במנח אורכי, כשבטנו על בטנה, והוא מגשש את דרכו אל השד.[25]

בתנוחה הקלאסית ובתנוחת ה"פוטבול" ניתן להיעזר בכרית הנקה (בצורת חצי סהר או פרסה ארוכה) התומכת בתינוק ומקלה על האם להחזיקו. בהנקת תאומים כמעט שאי אפשר להניק בלעדיה, שכן האם זקוקה לשתי ידיים פנויות כדי לקרב כל אחד מהתאומים אל השד.

תמיכה בהנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדורות האחרונים נשים לא קיבלו מידע מהימן בנוגע להנקה, והנורמה החברתית הייתה, בעידודם של הרופאים, שאין צורך להניק את התינוק יותר מחודשים ספורים, ואפילו עדיף להזין את התינוק בתרכובות מלאכותיות. רופאים גם לא ידעו כיצד לייעץ לנשים שנתקלו בקשיים בהנקה, והן גם לא יכלו לקבל ייעוץ מהנשים המבוגרות בסביבתן, משום שגם הן לא הניקו.

כיום, בעקבות מחקרים בנושא, גברה המודעות לחשיבות ההנקה, ורופאים, מיילדות ואחיות עוברים השתלמויות בנושא. בארץ פועלות מדריכות ויועצות הנקה שעוברות הכשרה מקצועית, ונותנות ייעוץ ותמיכה בהנקה בתשלום או בהתנדבות.

הנקה בתרבויות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקה בתרבויות העולם
צילום שחור לבן של אם מניקה

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההנקה מוזכרת במקורות שונים ביהדות.[26] במקרא ניתן למצוא אזכורים להנקה, לדוגמה: "מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה" (בראשית, כ"א, ז'), "ותשב האשה, ותינק את בנה עד גמלה אותו" (שמואל א', א', כ"ג). במקרא נזכרות נשים שהועסקו כמיניקות לדוגמה: "וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה..." (בראשית,כד,נט), וכן "...האלך וקראתי לך אשה מינקת..." (שמות, ב, ז). את התינוק, ניתן להניק ללא הגבלה, כפי שמשתמע מדברי התוספתא: "מה דד זה עיקר לתינוק והכל טפל לו, כך היה המן עיקר לישראל והכל טפל להם. דבר אחר: מה הדד אפילו תינוק יונק הימנו כל היום אין מזיקו, כך נעשה המן, שאפילו ישראל אוכלו כל היום כולו אין מזיקו" (תוספתא סוטה ו, א). נראה שבדרך כלל הניקו את התינוקות עד גיל שנתיים וכפי שנאמר בברייתא (כתובות נט, ב) "יונק תינוק והולך עד כ"ד חודש". גמילה מוקדמת הייתה נחשבת כמסוכנת לתינוק, וחז"ל התירו את השימוש באמצעי מניעה להריון כדי למנוע סכנה כזאת, וכפי שמופיע ביבמות: "שלוש נשים משתמשות במוך - קטנה, מעוברת ומניקה... מניקה שמא תגמול בנה וימות" (יבמות יב, ב).

חלב אם נחשב ביהדות כפרווה, ולכן בשלב בו תינוקות מערבים אכילה עם יניקה, מותר להניק גם תינוק שאכל מאכל בשרי.[27]

באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האסלאם, אם נשואה שאינה שפחה, חייבת להניק את היילוד, מומלץ עד גיל שנתיים. סורה 4 בקוראן אוסרת בפסוק 23 על קיום יחסי מין עם אמהות, דודות, אחיות, מניקות שהניקו את האדם, בנות אח, בנות אחות ובנות שינקו מאותה מינקת שהניקה את האדם. כך גם מספר הקוראן על המניקות של מוחמד (ח'לימה ותויבה).

איסור קיום יחסי המין (והנישואין) בין אחים להנקה יצר באסלאם התנגדות לבנק חלב, כי אי אפשר לדעת מי קיבל חלב של איזו אם מהבנק ולכן יש חשש לנישואין בין אלו האסורים בנישואין.

תחליפים להנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) סדר העדיפות של האפשרויות להזנת התינוק בחודשיו הראשונים הוא: במקום הראשון חלב אם בהנקה, במקום השני חלב אם שאוב, במקום השלישי חלב אם מאמא אחרת ובמקום הרביעי תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות).

  • חלב אם שאוב: אם מניקה יכולה לשאוב את החלב שלה באמצעים שונים. הדרך המקובלת בעולם המערבי היא שאיבתו באמצעות משאבה אך ניתן גם לסחוט את החלב ידנית.
  • חלב אם מאם אחרת: בעבר היה מקובל מקצוע המינקת, אולם כיום הוא נדיר בעולם המערבי. אפשרות נוספת היא "בנק חלב". בישראל לא קיים בנק חלב מסודר אולם יש אתר אינטרנט המרכז אמהות המעוניינות לתרום חלב אם לאמהות אחרות. תרומת חלב אם יכולה להיות בעייתית כשאינה מבוצעת בזהירות. אם האם החולה נשאית או חולה במחלות מין הן יכולות לעבור בחלב. כמו כן, אם החלב לא אוכסן כראוי הוא עלול להתקלקל.
  • תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל): מבוססת על חלב פרה או על סויה, בתוספת מרכיבי תזונה שונים. תמ"ל משווק לרוב לצרכנים כאבקה, לה יש להוסיף מים מורתחים בהתאם להוראות היצרן, לערבב ולהביא לטמפרטורה המתאימה להזנת התינוק. בבתי יולדות מצוי תמ"ל נוזלי מוכן לשימוש בבקבוקים חד-פעמיים; במקומות רבים ניתן לקנות פורמולה נוזלית בחנויות ובבתי מרקחת.

