גירושים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טקס גירושין יהודי. נירנברג, 1724

גירושים (מקובלת גם הצורה "גירושין") הם הסיום הפורמלי של קשר נישואים בין שני בני זוג. קודם לגירושים קורה שבני הזוג חדלים לגור יחד, ולמעשה חדלים לתפקד כזוג נשוי (מצב הקרוי פרוד), אך הגירושים הם האקט הפורמלי המסיים את הנישואים.

זכויות שמעניקה המדינה לאנשים שאינם נשואים ניתנות לעתים גם לבני זוג נשואים החיים בנפרד, גם ללא גירושים, אך לאקט הגירושים משמעות כבדת משקל מבחינות שונות. במדינות שבהן אסורה ביגמיה, רק לאחר הגירושים רשאי בן הזוג להינשא לאחר.

לרוב גירושים כרוכים בהסדר פירוק שיתוף כלכלי ולעתים קרובות גם בהסדר משמורת ומזונות לגבי ילדים משותפים. הסדרים אלו, כמו כל הסדרי פירוק שיתוף, יכולים להיכפות על ידי בתי דין או להתבצע בהסכמת הצדדים, לעתים עוד בהסכם טרום נישואים, אולם המדינה מותירה לעצמה את הקביעה הסופית בכל הקשור לגירושים והורות לאחר גירושין או פרידה, והסכמים לגביהם כפופים לאישור בתי הדין המוסמכים.

גירושים על פי דתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנצרות הקתולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדת הקתולית אינה מאפשרת לבני זוג להתגרש. בעקבות זאת, במדינות קתוליות רבות לא הייתה אפשרות חוקית להתגרש. אולם, מדינות קתוליות רבות שינו חוקיהן ומאפשרות לזוגות להתגרש, בניגוד לדת הקתולית. באירלנד חוקק חוק הגירושין בשנת 1996. בשנת 2005 חוקק בצ'ילה חוק המאפשר גירושין לבני זוג אשר חיו בנפרד במשך יותר משנה, בשנת 2011 לאחר משאל עם הותרו הגירושים במלטה ובכך נותרו קריית הוותיקן והפיליפינים כמדינות היחידות אשר בהן אין תוקף חוקי לגירושים.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות נעשים הגירושים על ידי כך שהבעל נותן לאישה גט. ביהדות התלמודית הייתה דרך לגבר לגרש את האישה בעל כורחה, אולם, בעקבות תיקון שעשה רבנו גרשום מאור הגולה, ונתקבל בכל עם ישראל, כבר אלף שנה אסור לגרש אישה בעל כורחה ובמיוחד אסור לקחת אישה שנייה טרם הגירושים מהאישה הראשונה.[1]

בדת היהודית, לא רק שאסור לאישה נשואה ולגבר שאינו בעלה לקיים יחסי מין, אלא שהצאצאים מיחסים אלו נחשבים לממזרים. אדם שבן או בת זוגו מסרב להתגרש ממנו קרוי מסורב גט. גבר או אישה שבן זוגם נעלם טרם מתן הגט או שנבצר ממנו לתת גט, מוגדרים עגונים. על פי הרבנות, במקרה של פטירת הבעל מצווה על אבי ואח הבעל המנוח, במידה ואינם מעוניינים לשאת את אלמנתו, לבצע ייבום וחליצה לאלמנה.

בשפות המשמשות את יהודי אתיופיה - אמהרית, טיגראינית ובעבר גם קווארה וכיילה - נפוץ הביטוי "איהיל ווהאצ'ין אלקוואל" ("מזוננו ומימינו אזלו" בתרגום מילולי לעברית), המרמז בלשון נקייה כי יסודות הזוגיות נמוגו ובני הזוג מבקשים להתגרש. המזון מסמל את הקשר הגופני בין בני הזוג והמים מסמלים את הקשר הרגשי ביניהם.[דרוש מקור]

באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגי גירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך הגירושים יכול לעיתים להימשך חודשים ואף שנים. הרבנות לרוב מנסה לעכב את הגירושים במטרה לסייע לזוג בתיקון זוגיותם ומניעת פירוק התא המשפחתי. משפחות מסוימות אף מנסות להיוועץ ביועץ זוגיות במטרה שלא להגיע לשלב הגשת הבקשה לגט. הגט אינו מתקבל עד שבית הדין סמוך ובטוח כי הילדים מוגנים באופן מתאים. במידה ונמצא כי ההורים אינם מתאימים להמשיך בחזקת הילד, בית המשפט מעבירו לאפוטרופסות צד שלישי, כמו משפחת אומנה.

