פרידה (זוגיות)

המונח פרידה מתייחס לסיום של מערכת יחסים זוגית אינטימית בכל דרך, מלבד מוות. המעשה מכונה בדרך כלל "לעזוב [מישהו]" בסלנג, כאשר הפרידה יזומה על ידי שותף אחד.^[1]^[2]^[3]^[4] המונח פחות מיושם על ידי זוג נשוי, כאשר פרידה של זוג נשוי נקראת בדרך כלל פרידה או גירושין. כאשר זוג מאורסים המיועדים להינשא נפרד, זה נקרא בדרך כלל "אירוסים שבורים".

סוזי אורבך (1992) טענה כי פירוק מערכות יחסים של זוגיות ומגורים יכול להיות כואב יותר מאשר גירושין מכיוון שמערכות יחסים לא זוגיות אלה מוכרות פחות מבחינה חברתית.^[5]

סיבות לפרידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידה יכולה לקרות כאשר אדם אחד אומלל במערכת היחסים בו הוא/היא נמצאים. במקרים הללו נהוג לומר שצד אחד דרש לסיים את הקשר.

ישנם גם מערכות יחסים שמסתיימות משום ששני הצדדים אינם מרוצים. במקרים הללו נהוג לומר שהפרידה הייתה "הדדית".

אנשים במערכות יחסים עשויים בדרך כלל להיות אומללים בשל הבדלים בגילאים, באינטליגנציה, במשיכה הגופנית.

צער[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפרידה אנשים עשויים להרגיש צער או אומללות. אישיותם או "תחושת הערך העצמי" עשויה להשתנות.

אנשים עשויים להזדקק לזמן להחלים לאחר הפרידה. הדבר בדרך כלל יהיה תלוי באורך של מערכת היחסים.

פרודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פרוד (מצב משפחתי)

בני זוג נשואים שעברו לחיות בנפרד זה מזה, מתוך כוונה, לפחות של אחד מהם, להתגרש, קרויים פרודים. במדינות מסוימות מצב זה הוא מצב פורמלי, הכרוך בפנייה של בני הזוג לבית המשפט להכרה במצב זה. באחרות זהו מצב לא פורמלי, הנוצר במעבר של אחד מבני הזוג לדירה אחרת, אך לעיתים יש לו גם השלכות פורמליות.

בישראל חיים בנפרד של בני זוג אינם מצב פורמלי, אלא מצב שנוצר במעבר של אחד מבני הזוג לדירה אחרת. עם זאת, אחדים מחוקי מדינת ישראל, כמו גם פסיקתם של בתי המשפט, מתייחסים למצב זה בעת קביעת זכויותיהם של בני הזוג.