את החלב השאוב או התמ"ל אפשר לתת לתינוק בבקבוק לתינוקות וזוהי האפשרות הנפוצה. אולם ניתן גם לתת לתינוק את החלב בכוס, בכפית, במזרק או בצינורית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גל ונטורה, השָד שיצא מן הבקבוק: הנקה ותחליפיה באמנות הצרפתית במאה התשע-עשרה, הוצאת מאגנס, 2013.
  • שלי גת, עינת טלמון, ורד לב, המדריך הישראלי להנקה, עם עובד, 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Institute of Medicine (US) Committee on Nutritional Status During Pregnancy and Lactation, Milk Composition, National Academies Press (US), 1991. (באנגלית)
  2. ^ http://www.health.gov.il/hozer/bz25_2012.pdf
  3. ^ ההענקה שבהנקה, באתר משרד הבריאות
  4. ^ [www.health.gov.il/units/spoke/hanaka.doc מדריך הנקה 2006], עמוד 6, באתר משרד הבריאות
  5. ^ הנקה מפחיתה סיכון לסוכרת, באתר דוקטורס
  6. ^ משרד הבריאות קובע: תינוק שיונק חכם יותר, באתר ישראל היום
  7. ^ 2=[1], באתר הניו-יורק פוסט מה 29.3.2017
  8. ^ Picciano, M. F., Pregnancy and lactation: Physiological adjustments, nutritional requirements and the role of dietary supplements, The Journal of Nutrition
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 9.6 9.7 9.8 9.9 Susana Ares Segura, José Arena Ansótegui, N. Marta Díaz-Gómez, en representación del Comité de Lactancia Materna de la Asociación Española de Pediatría, The importance of maternal nutrition during breastfeeding Do breastfeeding mothers need nutritional supplements?, Anales De Pediatria (Barcelona, Spain: 2003), 84, June 2016, עמ' 347.e1–7 doi: 10.1016/j.anpedi.2015.07.024
  10. ^ 10.0 10.1 Dewey, K. G., Impact of breastfeeding on maternal nutritional status. Protecting infants through human milk, Springer
  11. ^ Institute of Medicine, Nutrition during pregnancy, Natl Academy Pr
  12. ^ Carlson, S. E, Docosahexaenoic acid supplementation in pregnancy and lactation, The American Journal of Clinical Nutrition
  13. ^ Kamelska, A. M., Pietrzak-Fiecko, R., & Bryl, K, Variation of the cholesterol content in breast milk during 10 days collection at early stages of lactation, Acta Biochimica Polonica
  14. ^ Carlson, S. E, Docosahexaenoic acid supplementation in pregnancy and lactation, The American Journal of Clinical Nutrition
  15. ^ 15.0 15.1 Allen, L. H, Multiple micronutrients in pregnancy and lactation, The American Journal of Clinical Nutrition
  16. ^ Dawodu, A., & Tsang, R. C, Maternal vitamin D status: Effect on milk vitamin D content and vitamin D status of breastfeeding infants, Advances in Nutrition: An International Review Journal
  17. ^ Dawodu, A., Zalla, L., Woo, J. G., Herbers, P. M., Davidson, B. S., Heubi, J. E., & Morrow, A. L., Heightened attention to supplementation is needed to improve the vitamin D status of breastfeeding mothers and infants when sunshine exposure is restricted, Maternal & Child Nutrition
  18. ^ Heiskanen, K., Siimes, M. A., Perheentupa, J., & Salmenper, L, Risk of low vitamin B6 status in infants breast-fed exclusively beyond six months, Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition
  19. ^ Graham, S. M., Arvela, O. M., & Wise, G. A, Long-term neurologic consequences of nutritional vitamin B 12 deficiency in infants, The Journal of Pediatrics
  20. ^ Lamers, Y, Folate recommendations for pregnancy, lactation, and infancy., Annals of Nutrition and Metabolism
  21. ^ Olausson, H., Goldberg, G. R., Laskey, M. A., Schoenmakers, I., Jarjou, L. M., & Prentice, A., Calcium economy in human pregnancy and lactation, Nutrition Research Reviews
  22. ^ Moran, V. H., Skinner, A., Medina, M. W., Patel, S., Dykes, F., Souverein, O. W., . . . Lowe, N. M., The relationship between zinc intake and serum/plasma zinc concentration in pregnant and lactating women: A systematic review with dose–response meta-analyses, Journal of Trace Elements in Medicine and Biology
  23. ^ Picciano, M. F., & McGuire, M. K. (, Use of dietary supplements by pregnant and lactating women in north america, The American Journal of Clinical Nutrition
  24. ^ Donnay, S., Arena, J., Lucas, A., Velasco, I., & Ares, S., Iodine supplementation during pregnancy and lactation. position statement of the working group on disorders related to iodine deficiency and thyroid dysfunction of the spanish society of endocrinology and nutrition, Endocrinologa Y Nutricin
  25. ^ http://www.beofen-tv.co.il/alon/2011/03/biological-nurturing/
  26. ^ ד"ר שמואל קוטק, ההנקה במקורות היהדות - היסטוריה והלכה
  27. ^ שולחן ערוך יורה דעה סימן פא סעיף ז

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.