הפרת הבטחת נישואין - בית משפט השלום בירושלים (לתביעות קטנות) קבע במקרה של ביטול חתונה, שאביו של החתן אשם כנגד הכלה באשמת הפרת הבטחת נישואין, וכי על אבי החתן לפצות את הכלה ומשפחתה על ביטול חתונה, תוך כיסוי כלל הוצאות החתונה ששולמו, כולל דמי שכירות עבור יחידת דיור שיועדה לבני הזוג ולא הושכרה חודש ימים.[2][3]

גירושים אמוציונלים - תקופה בה מתגלעים קונפליקטים בין בני הזוג, בין אם קונפליקט גלוי או סמוי, וקונפליקט תמידי או זמני המפלג את המשפחה לשתי מחנות.[4]

גירושים פורמליים - מועד סיום תהליך הגירושים באופן רישמי, בו ניתן הגט ונרשם על ידי הרשות המוסמכת לכך, לרוב בתי הדין הרבניים או בית משפט לענייני משפחה. מצב זה יכול שיהא תוך כדי שההורים עדיין גרים באותו הבית או לאחר שהם כבר גרים בנפרד. לאחר הגירושים וההפרדות הפיזית של ההורים לבתים נפרדים, יתכנו נישואים שניים של אחד מהם ובכך יתווסף הורה חורג חדש בבית, מצב שעלול להכביד על הילד עוד יותר.[5]

דרכים נוספות לסיום זוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטול מעמד ידועים בציבור - על מנת לבטל מעמד של ידועים בציבור יש לגשת לאישור בית המשפט במעמד שני בני הזוג.[6] לעיתים מותר רק להודיע זה לזה על הפרידה.[7]

ביטול תעודת זוגיות - מתקיים בעיקר בקהילה הלהט"בית או גם בקרב. על בני הזוג להודיע אחד לשני על פרידתם, ולהחזיר את תעודות הזוגיות המקוריות לארגון משפחה חדשה.[8]

סיבות לגירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדלים תרבותיים ודתיים- מחקרים שונים העלו כי בישראל חלה עליה בבחירת בני זוג על בסיס השכלה ופחות על בסיס דתי, אתני ולאומי, וכי חלה עליה באי-יציבות ובגירושים בנישואים מסוג זה במקרי פערים על בסיס דתי, אתני ולאומי, ובפרט במקרי חוסר התאמה דתית.[9] גם חוסר עניין מצד בני הזוג לאורך זמן ומחסור במכנה וחוויות משותפות יכול להוביל בסופו של דבר לגירושים.[10]

בגידה- קיימים גירושים בעקבות בגידה מצד אחד מבני הזוג, במידה והאישה בגדה בבעלה לרוב ברבנות מעודדים את הגבר במתן הגט. במידה והגבר בגד, קיימים רבנים הפוסקים כי אין לכפות גט בגין עילת בגידה.[11][10]

קשיים כלכליים והבדלים השתכרותיים- על-פי רחל לוי-שיף אחת מהסיבות לגירושים במאה ה-21 היא הרחבת יכולת השתכרות האישה ועליה בציפיות להגשמה עצמית בנישואים עצמם.[12] בנוסף, בעיות כלכליות אליהם המשפחה יכולה להיקלע לעיתים מובילים לבעיות זוגיות וגירושים על בסיס קשיים בכלכול המשפחה, בת הזוג והילדים.[10]

עבר בעייתי- עבר בעייתי מצד אחד או שני בני הזוג יכול להוביל לגירושים, במידה והדבר אינו מתקבל על דעת בן הזוג השני. עבר בעייתי יכול לכלול: ריבוי נשים, היסטוריה של מערכות יחסים מרובות, רציניות או לא רציניות מהעבר, היכולות לצוץ ולהעכיר על היחסים העכשווים עלולים להוביל לגירושים. צפייה בפורנו ושימוש בזנות, נטיה לאלימות, עבר פלילי או הפרעה נפשית.[13]

בעיות פוריות- בעיות פוריות מתמשכות וחשש מצד אחד מבני הזוג מהבאת ילדים יכולה להוות עבור בן הזוג השני עילה לגירושים. על פי ההלכה במקרה של בעיות פוריות מצד אחד מבני הזוג, בעיקר הגבר, יש לכפות מתן גט תוך פחות מ-10 שנים.[14][15]

פערים בעניין שיטת חינוך הילדים- נמצא כי פערים בעניין מספר הילדים הרצוי, דרך ושיטת חינוך הילדים יכולה לפגוע בזוגיות לאורך זמן, כשפערים שהיו שם מלכלתחילה ומתמשכים יכולים להוביל לפערים בלתי הפיכים ובלתי ניתנים לגישור ולבסוף לגירושים.

חוסר קיום יחסי אישות ואי-התאמה מינית- נמצא כי סיבה לגירושים יכולה לבוא גם מצד הגבר וגם מצד האישה בעניין חוסר סיפוק מיני.[10][16][17][10]

גירושים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודת גירושים שהונפקה בישראל בשנת 1951

במדינת ישראל, הדיון בהתרת קשר הנישואים ובהגדרת היחס לילדים שנולדו במסגרת הנישואים מתקיים בבית דין דתי על פי דתם של בני הזוג או בבית המשפט לענייני משפחה. אם בני הזוג שניהם יהודים בית הדין הדתי הוא בית הדין הרבני. את הדיון בחלוקת הרכוש המשותף ניתן לעשות בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה, בעבר לפי מרוץ סמכויות בהתאם להחלטתו של בן הזוג הראשון המבקש זאת ועתה כבר בצורה יותר מאוזנת.[18]

ישנן צורות רבות של גירושים בהסכמה, ללא מעורבות בית משפט, המרכזיות שבהן "גירושים בשיתוף פעולה" ו"גישור בגירושים". הליך "גירושים בשיתוף פעולה" נעשה על ידי צוות מומחים מתחומי המשפטים והטיפול. הליך "גישור בגירושים" נעשה על ידי איש מקצוע נייטרלי שמסייע לבני הזוג להגיע להסכמות.

