פרוטוקול

עמדת הקלדנים כותבי הפרוטוקול בבית המשפט העליון

פרוטוקול ישיבת הייסוד של האגודה למען הלהט"ב בישראל, 1975

פְּרוֹטוֹקוֹל (נקרא בעברית גם פרטיכל וזיכרון דברים) הוא המסמך הנכתב במהלך דיון שבו משתתפים אחדים, ומסכם את שנאמר באותו דיון, ובכך מהווה בסיס להמשך ההתייחסות לדיון.

מרכיבי הפרוטוקול:

• מועד קיום הדיון (תאריך, ולעיתים גם שעה).
• כותרת הדיון, למשל "ישיבה של ועדת הכספים לדיון בהורדת מיסים".
• רשימת המשתתפים בדיון. לעיתים נעשית הבחנה בין משתתפים קבועים ובין אורחים שהוזמנו לדיון מסוים.
• זיהוי רושם הפרוטוקול. רושם הפרוטוקול הוא לעיתים אדם שמקצועו בכך, ואף שהוא נוכח בדיון, הוא אינו משתתף בו. פעמים אחרות רושם הפרוטוקול הוא אחד ממשתתפי הדיון, הרושם את הפרוטוקול בנוסף להשתתפותו.
• תוכן הדיון. זהו לבו של הפרוטוקול והוא מציג את שנאמר בדיון. לתוכן זה שתי וריאציות עיקריות:
  • רישום של דברי המשתתפים בדיון, בדיוק כפי שנאמרו (כולל התבדחויות, קריאות ביניים ונאצות). צורת רישום זו מאפיינת פרוטוקולים של מליאת הכנסת (המתפרסמים ב"דברי הכנסת") ושל ועדותיה. פרוטוקול מסוג זה נקרא פרוטוקול סטנוגרמי. בפרוטוקול מסוג זה עולה לעיתים הדרישה למחוק מהפרוטוקול, כלומר להתייחס לדברים שנאמרו כאילו לא נאמרו, משום שיש בהם פגיעה קשה בחלק מהשומעים.
  • רישום תמציתי של עיקרי הדברים שנאמרו בדיון, ובפרט ההחלטות שהתקבלו בו.

הפרוטוקול מופץ בראש ובראשונה למשתתפי הדיון. לעיתים מופצת תחילה טיוטה שלו, לשם קבלת הערות של משתתפי הדיון, ורק לאחר אישורם מופצת גרסה סופית. לעיתים מובא הפרוטוקול (בחלקו או במלואו) גם לידיעת מי שלא השתתפו בדיון, אך הדיון נוגע לו.

פרוטוקול במשפט העברי

המנהג לתעד את מהלך המשפט מוזכר כבר במשנה: ”מַתְנִי' מָצָא אִיגְּרוֹת שׁוּם וְאִיגְּרוֹת מָזוֹן. שְׁטָרֵי חֲלִיצָה וּמֵיאוּנִין וּשְׁטָרֵי בֵירוּרִין וְכׇל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין הֲרֵי זֶה יַחְזִיר... גְּמָ' מַאי שְׁטָרֵי בֵירוּרִין הָכָא תַּרְגִּמוּ שְׁטָרֵי טַעֲנָתָא רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד” (מסכת בבא מציעא דף כ' עמוד א')

במשנה מוזכרים מספר סוגי שטרות שאם נמצאו - צריך להחזירם. אחד מהם הוא "שטר בירורים". בגמרא ישנן שתי שיטות לגבי מהותו של השטר הזה:

א. שיטה ראשונה שנהגה בבבל היא שזה שטר "טענתא" שזה אומר (לפי פירוש הרשב"ם) שטר שבו תועד כל מהלך המשפט והטענות של הצדדים, על מנת שאף צד לא יוכל לחזור בו בהמשך.

ב. לפי שיטת רבי ירמיה מדובר בשטר שמתעד את בחירת הדיינים של שני הצדדים (כל אחד רשאי לבחור דיין אחד, ואת הדיין השלישי בית הדין בוחר) שגם הוא נועד למנוע את חזרתם מבחירה זאת מרגע שהשטר נחתם.

לפי שתי השיטות (אבל בעיקר לפי השיטה הראשונה) ניתן ללמוד שכבר מהמאה הראשונה או השנייה לספירה הייתה הקפדה על תיעוד מהלך המשפט.

