לדלג לתוכן

פרידריך-וילהלם נוימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידריך-וילהלם נוימן
Friedrich-Wilhelm Neumann
פרידריך-וילהלם נוימן
פרידריך-וילהלם נוימן
לידה 22 בינואר 1889
אוסטרודה, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 26 בינואר 1975 (בגיל 86)
באד וייסה, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19061921
19351945
דרגה גנרל-לוטננט (ורמאכט) גנרל לוטננט (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-191
מפקד הדיוויזיה ה-340
מפקד הדיוויזיה ה-712
מפקד הקורפוס ה-89
מפקד הקורפוס ה-30
מפקד הקורפוס ה-33
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גנרל פרידריך-וילהלם נוימןגרמנית Friedrich-Wilhelm Neumann;‏ 22 בינואר 188926 בינואר 1975) היה מפקד בכיר בורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

קריירה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוימן נולד ב-22 בינואר 1889 באוסטרודה, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1906 התגייס נוימן לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-151 (וארמייה ה-2), עמו לחם במלחמת העולם הראשונה. ב-27 בינואר 1915 הועלה נוימן לדרגת אובר לויטננט, ובסוף מרץ 1915 מונה לשליש הרגימנט. בקיץ 1915 מונה לקצין מטה בדיוויזיה ה-37, וב-18 באפריל 1917 הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף נוימן לרייכסווהר, ובשנת 1921 הצטרף למשטרה, ומילא בה תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באפריל 1925 הועלה נוימן לדרגת מיור, וב-9 בנובמבר 1933 הועלה לדרגת אוברסט לויטננט. בשנת 1935 הצטרף נוימן לוורמאכט, וב-1 באפריל 1936 הועלה לדרגת אוברסט. ב-6 בינואר 1938 מונה נוימן למפקד רגימנט הרגלים ה-82, וב-1 באפריל אותה שנה מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-17.

מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ המלחמה היה נוימן מפקד רגימנט הרגלים ה-17, ופיקד עליו במהלך הפלישה לפולין כחלק מהדיוויזיה ה-19, במסגרת הקורפוס ה-11. ב-1 בדצמבר 1939 מונה נוימן למפקד הדיוויזיה ה-191, וב-1 בפברואר 1940 הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-15 בנובמבר 1940 מונה נוימן למפקד הדיוויזיה ה-340, וב-9 במאי 1941 הוצב עמה בצרפת כחלק מהקורפוס ה-37[1] במסגרת הארמייה ה-15. ב-1 בפברואר 1942 הועלה נוימן לדרגת גנרל לויטננט, וב-16 באפריל 1942 מונה למפקד הדיוויזיה ה-712 שהייתה חלק מהקורפוס ה-45[2] במסגרת הארמייה הראשונה.

ב-12 בינואר 1944 מונה נוימן למפקד הקורפוס ה-89, שהיה חלק מהארמייה ה-15, ופיקד עליו עד ה-29 בינואר, ולאחר מכן חזר לפקד על הדיוויזיה ה-712. נוימן לחם עם הדיוויזיה שבפיקודו בקרבות בבלגיה, וב-16 באוקטובר 1944 קיבל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-23 בנובמבר 1944 מונה נוימן למפקד הקורפוס ה-30, שהיה חלק מהארמייה ה-15, ופיקד עליו עד ה-16 בדצמבר. ב-6 באפריל 1945 מונה נוימן למפקד הקורפוס ה-33, שהיה חלק מהארמייה ההררית ה-20, ופיקד עליו עד סוף המלחמה, וב-8 במאי 1945 נפל בשבי.

לאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948 שוחרר נוימן מהשבי. לאחר שחרורו התגורר נוימן בבאד וייסה, עד למותו ב-26 בינואר 1975.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ליתר דיוק - הפיקוד המיוחד הגבוה ה-37 (Höheres Kommando z.b.V. XXXVII)
  2. ^ ליתר דיוק - הפיקוד המיוחד הגבוה ה-45 (Höheres Kommando z.b.V. XXXXV)