היקף הגירושין בישראל גדל בשנת 2008 לעומת שנים קודמות. בשנה זו התגרשו 13,488 נשים וגילם הממוצע עמד על 38.1 שנה. מקרב הזוגות היהודים שנישאו בישראל בין השנים 1968-1971, כ-7 אחוז מהן התגרשו לאחר שמונה שנות נישואים; ומקרב הזוגות שהיו נשואים במשך כ-30 שנה התגרשו כ-13 אחוז.[19] עבודות אחרות מראות ששיעור הגירושין הכולל בישראל עומד על (בערך) בין 26%-27%, בהשוואה ל-35% במדינות האיחוד האירופי [1].

הליך הגירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קביעת החזקה על הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משמורת ילדים

המודל הלגאלי משפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד תחילת המאה ה-18 העיקרון היה שעל ההורה האב להחליט לטובת הילד, ובמקרה של גירושין הילד עובר לחזקת האב. מתחילת המאה ה-18 הוחל חוק לפיו הילד עובר לחזקת אמו במקרה של פרידה, אלא אם מדובר במקרים חריגים. יש הטוענים הדבר ביטא את המעבר מחברה חקלאית פטריארכלית לחברה עירונית תעשייתית. דבר שחיזק את הרעיון שעל הגבר לצאת לעבודה ועל האם להישאר בבית ולגדל את הילדים. בשנות ה-70 חלה מגמה שטענה כי הילד זקוק לאביו לא פחות משזקוק לאמו וכי קיימים אבות שילדיהם חשובים להם והפנויים מספיק לטפל בילדים כאמהות.[20] עיקרון זכויות הילד ורצון הילד טוען כי יש לקחת בשיקול דעת השופט את רצונו של הילד, בעניין מי יהיה האפוטרופוס שלו לאחר הגירושים. כשביכולת הילד לקבוע זאת לאחר גיל 6.[21]

המודל הפסיכו-סוציאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרון ההורה הפסיכולוג טוען כי ביכולתו של ההורה לספק את כלל צרכיו החומריים, הרגשיים, פסיכולוגיים, מילוליים, והאינדיבידואלים של הילד ולפעול לטובת הילד באופן רציף ומתמשך, גם במידה וההורים התגרשו, ומכאן ניתן להחליט מיהו ההורה שיוכל לספק לטובת הילד את כלל צרכים אלו. יש הטוענים כי הילד דרוש לשני הוריו במידה שווה ואף למשפחה הרחבה, זאת על-מנת לגבש זהות מינית, פיתוח מודל משפחתי (מהי המשפחה האידאלית מבחינתו) וקשרים בינ-דוריים. יש כאלו הפוסקים לטובת ההורה שיכול להעניק לילד רציפות במקום המגורים ובלימודים. בעבר דגלו בגישת החזקה המשותפת, תקופה מסוימת אצל האב ותקופה אחרת אצל האם, אך רעיון זה נפסל לאורך זמן, מתוך הרעיון שהילד זקוק ליציבות בחיו ומעבר עלול לגרום לחוסר יציבות.[22]

המודל ההלכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיקולי בתי הדין ברבנות הולכים לטובת ההורה שיש לו יותר אמצעים, שאין לו מגבלות פיזיות או נפשיות, שנוטה להעדיף מוסדות חינוך דתיים, בעל התנהגות מוסרית בתחום המין, בעד הצד היהודי בגירושים במידה ואחד מבני הזוג היו גרים או נוכריים, והולכים לרעת מי שהאשמה בידו בעניין פירוק התא המשפחתי.[23]

השפעת גירושים על הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים רבים מעידים על כך שזוגות רבים נמנעים מגירושים בגלל הילדים, לאור כך שלרוב תהליך הגירושים הוא תהליך ארוך ומייגע וגורר השפעות רגשיות על בני הזוג והילדים כאחד. כמו כן מביא להוצאות כלכליות כבדות על המשפחה.[24] נמצא כי מספר קטן יותר של ילדים בזוגיות מקל על תהליך הגירושים.[25]