פרוטוקול במשפט הישראלי

חובת ונוהלי ניהול פרוטוקול מוסדרים בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ועיקריו: הפרוטוקול- לפי סעיף 68א ישקף נכונה את כל הנאמר ומתרחש בדיון בהתייחס למשפט, כולל שאלות והערות השופט, טענות הצדדים וחוות הדעת. הפרוטוקול יכלול את כלל כתבי הטענות לרבות חוות דעת מומחים, מסמכים ותעודות שהוגשו והוצגו בפני בית המשפט בין אם בשלב הצגת הטענות או בעת הדין בבית המשפט. אחריות קיום תיעוד המשפט ונאמנותו על השופט מנהל התיק.

בסוף הדיון בעלי הצדדים רשאים לקבל עותק מהפרוטוקול. במקרה של שיבוש דברים ותוך 10 ימים ממועד מסירת הפרוטוקול, בבקשת בעל הדין שדבריו שובשו רשאי בית הדין לאחר דיון עם כלל בעלי הדין לתקן הרישום בפרוטוקול.

לפי סעיף 2 ב"תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018":

"הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה."

הקלטת דיון- לפי סעיף 68ב תיעשה רק בבקשת אחד או יותר מבעלי הדין ועל חשבונו. אלא אם החליט בית המשפט שלא לאשר את הבקשה מטעמים מיוחדים וכל עוד הדיון מתועד באופן אמין או מדויק אחר. אם בית המשפט אישר הקלטה; ההקלטה תוגש לבית המשפט לשמירה כמשויכת לתיק ותתאפשר לכל בעל דין בתיק גישה להקלטה. הקלטה לא תיחשב לפרוטוקול דיון.

איסורי פרסום- לפי סעיפים 68,70 קיים איסור פרסום או הפצה, כמו צילום והקלטה של חומר משפטי שהתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם בית המשפט אישר אחרת. דיונים יתקיימו בדלתיים סגורות בעניינים הקשורים בלשמור על ביטחון המדינה, מניעת פגיעה ביחסי החוץ של ישראל, הגנה על המוסר, הגנה על חסרי ישע, הגנה על עד, בענייני אלימות במשפחה. נוהל זהה בהתייחס למשפט במעורבות קטין או עבריינות מין. איסור פרסום בהתייחס לתביעת פיצויים בעניין נזקי גוף (למעט עוגמת נפש), אלא אם התיר זאת בעל הדין התובע. מעבר לכך, רשאי בית הדין למנוע, לאסור או לבטל אפשרות פרסום אם רואה בכך צורך בהגנה על ביטחונו של בעל הדין, עד או גורם אחר שהיה מעורב בתיק. כמו במטרה למנוע פגיעה בפרטיות לאור חשיפת מידע רפואי כפי שנקבעו גם ב"חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו-2005".

על פי סעיף 71 קיים עונש מאסר של שנה על כל פרסום או כל עניין אחר הקשור במשפט פלילי רץ ושעלול להשפיע על מהלך משפט תקין, אובייקטיבי וללא משוא פנים ובתוך כך שעלול להשפיע על שיקוליו של השופט במשפט ובמתן פסק הדין. במקרה ונמצאה עליה שכזו, על פי סעיף 77, הדבר מהווה סיבה לפסילתו של אותו שופט מהתיק - בציון הדבר על ידי הצד המייצג של בעל הדין הרלוונטי במהלך דיון. העניין חל גם אם נמצא ניגוד עניינים בין השופטים בתיק לבין אחד מבעלי הדין או תוכן התיק המנוהל/שהוגש. וגם אלו חייבים להיות מתועדים בפרוטוקול התיק; לרבות שינויי שופטים במהלך המשפט או הדיונים וסיבתם. הפניות בית המשפט לבוררות או גישור ייעשו רק באישור כלל בעלי הדין; כשבוררות מחייבת מרגע ההסכמה על הבורר וגישור מחייבת רק אם כלל הצדדים השלימו את כלל שלבי הגישור, ולא פרשו מהתהליך לאור תחושת הטייה.

לפי סעיף 251 לחוק העונשין העונש על "פרסום מסולף של דיון משפטי" שלא בתום לב הוא 6 חודשי מאסר.

קישורים חיצוניים

• פרוטוקול או פרטי-כל, באתר האקדמיה ללשון העברית, 5 בנובמבר 2013