אובדן הורה - חשש כי בעקבות הגירושין יאבד הילד קשר עם אחד מהוריו.[24] כשהורה יחיד נשאר לטפל באופן רציף בילדים תוך ניתוק הקשר עם הצד השני. חוקרים שונים מגדירים את הגירושים כבעלי "סימפטומים רדומים" המתחילים עם רצון ההורים להתגרש וממשיכים ויכולים להשפיע על הילדים גם הרבה לאחר הגירושין. הילדים מאוחר יותר יאלצו להתמודד עם מערכות היחסים החדשות של ההורים הגרושים, לעיתים אף תוך חווית גירושים נוספים מצד ההורים. דבר שיכול להוביל להשלכות פסיכולוגיות ורגשיות בלתי הפיכות שישפיעו על רווחתם הנפשית, דימוי עצמי תפקוד ויכולת הסתגלות במגוון מדדים רגשיים, לימודיים, התנהגותיים וחברתיים בנוסף להשפעות וקשרים עם ההורים, הכוללים: הסתגלות אקדמית, תעסוקתית וכלכלית. קשיים הסתגלותיים כגון נטייה לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים, בעיות בדימוי העצמי, רווחה ובריאות נפשית, יכולת התמודדות עם מצבי לחץ, יכולת ההתמודדות במערכות יחסים בינאישיות ואינטימיות, גישות ועמדות לגבי זוגיות, התנהגות במערכות יחסים זוגיות, שביעות רצון מהזוגיות ואיכות בזוגיות. בנוסף לכך נישואים מחדש של הורים גרושים עלולים לגרום ללחץ על הילדים לאור העובדה שנישואים אלו מבטלים כל סיכוי לאיחוד מחודש בין ההורים. כשקושי נוסף שיוצרים נישואים מחדש הם ניסיון ההורה החורג להרחיק את האב או האם (ההורה המשמורן) מבת או בן זוגה הראשונים וכן את הילדים מנישואים אלו, דבר שגורם לילדי גירושים אלו להרגיש כי קולם אבד וכן כעס על כך שההורה החורג קיבל עליהם סמכות הורית. דבר שבנוסף גורם לירידה בתמיכה החברתית והסביבתית כלפי הילד להורים הגרושים שנישאו מחדש, כשבבגרותם הם הופכים להיות בעלי סיכון גבוה יותר לירידה בתמיכה החברתית והסביבתית.[12][26]

כעס על ההורים - ילדים להורים גרושים לרוב מרגישים חסך וצער על שלא גדלו במשפחה שלמה, וכעס על ההורים הגורשים על היותם כושלים בתפקיד ההורי, חלשים, חסרי אונים ויכולת.[12][27]

שינוי אמביציוני ותודעתי - גירושים מובילים לאמביציה נמוכה, חוסר במטרות מוגדרות ותחושת חוסר אונים בצורה ארוכת טווח בקרב הילדים. בנוסף לדימוי עצמי נמוך, האשמה עצמית, חוסר מוכנות ליחסים בוגרים, תחושת חוסר שליטה בחייהם, קושי בהתמודדות במצבי לחץ, תחושות של בדידות ועצב, חשש מנטישה, בגידה ודחייה. בנוסף נמצא כי ילדים להורים גרושים בעלי נטייה גבוה יותר לאיבוד שליטה, פחד מנטישה, ללחץ ומצוקה. לרוב גם נמצא כי ילדים להורים גרושים נוטים להאשמה עצמית גבוהה יותר, גם בגירושי הוריהם.[12]

שינוי בריאותי - ילדים להורים גרושים סובלים מיותר בעיות בריאותיות כרוניות.[12]

שינוי כלכלי - גירושים מובילים להרעה במצב כלל המעורבים בתהליך,[24] ולירידה משמעותית במשאבים הכלכליים, כולל שיעורים פרטיים, ספרי העשרה, חוגים ומחשבים. כשגורשים אופיינו לרוב כבעלי הכנסה ונכסים נמוכים ופחותים יותר, ומאופיינים בלחצים כלכליים גבוהים יותר. בנוסף נמצא כי נשים גרושות לרוב נאלצות לעבור דירה לשכונות בהן שירותי הבריאות והקהילה, מסגרות החינוך ותנאי המגורים ברמה נמוכה יותר. דבר העלול להשפיע לרעה על התזונה והבריאות הכללית של הילדים, דבר שעלול להוביל ל"פרנטיפיקציה", היפוך תפקידים בו הילד נאלץ לקחת על עצמו את תפקידי ההורים ולצאת לשוק העבודה על-מנת לתמוך כלכלית בהורים ובאחים, לעיתים אף תוך נטישת הלימודים ופגיעה בבגרות ובמעמד התעסוקתי והאקדמאי והקרבת צרכיו העצמיים לתשומת לב, נחמה ותמיכה. קיימים מספר חוקרים הטוענים כי הטלת מטלות אלו על הילד עלולים להיות הרסניות במידה והמשימות המוטלות על הילד מרובות, מהוות בסיס לזהותו ואינם מותאמים לגילו ולשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא ואף עלול לגרום לחסכים בעתיד. דבר הבעייתי במיוחד אם הילד אינו זוכה להערכה, ואף עלול לגרום לדרדור במצבו הבריאותי ולבעיות כספיות. כשהדבר נפוץ יותר בקרב הבנות. גירושים לרוב מובילים לחוסר יציבות ומעבר דירה ושינוי בתי ספר באופן תדיר. תוך ניתוק הילד מסביבתו, חבריו, שכניו וכו' דבר הפוגע ביכולתו הלימודת וביכולת הסתגלות הילד. עם זאת קיימים חוקרים הטוענים כי גירושים עלולים להיות בעלי השלכות כלכליות חיוביות על הילדים בצורת יצירת מערכות יחסים חדשות מספקות, בהשוואה לזוגיות הראשונה ובתוך כך שיפור התנאים הכלכלים ותפקיד ההורות.[12]

שינוי חינוכי וסביבתי - לפי רחל לוי-שיף הגירושים משפיעים ומביאים לשינויים ארוכי טווח בחינוך ובהתפתחות הילד ועלולים להוביל למשבר קשה שכולל צורך בסיפוק תחושת תמיכה, הגנה וביטחון. ועלולים להוביל לתוצאות אלימות שיאלצו את הילדים להתמודד עם אירוע טראומטי, תחושת אובדן ונטישה הכוללים לעיתים גם כעס, האשמה עצמית, בדידות וחוסר אונים. עוד נמצא כי ילדים להורים גרושים נוטים פחות להשכלה גבוהה, בעלי הישגים לימודיים נמוכים יותר גם במדדים התעסוקתיים: כולל אוטונומיה בעבודה, יוקרה תעסוקתית, וסיפוק מהעבודה, בנוסף נוטים יותר לנשור מהלימודים. ילידים להורים גרושים אופיינו כבעלי התנהגות בעייתית ואלימות כמו פעילות מינית מוקדמת, ושימוש רב יותר בסמים ובאלכוהול. נמצא כי תמיכה חברתית או חבר/ה טוב/ה בתקופה זו יכולה למתן דיכאון, הערכה עצמית נמוכה וקשיים התנהגותיים.[12][27][28][26]

פגיעה בדמות ההתקשרות - על פי תאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי מערכת ההתקשרות היא מערכת מולדת שתפקידה להגן על התינוק מאיום וסכנה ותפקידה המרכזי הוא הגברת סיכויי הפרט לשרוד ולהתרבות. דמויות ההתקשרות הראשוניות הן ההורים ובעיקר האם. ועל דמויות התקשרות אלו לספק עבור התינוק זמינות, תגובתיות ורגשיות. אך גם לענות על צרכים פיזיולוגים הכוללים הגנה, תמיכה והרגעה בשעת איום דרך התנהגות הכוללות בכי, יצירת קשר עין, חיוך או חיפוש אקטיבי אחר דמות ההתקשרות והיצמדות אליה. דבר המאפשר לתינוק להתרחק בהדרגה מדמות ההתקשרות, תוך שמירה על קשר עימו כ"חוף מבטחים" ו"בסיס בטוח". תינוק ללא דמות התקשרות לרוב נקלע למצב חשש תמידי מפרידה, ופחד ממצבים ואנשים חדשים. קיימים ארבעה סגנונות התקשרות: (1) הסגנון הבטוח - מודל חיובי של העצמי והאחר, בטוח בעצמו ומעוניין בקרבה ואינטימיות רגשית עם האחר והסביבה. (2) הסגנון החרד - בעל הערכה עצמית נמוכה הפוחד מנטישה וחושש כי האחר אינו מעוניין בקרבתו. בסגנון זה קיים מודל עצמי שלילי ומודל חיובי של האחר. (3) הסגנון הנמנע חרד - מאופיינים בביטחון עצמי נמוך, הססגנות, פגיעות ופחד מדחייה. בסגנון זה המודל של האחר והמודל העצמי שלילי, ומערב קונפליקט בין רצון לאינטימיות ופחד מדחיה. (4) הסגנון הנמנע-מבטל - מאופיין במודל חיובי של העצמי ומודל שלילי של האחר, תוך ביטול הצורך בקרבה ואינטימיות, מיעוט בחשיבות הזוגיות, אינטימיות ויחסים, תוך נטייה להסתמך רק על העצמי. לעיתים נתפסים כקרירים, יהירים, רציונאלים ולא חביבים. קיים גם "מימד ההימנעות" לפיו מתקיים חוסר נוחות בקרבה ותלות, קושי באינטימיות וניסיון לנטרול רגשות תוך הסתמכות על העצמי בלבד, והימנעות ממצבים רגשיים העלולים לעורר רגשות דחיה, נטישה ואובדן. "מימד החרדה" מאופיין בצורך בתשומת לב מדמות ההתקשרות המרכזית, תוך חוסר וודאות בנוגע ליכולת דמות זו לענות לצרכים אלו. מאופיין בפחד מנטישה, אובססיביות, תלות, רצון להתמזג עם האחר ודאגות בלתי פוסקות לגבי הקשר. נמצא כי "אירועי חיים שליליים, כגון מוות של הורה או תופעת גירושי הורים לילדים בגיל הרך, גרמו לשינוי בדפוס ההתקשרות הבטוח שנמצא בינקות, לדפוס שאינו בטוח בבגרות." מחקרים מצאו כי גירושי הורים הם אובדן סופי ונמצאו דומים בהשפעתם לפגיעה בדמות ההתקשרות וכוללים 3 שלבים: (1) מחאה וכעס, דיכאון או אמפתיה, אובדן עניין. (2) פרידה מדמות ההתקשרות טראומטית ומטלטלת ובעלת השפעות ארוכות טווח, וגירושים בהם ההורה ויתר על ילדיו הוא אובדן דמות התקשרות, כשהיפרדות מדמות ההתקשרות זהה לחווית היתמות. תוך הגברת תחושת הילדים בהיותם בלתי רצויים דבר הגורם לעלייה בתחושת החרדה, הנטישה והפחד מעזיבת דמויות התקשרות נוספות. דבר היוצר מודל שלילי של האחר, בהיותו לא אמין, נוטש, ומודל שלילי של העצמי, שלא ראוי לאהבה ודחוי. (3) היעדרות דמות אבהית עלול ליצור קיבעון בהזדהות הבת עם האם, ופגיעה בעיצוב עצמאות הבת הכוללים פגיעה בבריאות הנפשית ובהערכה העצמית של הבת.[12]

הורית עתידית- מחקרים מעידים כי ילדים להורים גרושים נוטים לבלות עם ילדיהם שעות רבות יותר, בנוסף נוטים לרכוש עבורם יותר מתנות, צעצועים וביגוד. תוך הקדשת זמנם האישי לילדיהם, לרוב בניסיון לפצות על חסך ילדות משלהם בילדותם להורים גרושים. מחקרים מסוימים אף דיווחו על הגנתיות יתר על ילדיהם ומשמעת רכה מדי ולא עקבית, במקום סיוע בהובלת ילדיהם לאורח חיים עצמאי, בריא ונח ולהרגלים תקינים הכוללים שעות פעילות ואכילה קבועים. נמצא כי לרוב ילדים להורים גרושים עושים זאת לילדיהם בניסיון שלא לחזור על דפוסי ההתנהגות והמשמעת שקיבלו מהוריהם, דבר שדווקא נמצא כפוגע בקשר ילדים לההוריהם, הילדים להורים גרושים. נמצא כי בנות להורים גרושים הושפעו חזק יותר מבחינה סוציו-אקונומית ובקשרי המשפחה והתמיכה החברתית, לאור החשיפה הגבוה יותר לקונפליקטים בין ההורים. בנוסף נמצא כי בנות להורים גרושים נמצאו כנוטות יותר לקונפליקטים בנישואים עתידיים, חרדה מאינטימיות ונתינת אמון באחר, כולל בעלות שביעות רצון נמוכה יותר מזוגיות ובעלות בעיתיות יתר בהתקשרות זוגית. זאת לעומת בנים להורים גרושים, אצלהם לא נמצאה השפעה כלל מגירושי ההורים. כשלמעשה בנים נמצאו כבעלי זהות נפרדת, אוטונומית ועצמית בפני האם ואילו בנות נמצאו כחלק בלתי נפרד מהאם.[12]

חשש מהורות עתידית- מחקרים רבים בחנו את הגישות, התחושות והרגשות שמביאים גירושי הורים על התפיסות העתידיות של ילדיהם לגבי נישואים, הורות וזוגיות בעתי. דבר המתחיל בגיל ההתבגרות ומגיע לשיא בבגרות הצעירה, דבר הפוגע בהתבגרות התקינה של האדם. כשלרוב גישתם לגבי זוגיות נבחנת על בסיס השוואה לניסיון הבעייתי וחוויות שצברו בילדותם להורים גרושים, דבר שלרוב מוביל ילדים אלו לחשש מזוגיות ונישואים בכלל, ובפרט מנישואים בעייתים הזהים לשל הוריהם. דבר שלעיתים אף מתבטא בתחושת איום מהורות, חוסר עניין בהורות, ילדים ושלילת רעיון חיי המשפחה. לעיתים אף תוך הפחתת חשיבות רעיון הילדים כחלק מהזוגיות - גם מתוך חשש שהבאת ילד לעולם עלולה לפגוע עתידית בזוגיותם. כמו כן לאור החשש מהיותם מחוסרי כישורים לביצוע התפקיד ומייעודם להיות הורים גרועים כהוריהם. כשהשפעות גירושי ההורים "רדומים" ומשפיעים לאורך זמן בגילאים מאוחרים יותר.[12][29]
פיתוח זהות הורית עתידית- ילדים להורים גרושים לרוב מרגישים כעס על הוריהם על חוסר ב"עצמי אפשרי חיובי"- מודל לחיקוי זוגיות בריאה, יציבה ושתתפקד באופן האופטימאלי. אך גם לעליה במדד הדאגה, ולעליה ב"עצמי אפשרי שלילי"- חשש מחזרה על טעויות הוריהם, לעיתים אף תוך פחד מהזדהות עמם, אף תוך כוונה מובהקת מלהתנהג בצורה הפוכה לחלוטין מדרכי הוריהם. תוך התחשבות וניסיון לשפר את חווית נישואיהם עצמם דרך למידת לקחי חווית נישואי הוריהם הכושלים. זאת מחשש להיכשל במה שהוריהם נכשלו. אך גם מחשש מליצור בילדיהם את אותם בעיות שיצרו הוריהם, וניסיון להיות עבור ילדיהם ההורה שלא היה להם. לעיתים אף תוך נטיה להגנתיות יתר בהורות. מחקרים מסוימים אף טוענים כי חווית ההורות המוצלחת לילדיהם עלולה ליוצר תחושת כאב וחרדות גם על מה שהם עצמם הפסידו בילדותם, כילדים להורים גרושים, דבר שאף לעיתים גורם לפנייה לטיפול נפשי.[12]
השפעות מצד האם-
השפעה כלכלית- מחקרים מצאו כי גירושים מובילים לעלייה חדה בכמות הזמן שהאישה הגרושה מקדישה בקריירה ובשעות העבודה לאור הפגיעה הכלכלית הכבדה הנוצרת מהגירושים. כמו כן נמצא כי נשים שלפני הגירושים היו ללא עבודה, עומדות בפני עומס במטלות ונאלצות למצוא עבודה על-מנת לכלכל את עצמן ואת ילדיהן, בדומה לנשים רווקות, וכי הדבר אף מספק עבור הבנות דאגות כלכליות עתידיות ומודל לחיקוי ורצון עז יותר להצליח בעבודה ולהיכנס לשוק העבודה. זאת בהשוואה לילדים להורים נשואים, בהם הזוג נוטל בנטל כלכלת המשפחה יחדיו, כשהדבר מוביל לחלוקת הנטל הכלכלי ולירידה במחויבות לשעות נוספות.[12]
השפעה חינוכית- ממחקרים עלה כי נשים גרושות לרוב נוטות בסגנון הורות סמכותני המאופיין ב"שליטה ללא חיבה", ללא הבעת דאגה, חיבה או קירבה. כמו גישת שליטה, חדירה וענישה מכפירה יותר כלפי ילדיהן. כשהדבר גורם לרוב לקונפליקטים רבים יותר עם בנותיהן המתבגרות.
השפעה אידיאולוגית- בנוסף לעליה בתפיסות הליברליות של האם. לרוב לאחר גירושים נשים נאלצות להוות דמות הורית יחידה בחיי הילדים. בנוסף לפחות שימת דגש על חיי המשפחה, דבר שגם כן משפיע על הילדים ובעיקר על הבנות, שכן ילדים לאחר גירושים לרוב נוטים לנקוט בצד האם.[12]
השפעה אמוציונלית- גורישין לרוב מובילים נשים גרושות ליותר מרוכזות בעצמן, פחות מעורבות הורית, פחות תקשורתיות, ופחות חמימות כלפי הילדים. בנוסף לחוסר יציבות, עייפות, חוסר עניין, הורות נסוגה, בדידות, ניתוק, תחושה שלאף אחד לא אכפת מהן, וחוסר עניין בתפקוד ההורי. בנוסף לחרדה והערכה עצמית נמוכה יותר, פניה לשימוש באלכוהול וסמים, כמו כעס ועוינות - גם כלפי הילדים במידה והיו. בנוסף לקונפליקטים עם הבעל לשעבר דבר המוביל לירידה בתפקוד ההורי ובילוי זמן מופחת עם הילדים. גירושים גם מובילים למחסור בכוחות וחוסר יכולת להפעיל סמכות הורית יעילה ואופטימלית. נמצא כי הגשת האישה הגרושה בקשה לעזרה במשק הבית ובסידורי הטיפול והדאגה לילדים מסייעת להפחתת דיכאון, הגדלת הסיפוק וההנאה מגידול הילדים ולהסתגלות טובה יותר של נשים גרושות לגירושים.[12]
השפעות מצד האב-
ניהול בית- ילדים לרוב נוטים לטפל בהורים בעת מחלה, ייעוץ בנוגע להחלטות חשובות, יישוב קונפליקטים בין ההורים, סיפוק תמיכה רגשית למצוקות ההורים. לעיתים אף תוך שימוש בילד בתפקיד בן זוג של אחד ההורים: במצב זה ההורה יוצר ברית עם הילד, בה הוא מחפש אינטימיות, קירבה, חברות ותמיכה. כשלרוב לאחר גירושים הבנים משמשים את האמהות והבית בתפקידי אחזקת הבית, ביצוע מטלות הבית, טיפול באחים ובאחיות, או יציאה לשוק העבודה על מנת לספק הכנסה ומשכורת נוספת למשפחה.[12]

נישואים מחדש בין בני הזוג הגרושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות, מחזיר גרושתו הוא מי שגירש את אשתו ולאחר מכן נושא אותה בשנית. אם בינתיים נישאה לאיש אחר, והתאלמנה או התגרשה ממנו - אסור לה לחזור לבעלה הראשון; אם טרם נישאה לאחר - היא רשאית להינשא בשנית לבעלה הראשון, אלא אם הוא כהן. פוסקי ההלכה נחלקו בשאלה האם יש מצווה ועדיפות מיוחדת בהחזרת גרושתו על פני נישואין לאישה אחרת. פרשני המקרא מביאים כי טעם האיסור בתורה הוא כדי למנוע חילופי זוגות.[30] המשפטן דניאל פרידמן משער שבשתי הדתות נועדו כללים אלה להרתיע מפני גירושים חפוזים, אך מציין שהנימוק שניתן לכך במקרא (ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ד') הוא קיום טומאה בדבר.[31]

באסלאם רשאי גבר לשאת מחדש את גרושתו, רק לאחר שנישאה לאחר והתגרשה או התאלמנה ממנו. אם המגרש רצה לשאת את גרושתו טרם שהתקיים תנאי זה, היה עליו למצוא אדם שישאנה ויגרשנה למענו. ערביי ארץ ישראל נהגו לגייס למטרה זו אדם זקן, רצוי עיוור, שכונה "תיש מושאל" או "מתיר".[31]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על תקנות רבנו גרשום, פניני הלכה, הרב אליעזר מלמד
  2. ^ בן הזוג ביטל את החתונה - האם ניתן לתבוע אותו על הפרת הבטחה?
  3. ^ הפחתת פיצוי מוסכם לאולם עקב ביטול חתונה
  4. ^ סמילנסקי, שרה, et al. "Cognitive, Social and Emotional Adjustment of Elementary School Children from Divorced Parents/הסתגלות לבית-הספר של ילדים להורים גרושים." עיונים בחינוך (1981): 27-44.‏
  5. ^ סמילנסקי, שרה, et al. "Cognitive, Social and Emotional Adjustment of Elementary School Children from Divorced Parents/הסתגלות לבית-הספר של ילדים להורים גרושים." עיונים בחינוך (1981): 27-44.‏
  6. ^ הצעת חוק ידועים בציבור, התשע"א–2011
  7. ^ גירושין ופרידה, איך עושים זאת ומי מוסמך ל"שחרר" אותנו. משפחה חדשה.
  8. ^ גירושין ופרידה, איך עושים זאת ומי מוסמך ל"שחרר" אותנו. משפחה חדשה.
  9. ^ לוין, עליזה צ., גירושין בישראל: היבטים דמוגרפיים-חברתיים." סוציולוגיה ישראלית (2006): 65-85.
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 נתנאל ירמי, סיבות נפוצות לגירושין. מאמר ראשון בסדרה.
  11. ^ אליאב שוחטמן, ידועה בציבור " בגידה וחיים עם ? עילה לכפיית גט, משפחה במשפט א התשס".
  12. ^ 12.00 12.01 12.02 12.03 12.04 12.05 12.06 12.07 12.08 12.09 12.10 12.11 12.12 12.13 12.14 רחל לוי-שיף, השפעות קצרות וארוכות טווח על ילדים שחוו גירושין במשפחתם, המחלקה לפסיכולוגיה, אונ' בר אילן.
  13. ^ חגית ששר, תופעה: הדרך לגירושין עוברת במשטרה, NRG.
  14. ^ הרב אריה כץ, בעיות פוריות כעילה לגירושין, מאמר מס' 2.
  15. ^ גירושין בגלל בעיות פוריות: עקרות היא עילה לגירושין?
  16. ^ עילות לגירושין: בגידה, אי קיום יחסי מין
  17. ^ האומנם אי קיום יחסי מין מהווה עילה לגט?
  18. ^ חדשות כל הזמן, על מרוץ הסמכויות, 26.4.17
  19. ^ Selected Data for international Women's Day 2011
  20. ^ פרישטיק, מרדכי, and Mordechai Frishtik. "Factors Affecting Social Workers' Recommendations to Israeli Family Courts Concerning Child Custody/השיקולים המנחים את פקידי הסעד בהמלצותיהם לבית-המשפט לענייני משפחה בנושא המשמורת על ילדים." ביטחון סוציאלי (2005): 91-115.
  21. ^ פרישטיק, מרדכי, et al. "Factors affecting Israeli Rabbinical Courts' decisions concerning child custody/שיקולים המנחים את בתי הדין הרבניים בקביעת המשמורת על ילדים." מגמות (2001): 45-70.
  22. ^ פרישטיק, מרדכי, et al. "Factors affecting Israeli Rabbinical Courts' decisions concerning child custody/שיקולים המנחים את בתי הדין הרבניים בקביעת המשמורת על ילדים." מגמות (2001): 45-70.
  23. ^ פרישטיק, מרדכי, et al. "Factors affecting Israeli Rabbinical Courts' decisions concerning child custody/שיקולים המנחים את בתי הדין הרבניים בקביעת המשמורת על ילדים." מגמות (2001): 45-70.
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 איך משפיעים גירושין על ילדים?
  25. ^ חוה ברנע; דורית אלדר, גירושין – מה קורה להורים ולילדים?, מט"ח הספרייה הוירטואלית.
  26. ^ 26.0 26.1 יפה, לסטר ד., נטייה לעבריינות ואנומיה של המשפחה." מגמות (1962): 68-78.
  27. ^ 27.0 27.1 אורנה כהן. "בשם הילדים: סיפורי חיים ותובנות של ילדי גירושין." (2012): 145-148.
  28. ^ סמילנסקי, שרה, הסתגלות לבית-הספר של ילדים להורים גרושים." עיונים בחינוך (1981): 27-44.‏
  29. ^ רוזנברג, מיכל, אינטימיות של ילדים להורים גרושים כלפי הורים וחברים." עיונים בחינוך (1989): 137-152.
  30. ^ ראו רבי יצחק קארו, תולדות יצחק, פרשת כי תצא, כה, ה; אברבנאל דברים כד, א, ד"ה כי יקח; רבי מאיר שמחה הכהן, משך חכמה, פרשת כי תצא, כד, ד.
  31. ^ 31.0 31.1 דניאל פרידמן, הרצחת וגם ירשת - משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא, הוצאת דביר, 2000, עמ' 280